פרופ׳ רון האוזר

פרופ׳ רון האוזר מנהל בנק הזרע והיחידה לפוריות הגבר בבי"ח ליס, איכילוב, רופא נשים המתמחה בטיפולי פוריות לאישה ולגבר כולל הפריית מבחנה, תרומת והקפאת ביציות.

ד"ר רון האוזר, יליד הארץ ובוגר הפקולטה לרפואה בבית חולים הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עבודת הדוקטורט שלו זכתה בפרס עבודת המחקר המצטיינת.
התמחה במיילדות וגינקולוגיה בבית חולים הקריה בתל אביב ומשמש כמנהל בנק הזרע ומנהל היחידה לפוריות הגבר ורופא בכיר קבוע במחלקת נשים בבית חולים ליס ליולדות.
בנוסף, ד"ר האוזר אחראי על התחום של ניתוחים למציאת זרעונים באשכים של גברים אזואוספרמים (ללא זרע בזירמה) ומבצע ניתוחים למיצוי זרעונים בעזרת מיקרוסקופ ניתוחי - microTESE.

בשנים 1993-94 השתלם באוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה, לאחר שזכה במלגת מחקר.

ד"ר האוזר הוא חבר סגל בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב בדרגת מרצה בכיר.

משמש כחבר בועד של האגודה הישראלית לרפואת הפוריות ("אילה").

בנוסף על עבודתו כרופא נשים ומיילד, ד"ר האוזר מומחה לפוריות האישה ופוריות הגבר.
ד"ר האוזר כתב מספר מחקרים פורצי דרך בתחומים אלה.

23/11/2024

סקר גנטי מורחב חדש בסל הבריאות – בשורה טובה של ממש!!

השבוע הכניס משרד הבריאות לסל הבריאות (וללא תשלום) שינוי שהוא בשורה של ממש - סקר גנטי מורחב באופן משמעותי לסקר שהיה קיים עד היום והמיועד למי שמתכנן להקים או להרחיב את המשפחה.

המטרה היא למנוע הולדת ילד/ה עם מחלה גנטית, ולספק מידע לצורך קבלת החלטות מודעות בנוגע לתכנון משפחתי.

הסקר הקודם כלל בדיקות ספורות לנשאות לתסמונות גנטיות שעלולות לעבור בתורשה. הבדיקות נבחרו בהתאם לשכיחות באוכלוסיה וחומרת המחלה והותאמו למוצא האתני של הנבדקים.
עד כה ניתן היה לבצע סקר מורחב דומה במכונים פרטיים בעלות של אלפי שקלים.

הסקר החדש כולל בדיקת נשאות של כ- 300 (!) תסמונות של מוצאים שונים.

ברב המקרים קיים סיכון להולדת ילד/ה חולה רק אם שני ההורים נשאים לאותה תסמונת (וגם אז בסיכוי של 25%).

כיון שבסקר החדש בודקים בצורה נרחבת יותר, קיימת סבירות גבוהה יותר למציאת נשאות חופפת להורים. לכן נדרשים 2 בני הזוג להגיע יחד לשם נטילת דגימות דם לשניהם. בשלב ראשון תיבדק נשאות לאישה ורק אם תמצא נשאית, יבדקו אפשרות של נשאות דומה לבעל (זמן קבלת התשובה עד 6 שבועות לכל אחד).

הבדיקה מומלצת לכל מי שמתכנן הקמת או הרחבת משפחה, ואפילו אם בוצע סקר מורחב בעבר, כיון שיתכן ויש בדיקות לא חופפות בין הסקרים.
בנוסף, הסקר מיועד לכל מי שמתכנן הריון, הן לזוגות והן ליחידים, ובפרט לאלה שאין להם היסטוריה משפחתית ידועה של מחלות גנטיות.

הבדיקה מבוצעת בקופות החולים ואין צורך בצום.

17/06/2023

הסבר על הקפאת ביציות מבחירה
פוריות וגיל האישה:
פוריות האישה יורדת עם התקדמות הגיל ובעיקר לאחר גיל 35. מעל גיל 40 קיימת אפשרות שיקשה מאד להרות ויתכן שאפילו יהיה בלתי אפשרי להרות כלל. בשנים האחרונות, הגיל שבו מנסים להרות הולך ומתאחר. בנוסף, יותר נשים אינן מוצאות זוגיות ומתקרבות לגיל שבו עלולות לפספס את היכולת להיות אימהות.
כיון שכך, ניתן להקפיא ביציות בגיל הפוריות, לשם השגת הריון גם בגיל מבוגר יותר.

