03/10/2020
גבולות למידה מרחוק? הילד לא רוצה לפתוח את הZOOM!
מגפת הקורונה, הביאה עמה שינוי בתורת האבולוציה של הלמידה.
"כותלי בית- הספר", הפך להיות בתוך המשכן הפרטי שלנו (הבית שלנו). אנחנו הכי קרובים למסך, שהינו מקור הלמידה העיקרי בזמנים אלו.
איך משלבים בין התחושה הביתית, לבין למידה מרחוק?
חשוב שנבין את השינויים המשמעותיים המתחוללים בילדינו ובנו גם.
תנאי הסביבה השתנו, אך הציפיות נשארו אותו דבר.
הילד שרגיל שהיום היחידי שהוא קם בבוקר בבית, ומתעורר ליום חופשי מתקיים בשבתות, חגים והחופש הגדול.
היום, כל בוקר הוא קם, נשאר בבית וזה אינו חופשת חג או חופש גדול.
חשוב קודם להבין שצריך ללמד ליצר את הנפרדות. להסביר לילדנו שחל שינוי בעקבות מגפת הקורונה, אבל לדבר אותה.
לכל אחד מאיתנו, יש שינוי המתחולל בחיינו. כאשר אנו רוצים להחיות אותו בתוכנו אנו נדבר אותו ורק לאחר מכן, נצליח לנקוט בפעולות משימתיות.
א. חשוב לדבר את השינוי, לברר היכן הילד נמצא בתוך השינוי הזה? ולדבר את הנפרדות בין חופשת קיץ\ חג לבין המציאות עכשיו?..
ב. איסוף מידע- לבדוק עם הילד, מה עוזר לו ללמוד בכיתה? (מקום מסוים\ מורה\ שיעור שאהב\ הפסקות קצרות בין לבין השיעורים? ועוד'), המידע הפשוט הזה נחוץ, הוא יאפשר לנו להבין את המקום של ילדנו בתוך סביבת הלמידה. וכן איסוף מידע לגבי השימוש בזום (האם מצליח לו? מודע כיצד להשתמש).
ג. ארגון הסביבה הלימודית- לאחר שאספנו את המידע הזה, נסתכל על המקום בו הילד שלנו לומד בזום, ונבדוק עמו אם שינוי קטן בתוך מרחב הלמידה הביתי, יכול לעזור לו. נתחיל משינוי אחד. חשוב מאוד לא לשנות הכל, כדאי לא ליצור הסתה של חשיבות הלמידה לעיסוק בסביבה. ניגש ממקום של: "אנו חשים יחד מה השינוי הקל שיכול לתרום לך בלמידה מרחוק?". לאחר שנעשה השינוי, נאפשר לילד למידה מהתנסות והסקת מסקנות, כמה השינוי תרם? במידה ולא, למה? מה אני חושב שניתן לעשות אחרת?
ד. מערכת שעות בזום- נעבור עם ילדנו על מערכת השעות בזום ונגדיר, שעת קימה, זמני הפסקה. מאוד חשוב לניהול עצמי. ניתן לעשות זאת תוך שימוש בצבעים שונים, טבלה, תזכורות בפלאפון.
ה. שיעורים אהודים, שיעורים פחות אהודים- נערוך מיפוי של שיעורים אהודים ופחות אהודים. ננסה להבין יחדיו, אלו שיעורים אהודים ולמה? ואלו פחות. נערוך רשימה של נקודות חיוביות לשיעורים אהודים ומה גורם לו להצליח ולהתמיד בשיעור זה . תהליך זה מחזק אצל הילד את ההבנה, שלכל דבר שאנו אוהבים יש סיבה וגורם מוטיבציה. במידה והילד לא מצליח לענות לנו, נאפשר לו להתנסות בשיעור אהוד ולחשוב על כך, גם כאן חשובה הלמידה מהתנסות.
ו. שיעורים פחות אהודים- לאחר הלמידה בתוך שיעורים אהודים ונקודות החוזק. ניתן יהיה לבחון בצורה מעמיקה יותר, מה אני צריך לגייס לשיעורים פחות אהודים? מה אני יכולה לעשות לפני\ אחרי או במהלך השיעור שיעודד אותי ללמידה. (פעילות ספורט\ האזנה לשיר\ אכילה\ למידה משותפת עם חבר בשעות הפנאי...) אפשר לבנות סדר יום המשלב בתוכו פעילויות מעודדי מוטיבציה לפני או אחרי שיעור פחות אהוד.
ז. התבוננות בעצמנו- הדרישה של כל הורה מילדיו בתהליך הלמידה משתנה מהורה להורה ומשפעת מהעבר שלנו, חשוב להעמיק עם עצמנו ולבדוק, האם דרישותינו ריאליות בהתאם ליכולותיו ורצונותיו של ילדינו?
ח. התנהגויות מטרה- נבחר עם ילדנו 2 מטרות עליהם נעבוד בתקופה הזאת, מתוך הרשימה של מוקדי החוזק והמוקדים לחיזוק. מטרה אחת מושגת הינה מטרה שהילד מבצע, ומטרה להשגה מטרה שעליו. לדוגמה: כניסה בזמן לשיעור בזום (מושגת), השתתפות פיזית בשיעור (להשגה).
**ניתן להשתמש בטבלה- נבנה טבלה עם מספר עמודות המשלבת בתוכה את סדר יום הלמידה (שמות השיעורים) ולצידם עמודות המגדירות את התנהגויות למטרה שבחרנו. נגדיר סימנים להצלחה\ הצלחה חלקית\ אי עמידה על ידי שימוש בסימנים המתאימים לגילו. לדוגמה, V \ , X ,חייכנים, מדבקות, 1-5.
בתום כל פעילות נסמן על פי הסימנים בהם בחרנו להשתמש בהתאם להצלחותיו. חשוב גם להשתמש בסימן המסמל חלקיות של הצלחה. ולא רק הצלחה או אי הצלחה.
ט. חיזוקים- מאוד חשוב לחזק את הילד על הצלחותיו, התמדתו, רצונותיו על ידי שימוש במחזקים ומשוב מילולי חיובי.
י. מתן סיוע- מאוד חשוב לדעת מהו סוג הסיוע, אליה זקוק ילדנו, להתחשב בכך ולראות כיצד ניתן לתמוך בכך.
תהליך הלמידה מרחוק, דורש גיוס, התמודדות עם השינוי והתנהלות מחודשת, ללא הבנות אלו תהליך זה יהפוך להיות סתמי, ביצוע מתוך מחויבות או אי ביצוע כלל. חשוב מאוד שנדון על כך, נכיר את ילדנו בתוך תהליך זה ונתמוך בהם בתוך התהליך הלא פשוט הזה בהתאם ליכולותיהם תוך הכרה וניצול מוקדי החוזק.
מרגישים שזקוקים לעוד כלים,
תמיכה ביצירת סביבה מעודד מוטיבציה לילדכם,
לייעוץ והכוונה
מור כחלון- מנתחת התנהגות
