30/12/2025
תסתכלו עליה, זאת גליה המורה לאיינגר בסטודיו. אחרי השיעור שלה אני באה ללמד שיעור מייסור. איינגר ואשטנגה מתחלפים כמו שאיפה ונשיפה.
היא שאלה אם זה בסדר להישאר לתרגל הפוכות. איינגר סטייל כמובן.
ברור, עניתי. שיעור מייסור זה מרחב לתרגול עצמאי.
היא הכינה את הציוד בקפידה כמו שרק מוריי איינגר יודעים ונכנסה לתנוחות בהן שהתה בשקט זמן ממושך.
בינתיים המתרגלות נכנסות. כל אחת רוצה להתמקד במשהו אחר היום ואני שם בשביל לתמוך, לייעץ, להורות.
אורין רצתה להתאמן על עמידות ידיים במרכז החדר.
התחלתי להנחות אותה ובעיקר לנקות מהתודעה שלה תפיסות לא נכונות על היכולת שלה, על הכח שצריך בשביל זה..
בכל הזמן הזה גליה הקשיבה. בוחנת את האפשרויות שאני מציעה ולבסוף נסתה גם בעצמה. הריחוף לעמידת הידיים הוא מעבר שמצריך שליטה גופנית מסוימת. בהתבוננות בנסיונות של גליה פתאום התבהר לי מאוד על החשיבות של הויניאסה במערכת האשטנגה. הויניאסה היא המעברים, היכולת לנוע בין מצבים. האנטיליגנציה הגופנית של כניסה ויציאה מתנוחות בשליטה ובצורה בטוחה. בעוד שבאיינגר זו היכולת לשהות בתוך התנוחות. אורין הצליחה ליישם את העקרונות ולסגל מערכת אמונות חדשה על היכולת שלה לשהות בעמידת ידיים ללא תמיכה. אפשר לראות את השימחה שלה בסרטון. וגליה תמשיך להגיע למייסור ולהתאמן על המעברים, ואנחנו ניהנה מהאיכות השקטה שלה. ואני אמשיך להתפעם איך פעם אני שיטת איינגר ופטהבי ג׳ויס אבי שיטת האשטנגה, יצאו מאותו טבור דמיוני של מורה אחד-טירומולאי קרישנאמצ׳ריה ויצרו צורות שונות של אלכימיה בין גוף ותודעה שמיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים ואולי לא לגמרי מבינים שמטרת היוגה האמתית היא יצירת אי הזדהות עם הגוף עם הרגשות והמחשבות וזיהוי העצמי הנצחי המוסתר מאחוריהם.
