בחיק האם - מרכז טיפול ותמיכה רגשית ליולדת לתינוק ולמשפחה

07/11/2025

בשנת 2024 פורסם מחקר חדש שבדק את השפעת איכות השותפות הזוגית על תסמיני "דיכאון אימהי" במעבר להורות.
המחקר נערך על-ידי Cornelia E. Schwarze, Veronika Lerche, Stephanie Wallwiener ו-Sabina Pauen ופורסם בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth.

המאמר הוא מאמר אורך שבחן את הקשר בין איכות השותפות הזוגית לבין תסמיני דיכאון אצל אמהות אחרי לידה, החל מתקופת ההיריון ועד שישה חודשים לאחר הלידה.

הממצאים של המחקר הצביעו על כך שעם המעבר להורות חלה ירידה משמעותית באיכות הקשר הזוגי. בעיקר במרכיבים של רוך, חיבה ואינטימיות רגשית.
נמצא קשר מובהק בין איכות השותפות הזוגית הנמוכה לבין רמות גבוהות יותר של תסמיני "דיכאון אימהי", אולם ניתוחים מתקדמים מסוג "cross lagged panel models" הראו כי אין כיוון סיבתי חד-משמעי. כלומר, לא ניתן לקבוע האם ירידה באיכות הקשר גורמת לדיכאון או שמא הדיכאון עצמו פוגע באיכות הקשר הזוגי.

החוקרים מדגישים כי המעבר להורות הוא תקופה רגישה ומשתנה מבחינה רגשית וזוגית, ולכן חשוב לזהות מוקדם סימנים לירידה באיכות השותפות, לשפר את התקשורת והחיבה בין בני הזוג, ולתמוך רגשית בהורים, במיוחד באימהות, כדי לצמצם סיכון לדיכאון אחרי לידה.

**************************
על סמך ממצאי המחקר של Schwarze ואחרים (2024) ועל סמך ממצאים דומים ממחקרים עדכניים אחרים (Savell et al., 2025; Zietlow et al., 2024), ניתן לנסח כמה המלצות מעשיות למשפחות אחרי לידה:

* בני הזוג צריכים להקדיש זמן מודע לשיחות אינטימיות לא על התינוק בלבד, אלא גם על התחושות האישיות שלהם.

לקבוע רגעים קבועים (אפילו קצרים) של חיבור רומנטי או חברותי.

לזכור שהורות טובה נשענת על שותפות טובה, לא רק על תפקוד יומיומי.

* לשים לב לסימני דכדוך, בכי, או תחושת ריחוק של אחד מבני הזוג.

לדבר על רגשות אלה בזמן אמת ולא לחכות שיצטברו רגשות קשים.

* להגדיר יחד חלוקת תפקידים גמישה לא שווה בהכרח, אלא מותאמת לצרכים.

לשבח הדדית מאמצים ("ראיתי כמה התאמצת אתמול בלילה, תודה") זהו חיזוק רגשי חזק.

לראות בהורות פרויקט משותף, לא רק “תפקוד נפרד”.

* להיעזר בסביבה (סבתות, חברים, יועצות הנקה, ביקורי בית).

לא להסס לבקש עזרה גם אם “אחרים נראים מסתדרים”. כל משפחה שונה מהאחרת.

* תכניות סיוע והדרכה לאחר לידה צריכות לכלול גם את בן/בת הזוג.

הדרכות להורים צריכים להתמקד גם בשיח זוגי ורגשי, לא רק בטיפול בתינוק.

ושתעברו את התקופה הזאת ביחד ובשלום!!!

ענת דניאלי - פסיכותרפיסטית / מטפלת רגשית , מדריכה. 050-3372301
אודט בוקאי - פסיכולוגית התפתחותית, פסיכותרפיסטית, מדריכה. 054-4554353
מרכז "בחיק האם"

29/09/2025

"אני לא מרגיש שיש לי מקום בבית," הוא אמר.
"היא מניקה כל הזמן, אמא שלה מטפלת בכל מה שצריך, חברים מבשלים לנו. אני מרגיש מיותר. אז אני יוצא לעבוד. שם אני לפחות יודע מה אני עושה. אבל אני מפחד שלא יווצר בינינו קשר. שהוא יגדל ולא יכיר אותי."

הוא עצר ואז הוסיף בשקט.
"אמרו לי שהאבהות תרגיש טבעית. אבל בינתיים אני רק מרגיש… בחוץ."

