12/05/2017
אכילה רגשית- מי אינו “אוכל את הרגש” כאשר אינו מצליח להכיל אותו?
ישנם האוכלים בתגובה לסיטואציה שבה חשו נבגדים, אחרים אוכלים על מנת להקהות תחושות של כעס לחץ, ישנם האוכלים כשהם עצובים. שימוש באוכל מעת לעת לשם הנאה או לשם פיצוי אינו בהכרח דבר רע. אך כאשר האוכל נועד לשם התמודדות עיקרית עם רגשותינו, כאשר הדחף הראשון הוא לפתוח את המקרר בכל פעם בה אנו חשים כעס, בדידות, לחץ, ריקנות; אז מדובר בבעיה. הכול מתחיל ונגמר במינון ובבחירה מתי נכון לאכול את הרגש, ומתי נכון לתת לו מקום ולהרגיש אותו.
חמש סיבות שכיחות לאכילה רגשית: - מתוך שעמום - להפגת המתח, - להפגת תחושות בדידות - להקהיית רגשות עוצמתיים - למלא תחושת ריקנות
כיצד מתפתחת האכילה הרגשית? כולנו באנו לעולם עם מנגנון לוויסות הרעב והשובע. עם זאת, מנגנון זה מופרע בשלב מאוד מוקדם בחיינו. הורים רבים עושים שימוש באוכל לצורך הרגעת ילדיהם, כפיצוי, כפרס ולעתים אף כעונש. חלק ניכר מהאינטראקציות עם ההורים בשלבי החיים המוקדמים נסובות סביב הארוחות וההאכלה וכך אנו לומדים כי האוכל משמש אותנו ליותר מסיפוק הצרכים הפיזיים.
כמבוגרים, במקרים רבים מאוד האוכל הופך למעין פיצוי על חסכים או כאבים רגשיים, אך לרוע המזל, בדומה למנגנוני פיצוי רבים אחרים, גם האכילה הרגשית אינה תורמת באמת להשקטת הסערה הנפשית. במקרים רבים נוצר מעגל קסמים הרסני שבו הנטייה לאכילה רגשית גורמת להשמנה, שגורמת לאכילת יתר ולעיתים אף לאכילה כפייתית, המובילה להשמנה נוספת.
מיהו אכלן רגשי: - אדם המתעסק באובססיביות באוכל: מה יאכל, מתי וכמה - משתמש באוכל כדרך ראשונית להרגעה - מתוסכל מהיחסים המעוותים שמנהל עם האוכל - אוכל גם כשאינו רעב - מתקשה לשלוט בכמות האוכל - חש אשמה מאכילת מאכלים "אסורים" - שבוי במעגלי היו־יו של הדיאטה - נמנע מפעילויות חברתיות בשל אופן אכילתו ובשל תחושותיו הקשות בנוגע לגופו
- מתקשה להפריד בין רגשותיו לבין הצרכים האמיתיים שלו
אם כן, כמעט כולנו הינם אכלנים רגשיים במידה זו או אחרת. פעמים רבות משמש האוכל תחליף להתמודדות עם מצבים רגשיים, ואז תפקידו להסיט, לכבות, להקהות, להחביא ולהדחיק רגשות ופחדים בחיים. כולנו בעלי דעות קדומות ואמונות הנוגעות לעולם הרגש, כגון: "רגשות שליליים הם רעים", "הבעת רגשות מסמלת חולשה", "רגשות עזים משמעם אובדן שליטה", "רגשות שליליים מעידים על אי־סדר בחיינו". פיתחנו אינספור דרכים להילחם ברגש: אוכל, סמים, עישון, אלכוהול, הימורים, טלויזיה, עבודת־יתר... כל פתרון באשר הוא אינו בעייתי, בתנאי שהוא במידה. אם לא משתמשים בפתרונות כראוי הם עלולים להוביל להתמכרויות, לבעיות ביחסים בינאישיים, לבעיות אכילה, להשמנה ולבעיות בריאותיות.
קיימת נטייה להדוף רגשות קשים, כיוון שהם גורמים להרגשה רעה ולעומת זאת קיימת נטייה לקבל רגשות טובים, כיוון שהם גורמים להרגיש טוב.
מה ניתן לעשות?
רגשות כואבים הופכים לרגשות כרוניים אם נאבקים בהם. כאשר מפסיקים את המאבק, הרגשות חופשיים להמשיך בדרכם. אם ניתן לרגשות שלנו הכרה ומרחב קיום, נצליח לפוגג אותם ולהשתחרר מהם. אותה טכניקה אפשר להפעיל במקרים של אכילה רגשית, כאשר חשים רעב ומבינים שאין זה רעב פיזי, אם נלחמים בו הוא יתעצם ויוביל להתקף זלילה ולאובדן שליטה על האכילה. לכן, תחילה יש לתת אפשרות קיום לרעב ולא להיבהל ממנו. לאחר מכן, תעמודנה לפנינו שתי אפשרויות:
להיות עם הרגש או לאכול אותו. להיות עם הרגש – נעז להתבונן ברגשות החבויים בבסיס האכילה, להכיר בהם ולתת להם פשוט להיות. לאכול את הרגש – זיהוי הרעב כרעב רגשי, הכרה בו. קושי להכיל אותו ולהיות איתו, מוביל לבחירה לאכול אותו. האכילה המתחילה אמנם ממקום רגשי, אינה הופכת במרבית המקרים להתקף זלילה ואינה מלווה בכעס עצמי, כיוון שהיא נעשית מתוך בחירה ובהכרה מלאה. אכילה רגשית זו מפחיתה את רגשות האשם והביקורת ובמרבית המקרים מסתיימת בתחושת שובע. אכילה זו מאפשרות את התוצאות הבאות: - אנחנו ערים לקיומם של הרגשות ואינם עוסקים בהם כל העת. - אנחנו מקבלים את מכלול רגשותינו ומאפשרים את נוכחותם בתוכינו ואת לכתם.
- אנחנו מתמקדים ברגשות במקרים שבהם נכון לנו.
אז כמו שאמרתי קודם, הכול מתחיל ונגמר במינון ובבחירה מתי נכון לאכול את הרגש, ומתי נכון לתת לו מקום ולהרגיש אותו.
לשאלות נוספות, התייעצות, התלבטות- אני כאן :)