מהו התהליך הטיפולי?
לשם השגת הביציות על הנשים לעבור טיפול הדומה לטיפול הפריה חוץ גופית, שבו גורמים לשחלות לייצר זקיקים מרובים באמצעות תרופות הורמונליות ושואבים את הביציות מתוך הזקיקים בתהליך הכרוך בדרך כלל בהרדמה כללית קצרה. מחזור הטיפול אינו פוגע במהלך החיים הרגיל, ורק ביום שאיבת הביציות צריך לפנות יום לטיפול.
את הביציות שנשאבו ניתן לשמור שנים רבות בהקפאה במכלים עם חנקן נוזלי. במועד מאוחר יותר (אבל רק עד גיל 54) ניתן להפשיר את הביציות, להפרות אותן עם זרע של בן זוג (או תורם זרע) ולהחזיר את העוברים שייווצרו לחלל הרחם, לשם השגת הריון ולידה.
רוב הביציות שורדות את תהליך ההקפאה וההפשרה, אולם הפריה תקינה והשגת הריון אינם מובטחים בכל מקרה. עפ'י מחקרים, בגיל 30 נחוצות כ- 20 ביציות מוקפאות על מנת להבטיח ילד אחד לפחות, אולם בגיל 38-40 נחוצות 60-80 ביציות מוקפאות.
הגיל המומלץ להקפאת הביציות הוא לפני 35. בהקפאה בגיל מאוחר צריך מינון גבוה יותר של תרופות הורמונליות, ושואבים פחות ביציות בכל מחזור. גם הסיכוי להשגת הריון יורד עם הגיל.
בדרך כלל, נחוץ מחזור טיפול אחד או שניים לשם השגת מספר הביציות הנחוץ.
בנשים מבוגרות יותר, או כאלה עם רזרבה שחלתית נמוכה, יהיה צורך במספר סבבי שאיבה גדול יותר.

מה מותר לפי נוהלי משרד הבריאות:
בשנת 2011 פרסם משרד הבריאות נהלים המאפשרים הקפאת ביציות למטרת שימור פוריות מבחירה, כלומר ללא סיבה רפואית. עפ'י נהלים אלה, נשים בגילאים 30 עד 41 יוכלו לעבור עד 4 סבבי שאיבת ביציות, בהם יוקפאו עד 20 ביציות.
תקנות החדשות שפורסמו ב- 2022 מגדילות את מספר הליכי שאיבת ביציות מקסימלי המותר לנשים לצורך שימור פוריות מ-4 ל-6 שאיבות, וכן מגדילות את מספר הביציות המקסימלי שניתן לשאוב מ-20 ביציות ל- 25 עד 35 ביציות. נשים שעברו הליכי שימור פוריות בעבר, יוכלו לבצע סבב נוסף, בהתאם לרצונן וגילן בעת השאיבה.
חשוב להזכיר, שהתהליך לא כלול בסל הבריאות ואינו ממומן ע"י קופות החולים (כלומר- במימון פרטי).
בהמשך אפרט בנושאים הבאים:
הקפאת עוברים ושימור פוריות מסיבות רפואיות.

19/06/2021

הנחיות משרד הבריאות לגבי הקפאת ביציות מבחירה פורסמו ב- 2011 והן קובעות כי ניתן לבצע הקפאת ביציות מבחירה בגילאים 30-41 בלבד.

מותר להקפיא עד מספר מקסימלי של 20 ביציות בכל גיל ומותר לבצע עד 4 מחזורי השראת ביוץ ושאיבה.



הנחיות אלה יוצרות מספר בעיות:

1. בעבודות מחקר שסיכמו את הסיכוי להשגת הריון של ילד אחד לפחות לאחר שהוקפאו 20 ביציות הוכח שלגיל האישה משמעות רבה. הסיכוי של לילד אחד במקרה של הקפאה בגיל 30 הוא- 90% לעומת כ- 45% בגיל 41 !
למעשה, ע"מ להבטיח סיכוי של 90% לילד אחד בגיל 41 יש להקפיא כ- 80 ביציות!!
2. איכות הביציות הנוצרות יכולה להשתנות ממחזור השראת ביוץ אחד לשני. עלה החשש, שהקפאה של ביציות ממחזור אחד בלבד פחות בטוחה מהקפאה של 2 מחזורים עקב סיכון שאיכות הביציות שהופקה במחזור יחיד עלולה להיות נמוכה. הקפאה מ-2 מחזורים מפחיתה סיכון זה.



