25/11/2025
"הנס של שי": סיפור הצלת חיים שלא ייאמן, מהסלון הביתי דרך הדיפיברולטור שהיה באוטו ועד לצנתור מציל חיים במרכז רפואי צפון
בוקר שגרתי בישוב לוטם הפך בן רגע לסיוט, ולנס רפואי של ממש. שי נקלר, בן 56, מתנדב באיחוד הצלה, עבר דום לב פתאומי בביתו, לעיני אשתו דינה ושני ילדיהם, רוני בת ה-15 ואיתי בן ה-12. אף אחד מהם לא בעל הכשרה רפואית, אך בזכות תושייה, אומץ לב, הדרכה טלפונית מדויקת, ודפיברילטור אחד שהיה ברכב, שי חי היום כדי לספר.
"חשבתי שזו צרבת"
דינה נקלר, רעייתו של שי ואם לחמישה, מספרת: "כל הלילה הוא לא הרגיש טוב, חשב שזו צרבת. בבוקר אמר שהוא רוצה להישאר לישון. פתאום ראיתי שהוא עובר דום לב. הוא התכווץ ואז איבד דופק ונשימה. התחלתי לצעוק, לסטור לו, כלום לא עזר. צעקתי לילדים להזמין אמבולנס, התקשרתי למשטרה, והקו עם מד"א נשאר פתוח."
"הנציגה לא נתנה לי לברוח"
בזמן שהשיחה עם מוקד מד"א נמשכת, המוקדנית מדריכה את דינה להוריד את שי לרצפה ולהתחיל בעיסויי לב. "היא ספרה איתי בקול, לא נתנה לי להפסיק. תוך כדי שאלה אם יש דפיברילטור קרוב. רוני רצה לרכב של שי, כמתנדב וכונן באיחוד הצלה היה לו ציוד, והביאה את הדפיברילטור."
הם חיברו את המכשיר לפי ההוראות, ביצעו שתי מכות חשמל, והמשיכו בעיסויים. כעשר דקות מתחילת הארוע הגיעו רופא ושני חובשים מהיישוב, אחריהם חובש מד"א באמבולנס לבן, ולבסוף אמבולנס נט"ן.
שעה וחצי של החייאה בבית
במשך שעה וחצי נמשכה ההחייאה בבית. שי איבד דופק מספר פעמים, והוחזר לחיים שוב ושוב. רק בשעה 8:30 הורד באלונקה דרך ארבע קומות, בסיוע לוחמי אש, והועבר לנט"ן בדרך למרכז רפואי צפון (פוריה). גם בדרך לבית החולים חווה אובדן דופק נוסף.
"הכניסו שני סטנטים - העורק הראשי היה חסום לגמרי"
הצוות הרפואי והסיעודי של מערך הלב ע"ש קיטנר-דוידאי במרכז הרפואי צפון כבר חיכה לשי בכניסה ליחידה לטיפול נמרץ לב. הוא הועבר ישירות לצנתור חירום כשהוא במצב קריטי, מונשם ומורדם.. "ד"ר ישראלי קרדיולוג ומצנתר בכיר במרכז הרפואי צפון יצא אלינו ואמר שהצנתור עבר מצוין. הוא סיפר שהם הכניסו שני סטנטים, ושהעורק הראשי היה חסום לחלוטין.."
"לחץ לי את היד וידעתי שהוא חוזר"
שי הועבר להמשך טיפול לטיפול נמרץ לב במצב קשה עם הלם לבבי ולחצי דם נמוכים. כשדינה אשתו נכנסה לחדר היא אחזה בידו וביקשה ממנו ללחוץ אם הוא מזהה אותה. הוא לחץ. "אמרתי לו לסגור עיניים ולתת לצוות לעבוד. זה היה רגע ששינה הכול."
חצי שעה אחרי שחזרו הביתה, קיבלו טלפון: שי ער, בהכרה, ורוצה לראות את המשפחה. "הוא דיבר לעניין, קצת מטושטש, אבל זכר הכול. לא האמין ששרד דום לב, אמר ש'לא יוצאים מזה'."
מתנה ליום נישואין
אחרי 72 שעות בטיפול נמרץ לב, ושבוע של אשפוז במחלקה הקרדיולוגית של המרכז הרפואי צפון, שוחרר שי לשיקום ביתי, בדיוק ביום נישואין ה-31 של בני הזוג. דינה הגיעה עם עוגת גבינה ובלונים, ובערב כבר היו בבית.
פרופ' עידו בירתי, מנהל המערך הקרדיו וסקולארי ע"ש קיטנר-דוידאי: " "שי סבל מאוטם נרחב בשריר הלב ובעקבותיו מהפרעת קצב מסכנת חיים שהובילה לדום לב. בזכות אשתו שהתחילה בהחייאה מיד לאחר שהתמוטט ובזכות השימוש המוקדם בדפיברילטור חייו ניצלו. במצבים האלה כל שנייה קובעת. צריך גם לציין את צוות מד"א שפעל במקצועיות ופינה את שי במהירות אל המערך. זהו מקרה נוסף שממחיש את חשיבות ההנגשה של דפיברילטורים וחשיבות המודעות לביצוע החייאה על ידי הציבור."
"צוות מערך הלב היה מדהים," מסכמת דינה. "כל מי שפגשנו, אני מורידה בפניו את הכובע. הם היו מצוינים, מקצועיים ומאד מאד אנושיים."
שי: "קיבלתי את חיי במתנה! אני מודה לכל מי שעשה מאמץ להחזיר אותי לפה. כאות הוקרה על הנס, המשפחה שלנו תרמה דפיברילטור נוסף לישוב לוטם. תמיד היה ברור לי, ועכשיו גם יודע ממקור ראשון כמה הדפיברילטור חשוב וחייב להיות במחיר נגיש וזמין לכל אדם".
בתמונה משמאל לימין: פרופ' עידו בירתי, שי נקלר, ד"ר אוהד סטולר.
איחוד הצלה
