איילת נחמיאס זלוטולוב - טיפול רגשי, אימון אישי והדרכת הורים

16/12/2017

כתבה מומלצת המציעה 7 צעדים פשוטים שאנו כהורים יכולים וצריכים לעשות בכדי לעזור לילדנו לפתח את מיומנויותיהם החברתיות

הם חושבים ש"שיחה" בווטסאפ או לייק לתמונה באינסטגרם הם חלק מתקשורת מספקת, אבל כדאי לעזור לילדים ליצור קשרים וחברויות מעבר למסכים. מאיפה מתחילים ואיך מניחים את הסמארטפ...

27/09/2017

האם אתם הורים מיוחדים לנער/נערה מיוחדים? או אולי מכירים כאלה המתגוררים במטה אשר. מזמינה אתכם להרשם לסדנא בהנחייתי אשר תפתח בחודש נובמבר. מצ"ב כל הפרטים.
אנא שתפו כך שיגיע למי שזקוק לכך

15/07/2017

מזה מספר חודשים שאני מעבירה סדנת הורים. במהלך אחד המפגשים, אמרה אחת המשתתפות כי אנו חיים בעולם תחרותי ואין לנו ברירה אלא לחנך את ילדנו להיות תחרותיים בכדי שיוכלו לשרוד ולא להיבהל מכך. בעקבות כך, שאלתי את המשתתפים האם עלינו לחנך את ילדינו להיות תחרותיים או להיות הישגיים?
התשובות בקבוצות היו חלוקות. היו אלו שחשבו שכן, בכל מחיר ואילו אחרים חששו מהמחיר שהתחרותיות תגבה מילדיהם ומהם ולכן אמרו שכדאי לוותר מראש.
מה דעתכם?
לפני שאתם עונים על השאלה הזו חשוב לשים לב כי:
תחרות משמעה: מאבק של שני גורמים או יותר להצליח יותר מהגורמים האחרים
הישגי משמעו: תוצאה מוצלחת.
אז... האם אנו מחנכים את ילדינו להיות בתחרות עם סביבתם ולמדוד עצמם ביחס לזולת – מלמדים אותם להיות תחרותיים. או שמא אנו צריכים לחנכם למדוד את הצלחתם ביחס לעצמם, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם, להגיע להישגים – משמע להיות הישגיים?

12/07/2017

Don’t think outside the box
Just realize their isn’t a box
משפט זה מלווה אותי בהורות שלי שנים רבות ואני מנסה להנחיל אותו גם לילדיי. חונכתי על פי המשפט "תחשוב מחוץ לקופסא" כאילו חשיבה מחוץ לקופסא מעידה על יצירתיות.
אני רוצה לאתגר משפט זה ותחתיו להשריש את ההבנה כי אין צורך לחשוב מחוץ לקופסא מאחר ואין קופסא.
שנים הרגילו אותנו וחינכו אותנו לחשוב בתבניות מסוימות אשר כובלות אותנו ומגבילות אותנו. מחשבות שמכתיבות לנו מה אנו יכולים או לא יכולים לעשות או להיות. המחשבות הללו יוצרות קופסאות – תבניות מגבילות בראשנו, עד כדי כך שלפעמים כאשר אנו חושבים מחוץ לאותה קופסא אנו מרגישים כאילו הנה עשינו משהו אחר. לילדיי אני כל הזמן אומרת תחלמו בגדול, ותעשו הכל למען הגשמת החלומות הללו. תשברו את הקופסאות הללו, גם אם אני כהורה אחראית ליצירה של חלק מהם.
אתכם אני מזמינה לתהליך צמיחה משותף בו נפתח כמה קופסאות ונאפשר לחלומות לצאת ונעבוד יחדיו להגשמתם. מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

11/02/2017

נרגשת ומתרגשת לקראת פתיחת סדנא להורים לילדים בגילאי יסודי "אתם לא מחליטים עליי" במסגרת "מינהלת הורים חיפה" שלוחת אחוזה.
מחכה לפגוש אתכם הורים יקרים
נתראה ביום שלישי ה 31.1.17 בשעה 20:00

11/02/2017

בהמשך לפוסט הקודם אשר עסק בחשיבות המשחק להתפתחות הילד מצ"ב מצגת העוסקת בשלבי התפתחות המשחק בהתאם לגיל הילד
http://www.ayeletzlotolov.com/wp-content/uploads/2017/02/שלבי-התפתחות-המשחק.pptm

11/02/2017

"אני זוכר שירים בגן כשהייתי ילד
איך שפן כל כך קטן קיבל נזלת
בין הרים ובין סלעים טסנו ברכבת
טוב לשיר היה נעים
"לקום וגם לשבת"
טוב לשיר היה נעים
"לקום וגם לשבת"

השירים, המשחקים איפה הם עכשיו?
אולי לפני אולי בצדדי
אולי מאחורי הגב"
(עוזי חיטמן)