לאחרונה הוגשה למועצה הלאומית למיילדות וגינקולוגיה הצעה לפנות למשרד הבריאות ולהציע שינוי,

להלן השינויים המוצעים :

1. הקפאת ביציות תתאפשר בגילאים 25-40
2. מספר הביציות המותר להקפאה –
a. עד גיל – 35 – ניתן להקפיא עד 25 ביציות.
b. בגילאים – 35-40 – ניתן להקפיא עד 35 ביציות.
3. גם אם המספר הושג במחזור הקפאה אחד, יש לאפשר מחזור הקפאה נוסף.



נקווה שמשרד הבריאות יעדכן את ההנחיות לפי ההמלצות המסתמכות על נתוני ההצלחה שנקבעו.

26/09/2020

עדכוני קורונה:

מה ידוע על השפעת נגיף הקורונה על נשים בהריון?
ב- 26/6/20 התפרסם בארה"ב מאמר מקיף שהשווה בין שתי קבוצות נשים בגילאים 15-44 שנדבקו בנגיף הקורונה – אלה בהריון (8207) לבין כאלה שאינן בהריון (83205).
המסקנות –
1. 97% מהנשים היו אסימפטומטיות בשתי הקבוצות.
2. נשים בהריון אושפזו יותר בבית חולים - X 5.4 (31.5% לעומת 5.8%)
3. נשים בהריון אושפזו יותר ביחידות לטיפול נמרץ X1.5 (1.5% לעומת 0.9%) שלא בהריון.
4. נשים בהריון נזקקו יותר להנשמה מלאכותית X1.7 (0.5% לעומת 0.3%).
אבל לעומת זאת-
5. הסיכוי לתמותה עקב קורונה היה דומה. דווחו 16 נשים בהריון (0.2%), לעומת 208 מקרי תמותה בנשים שלא בהריון, שהיה גם הוא 0.2%.

לסיכום: רב הנסתר על הנגלה. שווה להישמר בכל מקרה ובעיקר אם את בהריון!

04/07/2020

מה השיטה העדיפה למציאת זירעונים בגברים ללא זרע (אזואוספרמיה Azoospermia) - מיקרוטסה (microTESE) או טסה ?

יש מספר שיטות ניתוחיות למציאה והוצאת זירעונים מאשכים של גברים עם אזואוספרמיה לא חסימתית =NOA ( ללא תאי זרע כלל בנוזל הזירמה).
1. דיקור ושאיבה עם מחט
2. ביופסיית רקמה בודדת - TESE
3. ביצוע מספר ביופסיות בכל אשך
4. מיקרוטסה (חיפוש כריתה ממוקדת של צינוריות מורחבות ברקמת האשך באמצעות מיקרוסקופ ניתוחי)
שיטת הדיקור וגם נטילת ביופסיה בודדת (1 ו-2) הוכחו במחקרים שונים כיעילות פחות.
שתי השיטות המקובלות כיום הן נטילת דגימות אחדות (3) או מיקרוטסה (4) ויש ויכוח מי מהן עדיפה.
לפני מספר חודשים התפרסמה בעיתון מדעי מכובד מטה-אנליזה של כל העבודות שתיארו תוצאות של מציאת זירעונים בגברים אזואוספרמים עם NOA (Corona et al, Human Reproduction Update, 2019).
נסקרו 1236 פרסומים אבל רובם רק תיארו שיטה אחת. רק 8 פרסומים הישוו ממש את 2 השיטות על קבוצות מחקר דומות.
התוצאות היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית והראו שמציאת זירעונים קרתה ב- 57% כשהשתמשו בשיטת המיקרוטסה לעומת 39% כשניטלו ביופסיות בלבד (P

להלן נייר עמדה לנשים בהריון בימי הקורונה:הנחיות הועד לרפואת האם והעובר לגבי הדבקת COVID-19 בהריון14/03/2020עדכונים לגבי ...
15/03/2020

להלן נייר עמדה לנשים בהריון בימי הקורונה:

הנחיות הועד לרפואת האם והעובר לגבי הדבקת COVID-19 בהריון
14/03/2020

עדכונים לגבי נגיף הקורונה מתקבלים על בסיס יומי ממשרד הבריאות ויש לעקוב אחר השינויים העדכניים בהנחיות. עדכון זה תקף ליום כתיבתו ויעודכן בהתאם להנחיות משרד הבריאות. המידע העולה מנייר זה מתייחס לכל הידוע עד כה על הדבקת נשים הרות ב COVID-19. מטופלות חשודות יוגדרו ע"פ הגדרת מקרה מטעם משרד הבריאות (נספח א').

