ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית

  • Home
  • Israel
  • Ramat Gan
  • ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית

ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, Mental Health Service, הירדן, Ramat Gan.

עוזרת לא.נשים להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים:
מצבי משבר, חרדה, דיכאון, דימוי עצמי,
"תקיעות" ורצון בשינוי (אישי, חברתי, זוגי, משפחתי, תעסוקתי),
טראומה ופוסט טראומה, אבל ואובדן,
פרפקציוניזם וביקורתיות עצמית,
טיפול בקהילה הגאה
קליניקה ברמת גן ואונליין חשוב לך מאוד לעשות דברים כמו שצריך, להיות בסדר, להצליח.
למרות שהשקעת מאמץ, ואולי גם הגעת להישגים, יש לך נטייה להתמקד במה שאין, לראות בעיקר את מה שחסר ומה שלא בסדר.
יתכן שיש לך תחושה תמידית של "לא מספיק" ו"לא בסדר", גם אם לפעמים זכית להערכה ופירגון מהסביבה.
קשה לך לראות את הדברים הטובים שיש לך בחיים, ובעצמך.
אולי מלווה אותך ביומיום תחושה רעה, חוסר שקט, דאגה מתמדת, והרגשה שמשהו רע עומד לקרות, לפעמים גם בלי להבין מה בדיוק הסיבה.
אולי רצות לך המון מחשבות בראש, וקשה לך להתרכז בדברים שחשוב לך לעשות, להירגע או ליהנות גם בזמנים רגועים לכאורה, כמו לפני השינה, בסופי שבוע או בחופשות.
אולי יש לך נטייה לרדת על עצמך, להאשים את עצמך, להלקות את עצמך ואפילו לשנוא את עצמך, ולפעמים אפילו בא לך לברוח מעצמך.
הרבה פעמים נדמה לך שכולם מסביבך מצליחים ונהנים יותר ממך.
אולי יש לך תחושה של בדידות, וקושי לשתף אחרים בתחושות הקשות האלה.
אולי לפעמים חוסר השקט, הלחץ והעצבים יוצאים החוצה על הסביבה שלך, על אנשים שיקרים וחשובים לך, מה שמייצר רק עוד ביקורת עצמית....

אם הדברים הללו מוכרים לך מתוך החוויה האישית שלך, יתכן שיש לך נטייה לשיפוטיות וביקורתיות עצמית גבוהה.
לא מעט אנשים מרגישים ממש כמוך.
לעיתים נדמה שהביקורתיות והשיפוטיות העצמית הן הדרך היחידה להניע את עצמך בעולם, להתקדם, להגיע להישגים, ולשרוד בחיים הללו.
אבל בעצם, מאוד מאתגר להיות במיטבנו, ולהגשים את השאיפות והמטרות שלנו כשאנחנו לא נעימים כלפי עצמנו, יורדים על עצמנו, ולפעמים אפילו שונאים את עצמנו.
בנוסף, הביקורתיות והשיפוטיות העצמית הגבוהה מובילה לסבל רב.

החיים אמנם מלאי אתגרים, מהמורות וקשיים, אבל יש דרך אחרת, אפשר לחיות עם הרבה פחות סבל.
אפשר להתמודד עם אתגרי החיים עם פחות לחץ, כעס, דאגה ועצבים- ועם יותר שמחה, הנאה, יציבות, ביטחון וקבלה עצמית. וכל זה מבלי לוותר על המטרות האישיות שלך בחיים.
ההפך הוא הנכון- ניתן להשיג את המטרות, השאיפות וכמובן החלומות שלך בדרך הרבה יותר יעילה וידידותית לעצמך.

במהלך שנים רבות של טיפול באנשים, הבנתי שהחיים הם מסע, ובתוך המסע הזה, השותף המרכזי והחשוב ביותר- הוא האדם עצמו. הוא זה שחי את חייו, מתעורר בבוקר לתוכם, והלך איתם לישון.
מערכת היחסים של כל אדם עם עצמו היא מערכת היחסים החשובה והממושכת ביותר שיש לו, ולכן חשוב וכדאי להשקיע בה ולטפח אותה, או במילים אחרות- ללמוד להיות חבר טוב יותר או חברה טובה יותר של עצמך.

