22/04/2014
ברכת חג הפסח שלי השנה לכל מכריי היתה:
״מאחלת לכולנו שנשתחרר ממיצרי המחשבות המגבילות ומעוררות הסבל שלנו ושנצא לחופש אמיתי בגוף, בלב ובנפש.״
זה דבר דיי מאתגר לעשות כשבדיוק אז, הילדים יוצאים לשבועיים חופש מהגנים.
ואז הבנתי שהברכה/תפילה הזו נכנסה לתוקף אפילו עוד יותר.
הבנתי שהחופש האמיתי נמצא בתוכי, שאני יכולה לבחור להיות קורבן של המציאות או שאני יכולה לבחור להיות חופשייה. להיות שמחה ובהודיה, להוקיר כל רגע, בין אם של הרמוניה או צרימה, של יופי או תסכול ושל פתיחה או כיווץ. להסכים להיות עם כל מה שיש מבלי לרצות לזוז משם.
אז אני הופכת את ברכת הפסח לברכת חיים עבור כולנו. שנעיז לומר ״כן״ גדול לכל מה שלחיים יש להציע לנו מרגע לרגע.
זהו מבחינתי חופש אמיתי.
פוסט חג חירות שמח לכולם.