נשים בהריון ככל הנראה אינן רגישות ביתר לנגיף הקורונה ביחס לאוכלוסיה רגילה. עד כה לא תועדו מקרי תמותה של נשים הרות.
רוב הנשים בהריון שיחלו יפתחו מחלה קלה.
טיפול ביולדת חולה - יש לבצע דיון מולטידיסיפלינרי שיכלול מומחה למחלות זיהומיות, מומחה אם-עובר ורופא מרדים לגבי תכנית הטיפול. יש להעריך לרבות ביצוע בדיקות הדמייה (צילום חזה או CT) ושאר טיפול כמו כל מטופלת שאינה בהריון כולל מתן חמצן, לפי הצורך, הימנעות מהעמסת נוזלים וטיפול אנטיביוטי אמפירי למניעת זיהום משני. ניטור עוברי יישקל באופן פרטני ע"פ חומרת המחלה האימהית, גיל ההריון וכו'. ככלל, במקרה של מחלה חמורה יש לתעדף טיפול באם ע"פ העובר. אין לדחות הדמיה או טיפול ביולדת בשל ההריון.
מקום האשפוז ייקבע על פי גיל ההיריון והמצב הקליני של היולדת ובדיון עם מומחה למחלות זיהומיות בהתאם להיערכות של כל אחד מהמוסדות הרפואיים.
ההחלטה על יילוד תקבע על פי מצבה הקליני של היולדת וכתלות בגיל ההיריון.
השפעה מילדותית - אין עדות להפלות בשליש ראשון או שני להיריון. אין עדות להדבקה עוברית ועל כן ככל הידוע היום אין עליה בסיכון למומים. קיים ככל הנראה סיכון ללידה מוקדמת (איאטרוגנית או ספונטנית).
העברה לילוד - ככל הנראה וע"פ תיאורי מקרה מסין (case series) אין עדות להעברה לעובר של הנגיף (ע"פ דגימות מי שפיר, דם חבל טבור, מטוש מהשיליה, הפרשות ילוד וחלב אם). תועד מקרה אחד של הדבקת ילוד ככל הנראה לאחר הלידה ממגע קרוב עם האם.
מתן סטרואידים לבשלות ריאתית - המידע הקיים קונטרוברסיאלי לגבי השפעת סטרואידים על מהלך המחלה וישנן עדויות גם להחמרה. לאור הנ"ל יש לשקול אינדיבידואלית מתן צלסטון בהתאם לגיל ההריון, חומרת המחלה וכו'.
ניהול לידה בהרות מאומתות/חשודות - ישנן עדויות לגבי שינויים בדופק העוברי על כן בתהליך הלידה מומלץ ניטור עובר רציף.
אופן הלידה –אין מניעה מלידה נרתיקית. נכון להיום ההמלצה היא ניתוח קיסרי ע"פ התוויות מילדותיות. אין מניעה מאלחוש איזורי. אין מניעה מזירוז. ניתוח קיסרי יבוצע בהתמגנות מלאה. אין מניעה מ- delayed cord clamping.
ניהול הלידה- יש ליידע את צוות היחידה למחלות זיהומיות ואת הניאנטולוגים לגבי הלידה. יש לנסות למזער את כמות אנשי הצוות הרפואי שיכנסו לחדר. הניטור האימהי יכלול מעקב סטורציה. ומאזן נוזלים. מומלץ לבצע ניטור עוברי רציף לאורך הלידה.
מעקב לאחר הלידה - נתונים מסין ממליצים על הפרדת יילוד ל- 14 יום מהאם למניעת הדבקה. עם זאת, לאור חשיבות ההנקה והחיבור לאם ובהעדר תיעוד למחלת יילוד קשה עד כה, ניתן לשקול אשפוז אם וילוד יחד בתנאי בידוד בתלות במצבה הרפואי של האם. מיקום האשפוז ייקבע בהתאם למצבה הקליני של האם, מצב היילוד, תנאי המרכז הרפואי והמלצות משרד הבריאות. אין מניעה מהנקה אם כי החשש העיקרי הינו העברת הנגיף בשל המגע הקרוב (droplets). לציין כי דגימות חלב אם לאחר הלידה מ-6 נשים שנדבקו נמצאו שליליות לנגיף. יש להקפיד על הנחיית האם לשמירה על הגיינה עם הילוד כמפורט:
• הקפדה על שטיפת ידיים לפני מגע עם הילוד, הנקה או האכלה בבקבוק
• מסיכה כירורגית לאם.
• במידה ושאיבת חלב/ האכלה בבקבוק - יש להקפיד על כללי חיטוי וניקוי המשאבה והבקבוקים. ניתן לשקול האכלה בבקבוק ע"י אדם נוסף בריא.
שחרור היולדת והילוד יהיו בהתאם להמלצות מומחה למחלות זיהומית (להמשך בידוד בית או באשפוז).