אם חשוב לך לשפר את מערכת היחסים שלך עם עצמך ולהיות חברה טובה או חבר טוב יותר של עצמך, אני מזמינה אותך לבוא ולסלול שביל חדש ומיטיב במסע חייך, בטיפול, בשיחות בקליניקה שלי ברמת גן או בזום.

יש לי 15 שנות ניסיון כמטפלת מוסמכת, אני מביאה לקליניקה תואר ראשון ושני בתחום הטיפול (MSW) ולאורך השנים אני ממשיכה ללמוד ולהעשיר את עצמי בתחום הטיפול, בהשתלמויות, קורסים, ולמידה עצמית.
אני יודעת, מניסיון, שאנשים יכולים לחולל שינוי מיטיב בחיים שלהם בעזרת הטיפול.
הטיפול משלב שיטת טיפול שנקראת טיפול ממוקד חמלה (CFT) וכלים נוספים מהגל השלישי של ה- CBT.
כלים אלה הוכחו כיעילים במחקרים רבים, וסייעו לאנשים בעולם ובקליניקה שלי להיות חברים טובים יותר של עצמם:
• להרגיש טוב יותר עם עצמך- עם פחות האשמה עצמית, הלקאה עצמית ושנאה עצמית, ועם פחות "לופים" של מחשבות שליליות ומורידות.
• להיות רגוע.ה יותר- ללמוד כיצד להרגיע את עצמך ולהתנהל עם יותר שלווה ביטחון ויציבות, גם במצבים קשים, מאתגרים ומלחיצים.
• להשיג את המטרות שלך- ללמוד כיצד להשיג את המטרות והחלומות שלך בדרכים מיטיבות ואפקטיביות יותר.
• ליהנות יותר- להיפרד מהצורך שדברים יהיו מושלמים, להבין שזו שאיפה לא מציאותית, ולדעת להעריך וליהנות מעצמך וממה שיש לך בחיים.
• להיות ביחסים טובים יותר- לשפר את מערכות היחסים עם הסובבים אותך.

@ מטפלת להטבפא"ק פרנדלי

יצא לך לשבת עם מישהו שלא הפסיק לפהק לכם מול הפנים?איך זה גרם לך להרגיש?ואם המישהו הזה הוא המטפלת שלכם-מה אז  הייתה ההרגש...
27/04/2024

יצא לך לשבת עם מישהו שלא הפסיק לפהק לכם מול הפנים?
איך זה גרם לך להרגיש?
ואם המישהו הזה הוא המטפלת שלכם-
מה אז הייתה ההרגשה?
ואיך זה עלול להשפיע על ההצלחה של הטיפול?

ממש בקצרה- ברור שפיהוקים של המטפלת פוגעים בהצלחת הטיפול, אלא אם כן זה קורה פעם ב...
למה? כי זה פוגע בקשר הטיפולי- אחד הגורמים שהכי משפיעים על הצלחת הטיפול בלי שום קשר לגישה הטיפולית.

קצת יותר בהרחבה- אפשר לקרוא מה כתבתי בנושא בטור בלאשה- "הפסיכולוגית שלי ואני".
***כשלוחצים על התמונה אפשר לקרוא את הטור המלא***

ואם יש לך שאלות נוספות שקשורות לטיפול, או למערכת היחסים בין המטפלת למטופלת- אפשר לכתוב לי בתגובות או בפרטי- אשמח לענות

קרה לך משהו לא נעים בימים האחרונים?לא משהו דרמטי מדי, רגע שבו הרגשת שדברים לא הולכים כמו שצריך.תחזרי לרגע הזה, ותנסי להי...
09/01/2024

קרה לך משהו לא נעים בימים האחרונים?
לא משהו דרמטי מדי,
רגע שבו הרגשת שדברים לא הולכים כמו שצריך.