לפני שבוע ימים, נפגשתי עם קבוצת אמהות צעירות ומדהימות במרכז חמניות להורות מתקדמת למפגש שעסק בחשיבות המשחק להתפתחות הילד. עסקנו בשלבי התפתחות המשחק על פי גילאים שונים כמו גם בשאלה, כיצד אנו ההורים יכולים לעזור לתהליך המשחק של ילדנו.
המשחק תורם רבות להתפתחותו של ילדנו בכל התחומים:
מוטורי: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה (בדרך כלל בישיבה).
קוגניטיבי: התפתחות שפה, חשיבה, מיון, בניית קטיגוריות, זיכרון.
רגשי: ביטוי העולם הפנימי, שחזור אירועים, ביטוי רגשות אסורים, תחושת הצלחה, מימוש פנטזיות ועיצוב זהות.
חברתי: שיתוף פעולה, הגמשת עמדות, אמפטיה, עמידה בלחץ חברתי, סובלנות ודחיית סיפוקים, הפנמת נורמות, הפחתת אגוצנטריות. סדנא חברתית. המשחק הנו צורך אוניברסלי- פנימי של כל תינוק, ילד ומבוגר בעולם כולו. אפיוני המשחק נרכשים בכל תרבות על פי סגנון החיים הייחודי של אותה סביבה. המשחק מערב מצבי למידה בין אם הוגדר כך ובין אם לא. המשחק כולל רגשות של שמחה, התרגשות ויצירה של דבר חדש ומלווה בגורם ההפתעה (גם אם חוקי המשחק ידועים אנו לא יודעים בדיוק כיצד יתנהל המשחק, מי ינצח וכדומה). המשחק מהווה שילוב מופלא בין קבוע (תבנית המשחק) למשתנה (התוכן, הזמן, האווירה, המקום והמשתתפים הלוקחים חלק במשחק).
יש לבצע הבחנה בין מספר מונחי יסוד אשר בעברית הנם בעלי שם זהה:
PLAY - חווית המשחק עצמה, הפעולה של הילד / נער/ מבוגר
GAME - המשחק, החוקיות והכללים שבו
TOY - החפץ המוחשי אתו משחקים

בהמשך.... פוסטים נוספים העוסקים בהתפתחות המשחק בהתאם לשלבי התפתחות המשחק.

יש לכם שאלות??? מוזמנים לפנות

06/01/2017

"בבית שאין בו כללים
הגורל משתולל, המזל מתעכב
והמקרה מבקר.

אבל, בבית שיש בו כללים,
הגורל עושה מה שאומרים לו,
את המזל לא צריכים,
והמקרה נשאר בחוץ,
דופק וצועק ולא יכול להכנס"

מתוך "כימים אחדים"
מאת מאיר שלו

קטע זה מתוך ספרו של מאיר שלו "כימים אחדים" מלווה אותי שנים רבות כאם לשלושה ילדים כמו גם בדרכי המקצועית כיועצת חינוכית, מדריכת הורים ומדריכת צוותים חינוכיים כאחד.
בשנים האחרונות נערך דיון ציבורי נרחב מאד העוסק בשאלת הצבת גבולות האם: כיצד? מתי? ועד כמה? האם להשתמש בענישה , כן או לא? ועוד ועוד ועוד.
קטע זה מייצג על פי תפיסתי את המהות של הצבת הגבולות במעשה החינוכי בבית ובמסגרת החינוכית כאחד. הגבולות או הכללים, יוצרים את המסגרת הידועה, את התוואי שסימן ההורה ובו הילד וההורה גם יחד צריכים לפעול. כאשר כללי ההתנהגות ידועים וברורים לנו ולילדנו ניתן למנוע מקריות וגורל (או ילד) משתולל במרחב הביתי. הגבולות והכללים שונים מבית לבית והם פועל יוצא של הקווים האדומים של כל אחת ואחד מאתנו ההורים. עלינו לשאול עצמנו מהם הקווים האדומים שלנו כהורים ולצד זה, מהם הקווים הכתומים והירוקים, ובהתאם לכך לסמן את תוואי הגבולות הביתי.
התוואי, מעצם הגדרתו מסמן לנו מה לא, אולם כולנו שוכחים שהוא מסמן גם מה כן. ובתוך הכן עלינו להיות גמישים ולראות כל אחד מילדנו עם כישוריו וצרכיו הייחודיים ועלינו לשאוף לתת מענה לכך.
פעמים רבות אנו כהורים נמנעים מלהציב גבולות או לומר "לא" לילדנו מתוך הפחד שלא נהיה נאהבים, או שמא ילדנו ירגישו לא נאהבים או פשוט מפחד בסיסי שלנו כבני אדם מעימותים. עלינו לזכור כי הגבולות שאנו מציבים עוזרים להתפתחותם הרגשית של ילדנו ולחוסנם הנפשי בשלבי התפתחות מאוחרים יותר כמו גם בהיותם בוגרים.
עלינו לזכור תמיד כי הגבולות הם אמצעי בדרך אל המטרה ולא המטרה עצמה.

איילת נחמיאס זלוטולוב, יועצת חינוכית, פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית ומאמנת אישית.

13/12/2016

20/11/2016

בעלת 20 שנות ניסיון בייעוץ חינוכי, טיפול בילדים ובנוער, הדרכת הורים, הדרכת צוותים חינוכיים, הדרכת יועצות, טיפול במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים והנחיית קבוצות במגוון תחומים, במהלכן התמחתי בעבודה עם ילדים ונוער עם לקויות למידה, ADHD, בעיות התנהגות ובעיות רגשיות מורכבות.
במהלך השנים למדתי שיטות טיפול שונות, הנובעות מגישות טיפוליות תאורטיות שונות. אני מאמינה כי בטיפול אין גישה ושיטה נכונה אחת ויש להתאים את הגישה לאדם העומד מולי ולסיטואציה.