• ככלל, בטיחות הצוות קודמת לכל, יש להתמגן ע"פ ההנחיות המופצות ע"י משרד הבריאות ואז לתת את הטיפול המיטבי לאם ולעובר. במידה ונראה שיש סכנת חיים למטופלת/עובר יש לטפל בה בהקדם תוך שמירה על כללי ההתמגנות.
• בכל מקרה של חשד להדבקה בנגיף הקורונה יש לעדכן יועץ זיהומיות
• כל מטופלת מבידוד/ חשד להדבקה בקורונה/ קורונה מאומתת צריכה לעטות מסיכה כירורגית, בפרט במעברים בין חדרים. על המסכה להיות הדוקה פה ואף.
• לאחר בדיקת מטופלת חשודה/ בבידוד יש להקפיד על חיטוי של מכשיר המוניטור והאולטראסאונד וכל שאר הציוד שבא במגע עם המטופלת.
• מלווים – יש לבקש ממלווה של מטופלת חשודה להשאר איתה משך כל התהליך ולא להסתובב בבית החולים. ככלל, יש להגביל ולאכוף הנחיות לגבי מיעוט מבקרים.

בהתבסס על הידוע כיום ועל פי הנחיות משרד הבריאות כל מרכז רפואי ייערך בהתאם לקליטת הרות חשודות עם תסמינים נשימתיים או בעיות מילדותיות. מיקום הערכה ראשונית במלר"ד והאשפוז בהתאם לצורך ייקבע באופן פרטני בכל מרכז בדיון עם הגורמים הרלוונטיים. במידה והיולדת זקוקה לתמיכה נשימתית ובהתאם ליכולת של המרכז הרפואי מומלץ לאשפז בחדר עם לחץ אויר שלילי.

רפואת נשים אמבולטורית - נשים הרות יונחו כי במידה וחשש לחשיפה או תסמינים חשודים למחלה עליהן ליצור קשר עם גורם מוסמך בקופת חולים (רופא משפחה, אחות מרכז בריאות אישה, רופא נשים מטפל, מרכז שירות טלפוני). יש להמנע מלהגיע ישירות לקופת החולים או לבית החולים בדומה להמלצות לכלל האוכלוסיה. במידה ומתכננת להגיע למוסד רפואי, עליה להתריע על כך טלפונית למוסד.

מקורות:
• חוזר משרד הבריאות: הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש COVID 19. עדכון 10 מתאריך 12.03.2020
• חוזר משרד הבריאות: נספחים להנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש, עדכון 10
• COVID-19 Virus Infection and Pregnancy - RCOG guidelines.
https://www.rcog.org.uk/en/guidelines-research-services/guidelines/coronavirus-pregnancy/covid-19-virus-infection-and-pregnancy/
• Rasmussen SA, Smulian JC, Lednicky JA, Wen TS, Jamieson DJ. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) and Pregnancy: What obstetricians need to know. Am J Obstet Gynecol. 2020 Feb 24.
• Chen H, Guo J, Wang C, et al. Clinical characteristics and intrauterine vertical transmission potential of COVID-19 infection in nine pregnant women: a retrospective review of medical records. Lancet. 2020; Published online February 12, 2020.
• Zhu H, Wang L, Fang C, et al. Clinical analysis of 10 neonates born to mothers with 2019-nCoV pneumonia. Transl Pediatr 2020.