תחזרי לרגע הזה, ותנסי להיזכר:
איפה בגוף הרגשת את זה?
ואיך זה הרגיש?
למה מה שקרה היה לך כל כך לא נעים?
תנסי לעצור רגע, ובמקום להתבונן החוצה,
על מי או מה שעצבן אותך,
תנסי להתבונן פנימה לתוכך.

בדרך כלל דברים שממש מעצבנים אותנו יושבים על נקודות רגישות שלנו,
מקומות שמבקשים תשומת לב, אהבה, חמלה.
למשל- התעצבנתי על מישהו בכביש, כי הוא לא ראה אותי.
אולי זה קשור לצורך שלי שיראו אותי?
או אם התעצבנתי בעבודה כי הרגשתי שלא מעריכים אותי
יכול להיות שזה קשור לצורך שיעריכו אותי?

עכשיו תדמייני רגע דמות שאוהבת ומכירה אותך כבר זמן רב,
דמות שמקבלת אותך ככה בדיוק כמו שאת, שראתה אותך ברגעים הקשים והטובים.

שימי יד על החזה ותדמייני את הדמות מחייכת אליך,
תדמייני את המבט הטוב שלה.
תדמייני את הדמות הזאת נותנת לך בדיוק את מה שאת צריכה
אם זה שיראו אתך
אם זה שיעריכו אותך
אם זה שיכבדו אותך
אם זה שיבינו אותך
תדמייני מה היא אומרת לך.
איך היא מביטה בך.
אולי היא אפילו מחבקת אותך.

קחי נשימה עמוקה.
תשאבי לתוכך את האנרגיות שלה,
תרגישי איך היא ממלאת אותך.
אולי היא מעלה אצלך חיוך פנימי קטן.
ואולי אפילו עכשיו תמצאי את עצמך מחייכת ממש.

ותזכרי שתמיד בכל רגע קשה
אפשר לעצור לרגע קטן של חמלה,
לשאול באיזו נקודה רגישה זה נוגע אצלי
ואולי להזמין את הדמות האהובה שתעזור לי להירגע.

נכתב בלשון נקבה אבל מופנה באהבה לכל המגדרים.

בתמונה: אישה שהחליטה להעריך את עצמה ולאהוב את עצמה ולתת לעצמה את מה שהיא צריכה וקנתה לעצמה את רכב החלומות שתמיד רצתה.

מה הקשר בין טיול מסביב לעולם לחמלה עצמית?ואיך חמלה עצמית עוזרת לנו לחשוב בצורה בהירה ולהתמודד בצורה טובה יותר עם קשיים?מ...
23/11/2023

מה הקשר בין טיול מסביב לעולם לחמלה עצמית?

ואיך חמלה עצמית עוזרת לנו לחשוב בצורה בהירה ולהתמודד בצורה טובה יותר עם קשיים?

מוזמנים לקרוא בכתבה שבה השתתפתי ב N12.
(החלק שלי מופיע לקראת סוף הכתבה):
https://www.mako.co.il/news-tip12/body_and_spirit/Article-5117704265beb81027.htm

זה כבר נהיה סוג של הרגל. אולי אפילו הרגל מגונה.אחרי חצות, כולם ישנים בבית חוץ ממני. אני במיטה, מנסה להירדם.בלי לשים לב ה...
03/11/2023

זה כבר נהיה סוג של הרגל. אולי אפילו הרגל מגונה.

אחרי חצות, כולם ישנים בבית חוץ ממני. אני במיטה, מנסה להירדם.
בלי לשים לב היד שלי נמשכת לטלפון, פותחת את אחד מאתרי החדשות, וממש כמו סוג של ג'אנקי מתחילה לצפות ולקרוא, רשימות החטופים, סיפורים קורעי לב של שורדי הזוועות, סיפורי גבורה על אנושיים ומרגשים, ניתוחים של המצב הפוליטי ומה לא.
מי כמוני יודעת שזה לא בריא לנפש. כאשת טיפול אני מכירה את הסכנה המוחשית שבצפייה בזוועות, ואת המקרים של מי שנחשפו לסרטונים של אסון התאומים וחוו פוסט טראומה גם בלי להיות נוכחים פיזית במקום האירוע. בשגרה אני לא רואה בכלל חדשות. ובכל זאת קשה לי להתנתק. וזה לא קורה רק לי.

