10/11/2025
ביקורת עצמית vs בקרה עצמית
כשאתה פוגש ביקורת עצמית, אתה כנראה פוגש אותה כי אכפת לך.
כי יש לך יכולת לשים לב לפרטים.
יש לך קוד פנימי של איכויות מסוימות או אידיאלים מסוימים ובשילוב עם המקום שבו משנה לך מה חושבים עליך,
איך תופסים אותך מבחוץ-
נוצרת הביקורת העצמית.
כאילו החלק שקשור לבחוץ, לאיך ומה שחושבים עליך,
מתערבב עם הקו הפנימי, והביקורת כבר לא נשארת רק בקרה עדינה אלא נהיית שיפוט.
היית יכול להסתפק בבקרה עצמית-
כזו שכן מובילה אותך, תוך כדי תנועה, תוך כדי הדרך,
לדייק את עצמך יותר ויותר על פי הקו, על פי השביל הפנימי, הקוד המוסרי, והתפיסה הרוחנית שלך,
אבל משהו מחזיר אותך שוב ושוב להיות השופט הנוקשה של עצמך.
אני עברתי בחיי דרך המקומות האלו של ביקורת עצמית צולבת ורק היום אני מבין בצורה ברורה יותר את המניע.
אני מבין שהיה לי אכפת- עוד לפני מה אחרים חושבים-
מהבסיס של הדברים:
היה לי אכפת להיות נאמן לערכים הפנימיים שלי. ליושרה, לשקיפות, לאמת.
עברתי בחיים תחנות שבהן הביקורת העצמית שלי כילתה אותי והשאירה אותי הרבה פעמים מדמם.
ואולי זה תיאור קצת דרמטי,
אבל מי שמכיר את החוויה הזו יוכל אולי להזדהות,
כי יש שם לגמרי אלמנט של הכאבה ופציעה.
בדיעבד, היום, כשאני יודע לנהל את המקומות האלו טוב יותר.
אני מבין עד כמה הביקורת העצמית היא חסרת טעם,
כי היא מסירה את הטעם מהעיקר.
והעיקר הוא לדייק אותנו לפי סולם הערכים הפנימי שלנו ובכלל לא לעסוק ברעיון של איך אני נתפס מבחוץ, כי זה משהו שאין לי באמת שליטה עליו.
השליטה היחידה שלי היא פנימית.
בקרה עצמית היא חשובה
לנו, אנשי הלב, האנשים שרואים את הפרטים, ששמים לב לניואנסים.
בקרה עצמית חשובה כדי שלא נחיה בקונפליקטים פנימיים-
בין ערך מצד אחד, לבין חוסר הלימה במחשבה ובפעולה שלנו בשטח.
בקרה עצמית היא המנגנון שלנו לשיפור עצמי מתמיד ובתור כאלו ששואפים לשלמות-
כמה טוב לדעת שאפשר להשתנות ולהשתפר.
תמיד.