02/12/2019

הודעה מרגשת שקבלתי היום:

צהריים טובים פרופסור האוזר,
ניתחת אותי לפני חצי שנה,ניתוח מיקרו טסה,רציתי ליידע אותך שהיום חצי שנה אחרי,אני ואישתי התבשרנו שהצלחנו ואנחנו מצפים לילד,רציתי להודות לך מקרב לב,לולא היידע שלך המקצועיות שלך וטוב הלב שלך,ולולא ברכתו של בורא עולם,לא יודע איפה היינו היום,תודה רבה לך על הכול ,אתה מלאך שנשלח לי משמיים,הגעתי לאיכילוב בדרך מסורבלת אחרי שהייתי מטופל של דר רענן טל ז"ל ,ואתם הייתם שם וקיבלתם אותי ועודדתם אותי,אז באמת תודה רבה לך,מקווה שעוד 6 חודשים בעזרת ה' שהכול ילך חלק אוכל להגיע ולוהודות לכם במחלקה באופן אישי❤

12/11/2019

הנה מדוע בחרתי במקצוע שלי -

היום, בדיוק בדיוק לפני שנה, 7.11.18, אפילו כמעט באותה השעה, יום הולדתי ה- 39, התעוררתי ב - 5:00, על מנת להגיע להזרעה באיכילוב. היתה אמורה להיות שביתה בבתי החולים שבוטלה ובכל פעם שינינו את שעת ההגעה. הייתי מאוד לחוצה כי חששתי שבגלל השביתה שאמורה היתה להיות משהו ישתבש, אבל זכור לי שבמוחי הדהד כל הזמן המשפט שאמרת לי כשהגעתי אליך לקליניקה שני ערבים לפני כן: "ביום ההולדת שלך את תכנסי להריון". הגעתי לאיכילוב. חיכיתי לך. הגעת, חייכת אלי, קיבלת אותי ראשונה והיית כל כך אדיב ואמפטי. ביצעת את הטיפול בעדינות ואמרת לי שבעוד שבועיים אתקשר להגיד לך שאני בהריון. זה נשמע לי משהו כל כך לא מציאותי, כי זה היה רק הטיפול השני, אבל מצד שני, לא היה לי מופרך להאמין בזה... נסעתי לעבודה, התלמידים חגגו לי יום הולדת וכך גם בהמשך היום עם משפחה וחברים.

אחרי שבועיים שלחתי לך את תוצאות בדיקת הדם ובישרת לי שאני בהריון. זה היה מפתיע ואפילו מלחיץ, אבל מרגש בטירוף.

היום, בדיוק שנה אחרי, קמתי ב- 5:00 בבוקר, יום הולדתי ה- 40 לבכיו של בני בן השלושה חודשים כמעט, שביקש לאכול. האכלתי אותו תוך כדי שאני מנסה להבין את הפלא הזה שקוראים לו בריאת האדם... איך זה קרה כל כך מהר, תוך פחות משנה, ואיך זה שבדיוק לפני שנה החיים היו כל כך שונים... וכמה כיף ושמחה התינוקי היפיוף והמתוק הזה הכניס לחיי....

פרופסור האוזר יקר, אני לא יודעת איך להודות לך, באמת... אבל מה שבטוח הוא, שהתעוררתי הבוקר ליום הולדתי ה- 40 כשהבן שלי לידי, והייתי חייבת לשתף אותך בתחושותיי ובהערכתי הרבה כלפיך על הפלא הזה שנכנס לחיי.

קיבלתי מתנה ענקית ליום הולדתי ה- 40.

רוצה להודות לך על הטיפול המסור והמקצועי, התמיכה, האמפטיה וכן, גם על הסימפטיה. כשבני יגדל אספר לו עליך... כמובן רק דברים טובים.
מאחלת לכל אישה החפצה בילד, לזכות ברופא כמוך ובטיפול הטוב שקיבלתי ממך ⁦❤⁩

מאחלת לך כל טוב והרבה אושר.

21/10/2019

לאחרונה פנו אלי מתיאטרון הקאמרי וביקשו שאכתוב לתוכנייה של ההצגה "הריון", מאת עדנה מזי"א ובבימויו של עמרי ניצן, העוסקת בטיפולי פוריות.

להלן הכתבה:

פרופ' רון האוזר הוא מומחה במיילדות, גינקולוגיה ופוריות האישה והגבר,
מנהל בנק הזרע, ביה"ח "ליס" ליולדות ונשים (איכילוב).