אז למה בעצם אנחנו "נדבקים" לחדשות בימים הללו?
זה די דומה למצב בו אנו רואים נחש לידנו ואנו נועצים בו עיניים כדי שלא יתקוף אותנו בהפתעה.
הפניית תשומת הלב למקור הסכנה היא צורך אנושי, הישרדותי, ולכן אנחנו כל כך מהופנטים ודבוקים ולמסך, ולדיווחים השונים על מה שקרה ועדיין קורה.
כולנו נמצאים במצב של מתח וחרדה קיצוניים (ביחס למצב שגרה), והערוצים השונים במדיה מאוד מפתים את החלק החרד בנפש שלנו שמנסה להבין מה קורה פה ולתפוס על זה שליטה, ובעצם לא להפסיק "לצפות בנחש"
פרויד קרא לזה חזרה כפייתית.
חשוב לשים לב- השארת תשומת הלב שלנו לאורך זמן בחדשות לא באמת מייצרת שליטה שלנו על המצב. היא לא משנה או משפיעה על המצב. זה לא באמת מפחית את הסכנה, כמו המבט על הנחש.
ההפך הוא הנכון- מה שהצפייה המרובה במדיה עושה לנו- זה לשדר לעצמנו באופן בלתי פוסק את מצב הסכנה, מה שמנציח ומחזק יותר ויותר את תחושות החרדה האימה והעצב שלנו, ומגביר את הסטרס. זה משאיר אותנו בפאסיביות, חוסר אונים מזכיר לנו שוב ושוב את הרוע בעולם.

אז מה יהיה הדבר המטיב לעשות?
☘ברור שידע הוא גם מקור לכוח, להתארגנות ולהרגעה. ולכן לא יהיה נכון להימנע לחלוטין מצפיה במדיה.
☘כדאי למנן את החשיפה לחדשות. להתחבר רק מדי פעם כדי לבדוק מה קורה.
☘עדיף גם לקרוא מאשר לצפות. הצפייה היא חודרנית יותר מהקריאה והיא ומייצרת יותר סטרס.
☘אם בכל זאת "נתפסנו" ונתקענו על החדשות, כדאי לנסות לא להתאכזב או לכעוס על עצמנו.
במקום זה:
☘נסתכל על עצמנו בעיניים טובות, נזכיר לעצמנו שזוהי נטייה הישרדותית, ואנושית, שקורית לכולנו, גם אם היא היא לאו דווקא אפקטיבית.
☘ננסה להרחיב את תשומת הלב מעבר לתמונות הזוועה והרוע, ולהפנות אותה למשהו אחר, מרגיע או מיטיב. אפשר לדוגמא, לנסות להיזכר במשהו קטן וטוב שקרה לכם בימים האחרונים, אם זה משהו שאתם עשיתם, או שעשו לכם או למישהו שיקר לכם.
☘מה שלי עוזר ברגעים האלה זה פשוט לשים לב לנשימה, ולהיזכר בדברי הנזיר הבודהיסטי טיך נאט האן, שאומר שתשומת לב לנשימה, לאוויר שיוצא ונכנס, לכשעצמה היא משמחת ומרגיעה, כי היא מזכירה לנו שלמרות הכל, אנחנו ברי מזל כי אנחנו בחיים.

מתי לאחרונה כעסתם? על מי? למה?הכעס הוא רגש מתוחכם.בין אם הוא מופנה כלפי אחרים או כלפי עצמנו,  הוא תמיד מגובה בהצדקות ובט...
06/10/2023

מתי לאחרונה כעסתם? על מי? למה?

הכעס הוא רגש מתוחכם.
בין אם הוא מופנה כלפי אחרים או כלפי עצמנו,
הוא תמיד מגובה בהצדקות ובטיעונים,
והוא עוזר לנו להתחפר במקום שלנו.
וכמו שמחזקים שריר מסויים על ידי תרגול חוזר ונשנה,
כך אנחנו מחזקים את שריר הכעס אצלנו בנפש.

