12/03/2025
לכבוד יום הולדת שנה ליערה, משתפת כאן את סיפור הלידה שלנו❤️
יש כל כך הרבה דברים שקדמו ללידה שאני מאמינה שעיצבו אותה למה שהיתה.
בניגוד להריון של שמש, ההריון הזה עבר מהר מאוד ודי ליד.. בכל זאת מלחמה ברקע ועוד ילדה מתוקה בבית שדורשת את מלוא תשומת הלב.
לא תלינו משפטים ברחבי הבית, לא תרגלתי נשימה או הרפיות ואת האמת לא כל כך נתתי לעצמי להיקשר להריון.. אולי כי היו לי המון ציפיות מעצמי להגשים את מה שלא קרה בלידה הקודמת וכל כך רציתי שיקרה.
אז.. בשבוע 31 גילינו שיערה במצג עכוז.
אחרי מעט היסטריה, התייעצויות ודיבורים הבנו שצריך לגבש תכנית פעולה.
במהלך השבועות הבאים התנסיתי בכל סוג טיפול אפשרי ופגשתי מטפלים נפלאים - אקווליבריו, ספינינג בייביז, דיקור, אוסטיאופתיה, הומאופתיה, דמיון מודרך.. את הערבים ביליתי בשריפת גחל מוקסה ליד הזרת, הליכת שש בסלון, פנס בתחתונים ואפילו שכיבה על קרש גיהוץ..
אני מאמינה שזאת היתה קריאת ההשכמה שלנו להתכנס, להתכוונן ולהתחבר להריון – אז ישבנו, דיברנו, הצפנו את הפחדים לקראת, כתבנו ותלינו משפטים מחזקים, התחלתי לתרגל נשימה והקשבנו להרפיות יחד לפני השינה. עדיף מאוחר מבכלל לא, לא ככה?
רציתי לדעת שאני עושה את המקסימום ונותנת ליערה את כל התנאים להגיע אלינו בחוויה טובה ורגועה.
בהמלצת הדולה שלנו, אושרית, קבעתי גם תור להיפוך חיצוני והתחלתי לבדוק איפה הכי ידידותי ללדת לידת עכוז.
במקביל המשכנו לתרגל, לדמיין, לנשום, לטפל ולנסות הכל.
בשבוע 37+2 הגענו להיפוך החיצוני.
כמו בכל בוקר בשבועיים שלפני, גם בבוקר הזה יערה קמה במצג רוחבי (היתה מתהפכת חזרה לעכוז במהלך היום) - מה שהקל על ההיפוך, שלמרבה ההפתעה היה מהיר מאוד ולא כואב במיוחד - אני באמת מאמינה שכל הטיפולים וההכנות תרמו לזה.
אז אמנם מאוחר, אבל סוף סוף הצלחתי לנשום ולחגוג את ההריון, ליהנות מהבטן ולהתחיל להתרגש לקראת הלידה ומה שאחרי.
סיפור הלידה בחלק 2 😊