טיפולי פוריות: המסע לילד המיוחל

מוסכמות החברה שלנו עברו שינוי משמעותי בכל הקשור למבנה המשפחה המסורתי. יש כיום מספר גדל והולך של צורות משפחה שלא היו מקובלות בעבר: משפחות חד-הוריות ומשפחות של זוגות מאותו המין, גברים או נשים. המשותף לצורות המשפחה החדשות הללו הוא הצורך להיעזר בתרומות זרע ובטכניקות רפואיות במטרה להביא ילד לעולם. השינוי הזה הפך גלוי ומוצהר ואפילו מקובל, שלא כבעבר.
למרות התמורות במבנה המשפחה החברה שלנו עדיין מקדשת את רעיון הילודה. התופעה חוצה מעמדות, מין ועדות. ולראיה, גם גברים שנמצאים בזוגיות מקימים משפחות עם ילדים באמצעות פונדקאות.
שינוי חברתי נוסף קשור לגיל שבו נשים מתחילות לנסות להרות, שמתאחר והולך עקב שאיפה לקריירה מקצועית ודחייה של גיל הנישואין. אבל יכולת הפוריות לא השתנתה והיא יורדת בהתמדה אצל נשים החל מגיל 30. לא כולם מודעים לכך שמעבר לגיל 40 יתכן קושי להרות בכלל ושמעל גיל 45 מומלץ לפנות לתרומת ביצית עקב הסיכוי הקלוש להשגת הריון מביציות עצמיות של האישה.
השעון הביולוגי אמנם אינו עוצר אבל המדע בא לעזרנו. ילדת המבחנה הראשונה נולדה כבר לפני 41 שנה ומאז טיפולי ההפריה התפתחו והפכו נגישים ונפוצים והם מאפשרים השגת הריון במקרים שהיו חסרי סיכוי בעבר. אנחנו יודעים כיום לטפל בנשים עם בעיות ביוץ, ואפילו חלק ניכר מהגברים שנחשבו בעבר עקרים, יכולים להביא לעולם ילדים ביולוגים משל עצמם. אפשר בהחלט לומר שבתחום טיפולי הפוריות חלה מהפכה של ממש. עד כה נולדו בעולם מטיפולי הפריה חוץ גופית כ-8 מיליון ילדים!
בארצנו סל הבריאות מאפשר טיפולים רבים יחסית למדינות רבות אחרות. כתוצאה מכך 4% מכלל הילדים בארץ הם תוצר של טיפולי הפריה.
במקרים שבהם נכשלו הניסיונות להשגת הריון באופן טבעי, על בני הזוג לעבור תהליך של אבחנה אצל מומחה לפוריות שמתאים להם טיפול. קיימות מספר סיבות עיקריות לקושי להרות: בעיות הורמונליות אצל האישה הגורמות לחוסר ביוץ, אותן פותרים בעזרת טיפולים הורמונליים ומעקב זקיקים באולטרסאונד לתיזמון הביוץ. בעיות מכאניות כגון חסימה של החצוצרות, שבהן מתקיים המפגש הטבעי של הביצית עם הזרעונים, שאפשר לפתור על ידי מעקף של החצוצרות באמצעות הפריה חוץ גופית (IVF), ובעיות הקשורות לגורם הזכרי המתבטאות באיכות ירודה של הזרעונים שעליהן ניתן להתגבר על ידי הזרקת זרעון בודד ישירות לתוך הביצית תחת מיקרוסקופ (ICSI) ולהביא ליצירת עובר.
טיפולי הפוריות מתקדמים בהדרגתיות. מתחילים במעקב זקיקים באמצעות האולטרסאונד לתיזמון הביוץ לשם הכוונת יחסי המין. אם התהליך נכשל מתקדמים לטיפולי הזרעה תוך רחמית (IUI). בשלב הבא - למתן תרופות הורמונליות להגברת יצור הזקיקים והביציות בשחלות, ואם גם אלה לא צלחו מגיעים לבסוף לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
אפילו בטיפולים מורכבים ומתקדמים אלה הסיכוי להריון ולידה אינו עולה על 25% למחזור טיפול, והסיכוי יורד משמעותית עם התקדמות גיל המטופלת. לכן גיל המטופלת הוא גורם משמעותי להצלחת הטיפולים, והאיחור השכיח כל כך בחברה המערבית בהתחלת הניסיונות להרות מוריד את סיכויי ההצלחה.
יחד עם זאת חשוב לזכור שטיפולי הפוריות מצליחים ברוב המקרים ועוזרים בהגשמת החלום לילד ביולוגי בריא לרוב המטופלים והמטופלות.
יש המצליחים להרות בטיפול הפריון הראשון שלהם. לגבי האחרים, הסיכוי להשגת הריון עולה משמעותית אם חוזרים על הטיפולים עד להשגת ההיריון הנכסף. התמדה בטיפולים חשובה ביותר אך עלולה לגבות מחיר נפשי ומשפחתי כבד. אלה שלא מצליחים להרות וחוזרים על הטיפולים שוב ושוב, חווים אכזבות קשות בכל כישלון. כיון שכך, אני רואה בתמיכה הנפשית ובעידוד המטופלים חלק לא פחות חשוב מאשר הצד הטכני של הטיפול.
כיוון שרוב הנשים כמהות לילד ביולוגי משלהן, אני רואה חלק מחובתנו המקצועית להגביר את המודעות לסיכון שבדחיית גיל ההיריון, ולאפשרות שאצל חלק מהמטופלים השגת היריון תחייב שימוש בתרומת זרע או ביצית. אפשרות טיפולית נוספת שהופכת נפוצה בשנים האחרונות היא הקפאת ביציות בגיל הפוריות לשם הבטחת השגת ההריונות בעתיד, כשהגיל לא יאפשר זאת.
כרופא המטפל בתחום שנים רבות ומלווה כל כך הרבה נשים וזוגות שכמהים לילדים, אני רואה זכות גדולה להיות שותף ליצירת חיים חדשים.