פמה צ'ודרון בספרה "כשדברים מתפרקים" כתבה:
"הדבר הכואב הוא, שכשאנחנו נגררים ליחס שלילי, אנחנו מְתַרְגְּלִים יחס שלילי.
כשאננו נגררים לקשיחות, אנחנו מְתַרְגְּלִים קשיחות,
ככל שאנו עושים זאת יותר, התכונות האלה מתחזקות יותר.
כמה עצוב, שאנחנו נעשים מומחים כל כך בגרימת נזק לעצמנו ולאחרים"

הכעס, כמו רגשות קשים אחרים,
בא ללמד אותנו משהו על עצמנו,
על האדם שהיינו רוצים להיות,
על החיים שהיינו רוצים לעצמנו.

אז במקום להתחפר בכעס,
בתחושות הצדק והעוול שמלוות ומלבות את הכעס,
וככה "להתאמן עליו" ולחזק את המקום שלו בחיינו,
אפשר לעצור, להתבונן בכעס,
במבט סקרן וידידותי,
ולשאול מה באמת מסתתר "מתחת" לכעס.

איזה רגש מסתתר מתחת לכעס?
אולי עצב? אולי פחד או כאב, על כך שפגעו בנו, או במשהו שממש חשוב לנו?
מה הכעס אומר לנו על מה שחשוב לנו?
מה הוא אומר לנו לגבי מה או מי שאנחנו אוהבים?
ואולי הוא רומז לנו על שינוי שכדאי שנעשה ביחס לעצמנו או לאחרים?

למה שאספר למישהי שאני לא מכירה על הדברים הכי אישיים וקשים בחיים שלי?אם אספר בטיפול על הקשיים שלי, מה המטפלת תחשוב עלי? א...
26/09/2023

למה שאספר למישהי שאני לא מכירה על הדברים הכי אישיים וקשים בחיים שלי?

אם אספר בטיפול על הקשיים שלי, מה המטפלת תחשוב עלי?
אולי היא בכלל לא תבין אותי
אולי נגלה שבאמת משהו דפוק אצלי או שבכלל אי אפשר לעזור לי
אולי היא תגיב כלפי בצורה שתפגע בי
אולי לדבר על הדברים האלה יגרום לי להרגיש רק רע יותר עם עצמי.

לחלוק דברים אישיים, כואבים,
אולי אפילו כאלה שמעוררים אצלנו בושה ואשמה עם אדם זר,
זה לגמרי מנוגד לאינטואיציה שלנו,
ולכן הפחד להיחשף בטיפול הוא פחד טבעי לחלוטין.

למרות הפחד, כדאי לזכור, שככל שנביא יותר את עצמנו בטיפול,
בקצב שמתאים לנו כמובן,
כך המטפלת תבין אותנו יותר,
והתהליך הטיפולי יהיה יעיל יותר

קצת כמו- מה יהיה יעיל יותר- להגיע לרופא עם תוצאות של צילום ובדיקות דם או לבחור להשאיר את תוצאות הבדיקות בבית

מה יכול לעזור להתמודד עם הפחד להיחשף בטיפול?
לבחור איש.ת מקצוע מוסמך עם הכשרה מעמיקה וניסיון.
לא חייבים לחשוף הכל בבת אחת. לוקח זמן להרגיש בטוח להיפתח ולהיחשף, זה בסדר לשתף בהדרגה, בהתחלה עם דברים קטנים יותר, ורק בהמשך כשתהיה תחושה נוחה ובטוחה יותר, לשתף יותר.
לדבר על החשש מהחשיפה עם המטפל.ת, שתוכל לעזור לך להתמודד עם הפחד הזה.
והכי חשוב-
לא לשכוח שהאומץ להתמסר לתהליך הטיפולי, יכול להביא לשיפור משמעותי בחייך.
לזכור שהחשיפה בטיפול היא בעצם
להאיר חלקים חשוכים וכואבים בעיניים אוהבות, מבינות,
שעוזרות להבין מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הכאב,
וזה יכול להיות מרפא ומשחרר

לא בא לי לפגוש את הזוג שמספר ששוב נסעו לחול בפעם הלא יודעת כמה כשאנחנו בקושי יכולים להרשות לעצמנו חופשהושלא נדבר על אלה ...
14/09/2023

לא בא לי לפגוש את הזוג שמספר ששוב נסעו לחול בפעם הלא יודעת כמה כשאנחנו בקושי יכולים להרשות לעצמנו חופשה

ושלא נדבר על אלה עם הילדים המושלמים

ואולי כל המשפחתיות הזו כשאני שוב מגיע לארוחה לבדי...