חשבתי על זה שלפעמים, דווקא אחרי לידה, יכולה להיות דמות אחת שקופה שהיא האב הטרי.
בזמן שכולם עסוקים באמא ובתינוק, האב עומד בצד, רואה איך הכל מתרחש מסביבו ומרגיש שאין לו תפקיד.
התחושה הזו: של "אני לא חלק" יכולה להשפיע על איך מתפתח הקשר עם התינוק וגם על החוויה הזוגית.

כשאדם מרגיש שולי בשלב הזה מראה שהמבנה החברתי והמשפחתי עדיין לא נתן מקום ברור לאבהות הראשונית.
החיבור לתינוק לא חייב להתחיל רק במגע עם חלב אם. הוא יכול להתחיל במגע עם עור, במבט, בקול, בשגרות קטנות שגם האב יכול לעשות אותם.
***************************

במודל ההתפתחות הפסיכו-חברתי של אריק אריקסון (Erikson, 1963), אחד האתגרים המרכזיים בבגרות המוקדמת הוא "אינטימיות מול בידוד".
אצל הורה טרי, האתגר הזה מתחדד: האם אני מוצא מקום אינטימי במערכת החדשה, או שאני בורח החוצה לעבודה, או להסחות הדעת. כדי לא להרגיש את הזרות.

תיאורטיקנים כמו מייקל לאמב (Michael Lamb, 1975) הדגישו שאבות הם דמויות התקשרות חשובות כבר מהימים הראשונים. מעורבות מוקדמת, גם אם היא קטנה , בונה תחושת מסוגלות ואחריות ומעצימה את הקשר ההדדי בין אב לתינוק.

כשהאב מקבל לגיטימציה להיות נוכח: כמו להחזיק את התינוק, להרגיע אותו, לדבר, לטפל בו, (גם אם זה לא "מושלם"), יכול להיבנות מרחב חדש שבו הוא והתינוק ילמדו זה את זה.
מעורבות כזו יכולה להרחיב את המעגל של הטריאדה אם-אב-תינוק .

ענת דניאלי - עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה. 050-3372301
אודט בוקאי - פסיכולוגית התפתחותית, פסיכותרפיסטית, מדריכה. 054-4554353
מרכז "בחיק האם"

08/09/2025

הולנד מאז ומתמיד הייתה מודל עבורנו מבחינת מערכות התמיכה לאחר לידה, בזכות ה *kraamzorg* המפורסם שלה, שזה ליווי צמוד בבית במשך שמונה ימים אחרי הלידה, שכולל עזרה רפואית ופסיכיאטרית, הדרכה רגשית ועזרה בהתארגנות המשפחתית. לפני חודשיים פורסם מאמר שמדבר על כך שהמערכת הזו, שנחשבת לאחת המובילות בעולם, נמצאת במשבר עקב מחסור בכוח אדם ושכר נמוך, מה שמעמיד בסכנה את המשך קיומה עבור אלפי משפחות חדשות. כדאי שנלמד מהמודל הזה כאן בישראל, כי בלי השקעה מספקת בתמיכה אחרי הלידה לאם, לאב ולמשפחה, עלולות להיווצר תחושות בדידות, עומס נפשי ואף סיבוכים בריאותיים, בעוד שמערכות חכמות של ליווי אישי בבית יכולות להקל באופן משמעותי על ההתאקלמות בשבועות הראשונים שלאחר הלידה.

Kraamzorg system, where care assistants visit new mothers at home, is threatened by labour shortage and competition

29/08/2025

מחקר חדש חדש (לפני חודשיים) בודק איך אפשר להשתמש בבינה מלאכותית (AI) כדי לגלות דיכאון אחרי לידה בזמן אמת.
במקום שאלות ושאלונים ארוכים, המערכת מקשיבה לאיך שאישה מדברת (בשיחה חופשית), ומזהה לפי הדיבור שלה אם היא עלולה לסבול מדיכאון.

מה שמיוחד בזה שהמערכת לא רק אומרת "כן" או "לא", אלא גם מסבירה למה היא חושבת שיש או אין דיכאון. למשל, איזה מילים או דפוסי שפה גרמו לחשד שיש דיכאון או הפריכו אותו.

מה דעתכם?

https://arxiv.org/pdf/2508.10025