05/10/2019

כמנהל בנק הזרע באיכילוב, רציתי לשתף בשאלה שמעסיקה רבות:
מטופלות רבות שמגיעות לבנק הזרע שואלות לגבי ההבדלים בין זרע של תורם ישראלי לתורם מחו"ל. בבנק הזרע שלנו, באיכילוב, אנחנו מאפשרים את שתי האפשרויות.
תורמים מהארץ מגויסים על ידינו והם כולם אזרחי ישראל. יש ביניהם יהודים, נוצרים וערבים. רוב התורמים הם סטודנטים שנבחרו בקפידה ומוכרים לי ולצוות שלנו. מספר המשפחות שיכולות לבחור תורם אחד מוגבל ל- 9 בלבד. כל התורמים הם צעירים, בריאים ונבדקו לכל הבדיקות הגנטיות שבסל הבריאות ע"פ מוצאם בזמן גיוסם.
לגבי דגימות של תורמי חו"ל, הן אמנם יקרות יותר אבל רק מחו"ל ניתן לקבל תורם "פתוח" (לא אנונימי) שניתן, למשל, לראות תמונה שלו מגיל הילדות, וכן תורמים שנבדקו למגוון רחב של תסמונות גנטיות. מובן שתוספות אלו מייקרות את מחירי מנות הזרע.
יש החושבים שזרע מתורם חו"ל מבטיח בלעדיות ואין עוד אחאים בארץ. זה כמובן לא נכון שכן הבנקים בחו"ל יכולים להעביר דגימה של אותו תורם לכל אחד מהבנקים בישראל.
לסיכום, כל אחת תבחר בדרך המתאימה לה!

18/02/2019

עולם הגנטיקה מתקדם בקצב מהיר. היום ניתן לבצע בדיקת צ׳יפ גנטי במי השפיר, בזמן ההריון, שיודעת לזהות חוסר או עודף בחומר הגנטי ולאתר מאות תסמונות. למעשה, הסיכוי לאתר תסמונת משמעותית בהריון תקין ורגיל, שאינו בסיכון גבוה, הוא 1 ל-160 הריונות. הסיכוי גבוה אף יותר בהריונות בהם יש חשד לתסמונת, כמו למשל אם יש ממצא לא תקין בבדיקת האולטראסאונד של העובר. בחלק מבתי החולים, בדיקת הצ׳יפ החליפה כבר לחלוטין את הבדיקה של הכרומוזומים שהיתה נהוגה עד היום ואין ספק שהשימוש בה ילך ויגבר בעתיד. יתכן ובעתיד הבדיקה תומלץ כבדיקה שגרתית בכל הריון.

Address

. כניסה ב' , קומה ג' רח' ברודצקי 43, רמת אביב
Pethah Tiqva
6969064

Opening Hours

Wednesday 15:00 - 19:00
Sunday 15:00 - 19:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when פרופ׳ רון האוזר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to פרופ׳ רון האוזר:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category