אני מודה שהמשפטים דומים עברו לי בראש לא פעם בתקופות של חגים,
ואני שומעת אותם לא מעט לא רק ממטופלים בקליניקה שלי, אלא גם מאנשים מסביבי.

לא פלא שהרבה אנשים לא אוהבים את תקופת החגים,
ושהמפגשים האלה מלחיצים אותנו.

יש משהו בחגים ש"מגרד" לנו נקודות רגישות.
ולא סתם
המפגשים המשפחתיים יכולים להגביר את תחושת הפער בין מה שיש לבין מה שהיינו רוצים שיהיה.
וזה עלול להפעיל את הביקורת העצמית שלנו.

אז מה יכול לעזור להקל קצת על התקופה הזו?
לזכור שהנטייה שלנו להשוות את עצמנו לאחרים היא לגמרי טבעית ואנושית,
וגם הנטייה להתמקד במה שלא עובד ולשפוט ולהאשים את עצמנו על כך.
זה לא אומר שבאמת הכל כל כך גרוע כמו שאנחנו מרגישים כרגע.

לזכור שגם אם זה לא נראה ככה, החיים הם לא דבר מושלם,
וכולנו, כבני אדם, נאבקים ומתמודדים עם קשיים.
כן, גם ה"מושלמים" מארוחת החג, גם הם מתמודדים עם אתגרים משלהם.

אפשר להזכיר לעצמי שזה לא שאני לא בסדר, אלא שככה הם החיים.
זה שדברים לא מסתדרים זה חלק בלתי נפרד מהחיים, ולא משהו חריג ולא נורמלי.
כי ככה זה להיות אנושי.

אנחנו, בני האדם,אנחנו סוג של חילזון.סוחבים את הבית שלנו, על גבנולכל מקום שנלך.בין אם אנחנו מודעים אליו,ובין אם לא.הבית- ...
13/09/2022

אנחנו, בני האדם,
אנחנו סוג של חילזון.
סוחבים את הבית שלנו,
על גבנו
לכל מקום שנלך.
בין אם אנחנו מודעים אליו,
ובין אם לא.

הבית-
זה שאנחנו חיים בו כיום,
וכמובן בית ילדותנו,
מה שקרה בו,
מה שקורה בו,
התחושות והרגשות שלנו בתוכו,
המקום שלנו בו,
התפקיד שלנו בו
משפיעים בצורה כל כך משמעותית
על החיים שלנו,
על הרגשות המחשבות וההתנהגויות שלנו,
על הבחירות והיחסים שלנו.
על הקיום שלנו.

עידית ברק כתבה על זה שיר נפלא:

בית/ עידית ברק
כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת
אֲנִי נוֹעֶלֶת אוֹתוֹ בַּמַּפְתֵּחַ.
שְׁנֵי סִבּוּבִים וְהַבַּיִת נָעוּל.
יוֹרֶדֶת חִישׁ קַל בַּמַּדְרֵגוֹת
וּכְבָר אֲנִי בַּחוּץ
אֲבָל אַל כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת
הַבַּיִת הוֹלֵךְ אַחֲרֵי בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט
וּכְשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת הוּא עוֹמֵד
בִּמְקוֹמוֹ בְּפַרְצוּף תַּם.
עָלַי הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲבֹד.

אולי אפשר לעצור רגע
לקחת נשימה,
ובמבט צלול, ידידותי ואוהב,
להתבונן
בדבר אחד שהולך איתי עד היום מבית ילדותי:
איך הוא משפיע עלי?
על המחשבות והרגשות שלי?
על הבחירות שלי?
על מערכות היחסים שלי?
האם הוא מיטיב איתי?
האם אני רוצה להמשיך לשמר אותו?

🤗

מה קורה לך כשעולים אצלך רגשות "שליליים"?כדי להיות חבר.ה טוב.ה יותר של עצמי כדאי  לנסות קבל את הרגשות האלה בצורה מאוזנת- ...
02/09/2022

מה קורה לך כשעולים אצלך רגשות "שליליים"?
כדי להיות חבר.ה טוב.ה יותר של עצמי
כדאי לנסות קבל את הרגשות האלה בצורה מאוזנת-
מבלי להדחיק אותם, מצד אחד,
ומצד שני- מבלי להיתקע ולהתחפר בהם.

איך?

אחד הדברים שעוזרים לתת מקום לרגשות הקשים שלנו
בצורה מאוזנת יותר,
בפרספקטיבה רחבה יותר,
הוא ההבנה שאנחנו לא לבד,
ואת התחושות הלא נעימות הללו
חווים עוד רבים אחרים.
זה חלק מלהיות אנושי...

להתבוננות במחשבות וברגשות שלנו,
בצורה סקרנית,
פתוחה וצלולה
כך שהם לא מדוכאים וגם לא מוגזמים,
ללא הימנעות או היאחזות,
ללא שיפוטיות,
קוראים "מיינדפולנס".

אז אם אני רוצה להיות חבר.ה טוב.ה יותר של עצמי,
או במילים אחרות,
להיות חומל.ת כלפי עצמי,
כדאי שאתן מקום לכאב שלי,
ולא אתעלם ממנו,
ומצד שני,
כדאי שלא אזדהה עם הכאב יתר על המידה,
כי אז אתפס לשרשרת של תגובתיות שלילית,
שרק תגביר את הסבל.

~ד"ר כריסטין נף, אחת מהחוקרות והכותבות הבולטות בעולם בתחום החמלה העצמית~

אז כשלא הולך לך משהו,
ועולים רגשות לא נעימים,
כמו פחד, דאגה, תסכול עצב אשמה או בושה,
מה התגובה שלך כלפי הרגשות האלה?
הדחקה והימנעות מהרגש?
היתקעות הזדהות והתחפרות ברגש?
או התבוננות ידידותית וקבלה של הרגש בפתיחות וללא שיפוטיות?

יוצא לכם להרגיש שרק לכם דברים "מתחרבשים"?כשדברים לא מסתדרים בדיוק כמו שרצינו, אנחנו חשים לרוב תסכול שמלווה בתחושת לא רצי...
26/08/2022

יוצא לכם להרגיש שרק לכם דברים "מתחרבשים"?
כשדברים לא מסתדרים בדיוק כמו שרצינו,
אנחנו חשים לרוב תסכול
שמלווה בתחושת לא רציונלית אבל משמעותית של בדידות,
כאילו אני האדם היחידי שסובל או שלא הולך לו...

אבל בעצם,
סבל, טעויות וקשיים
הם מנת חלקם של כל היצורים האנושיים.
המשמעות של להיות "אנושי" היא
להיות בן תמותה, פגיע ולא מושלם...

ולכן, להיות חבר.ה טוב.ה יותר של עצמי,
זה להבין שטעויות, אתגרים וקשיים אישיים
הם חלק מהחוויה האנושית המשותפת,
אלה הם דברים שקורים כל הזמן לכולנו,
ולא רק לי, באופן אישי.

~ד"ר כריסטין נף, אחת מהחוקרות והכותבות הבולטות בעולם בתחום החמלה העצמית~

אז איך אתם מרגישים כשטעיתם או שקרה לכם משהו רע?
האם אתם מרגישים לבד, כאילו אף אחד לא חווה את מה שאתם חווים?
או שאתם מבינים שהסבל ואתגרי החיים הם משותפים לכולנו, כבני אדם?

Address

הירדן
Ramat Gan

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ענבל דבורי לוי- פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram