דוד עמר- עובד סוציאלי קליני Msw ומטפל רגשי

  • Home
  • Israel
  • Ramat Gan
  • דוד עמר- עובד סוציאלי קליני Msw ומטפל רגשי

דוד עמר- עובד סוציאלי קליני Msw ומטפל רגשי מטפל במתבגרים ובוגרים במצבי חרדה, דיכאון, טראומה, קשיים בינאישיים, משברי חיים ועוד בגישה CBT משולבת.

02/12/2022

פוסט טראומה מול תסמינים פוסט טראומטיים

בשנים האחרונות ההתמודדות של אנשים עם פוסט טראומה נכנסה לשיח הציבורי והחלה לקבל לגיטימיות בציבור וטוב שכך. איך לא? אנחנו מדינה מוכה מלחמות ופיגועים אבל לא רק. פוסט טראומה יכולה להיות מקושרת לכל חוויה מטלטלת ומסכנת חיים כמו אירוע טבע, תאונה, פגיעה פיזית או מינית ועוד.

אני נתקל בהרבה אנשים שחוו אירועים לא פשוטים בחייהם ולפעמים האירועים האלה משאירים עליהם חותם. הם משפיעים עליהם באופן שמשנה להם את החשיבה, את ההרגשה ואת ההתנהגות שלהם. הרבה בפעמים הם אפילו לא מודעים לזה או לא מבינים מה בכלל עובר עליהם, מבחינתם הכל ממשיך כרגיל רק קצת אחרת.
מצד השני יש את האנשים שקצת חוקרים או מכירים את המושג "פוסט טראומה". יש כאלה שהולכים לטיפול ומאוד מודעים למה שעובר עליהם ויש כאלה שמשתמשים במושג הזה, או האבחנה הזו באופן לא נכון או לא מדויק. אז חשבתי לכתוב לכם קצת על המושג פוסט טראומה, כי לפי דעתי זה חשוב להבין מה עובר עלינו, גם בשביל להתאים את הטיפול הנכון.

נתחיל מזה שפוסט טראומה היא אבחנה פסיכיאטרית שצריכה לעמוד בכמה קריטריונים לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM-5:
א. אדם חווה אירוע טראומטי (מסכן חיים, פציעה חמורה, תקיפה מינית וכו'), היה עד לאירוע טראומטי של אדם אחר או כאשר אדם קרוב לו חווה אירוע כזה.
ב. הזיכרון הטראומתי נחווה מחדש באופן חוזר באמצעות אחת מהדרכים הבאות: זיכרונות חוזרים וחודרניים, חלומות חוזרים שמעוררים סטרס, פלאשבקים, תחושת מצוקה משמעותית בחשיפה לגירויים שמזכירים את האירוע או עוררות גופנית (דפיקות לב למשל) בחשיפה לגירויים שמזכירים את האירוע.
ג. ניסיון להימנע מגירויים שקשורים לטראומה באחת מהדרכים הבאות: הימנעות מזיכרונות, מחשבות או רגשות או הימנעות מגירויים חיצוניים כמו מקומות, אנשים, חפצים וכו'.
ד. שינויים שליליים במחשבות, רגשות ומצב הרוח שהחריפו לאחר האירוע הטראומטי לפחות בשתיים מהדרכים הבאות: חוסר יכולת לזכור דברים משמעותיים מהאירוע, אמונות שליליות על עצמי ועל העולם, מחשבות מעוותות בנוגע לאירוע שגורמות לאדם להאשים את עצמו או הסביבה באירוע, רגשות שליליים הקשורים לטראומה (פחד, כעס, אשמה וכו'), תחושה של ניתוק מאחרים וחוסר יכולת לחוות רגש חיובי.
ה. שינויים בעוררות ובתגובתיות הקשורים לטראומה הכוללים שניים מהסימפטומים הבאים: רגזנות או התפרצויות זעם, הרס עצמי או נטילת סיכונים, דריכות מתמדת, תגובת בהלה מדברים שונים, קשיי ריכוז וקושי להירדם או לישון שינה רצופה.
ו. משך כל הקריטריונים נמשך מעל לחודש
ז. הסימפטומים גורמים להפרעה משמעותית בחיי האדם, כך שזה פוגע בתפקודו.
ח. הסימפטומים לא נגרמים מטיפול תרופתי, חומרים ממכרים או מחלה.

כאשר כל הקריטריונים מופיעים אנחנו יודעים שיש אבחנה של פוסט טראומה וישנם טיפולים ספציפיים המיועדים לאבחנה זו.

לעיתים לא יופיעו כל הסימפטומים ואנחנו נחווה רק חלק מהסימפטומים המתוארים פה. אז קודם כל אומר שזה נורמלי שנחווה דברים כאלה לאחר אירוע טראומטי, זה הדרך של הגוף והנפש שלנו להתמודד ולעכל את מה שחווינו.
כאשר עובר חודש מאז האירוע ועדיין אנו חשים כך, זו יכולה להיות נורה אדומה שכדאי להתחיל לטפל בה ולהתייחס אליה כהתחלה של הפרעה. לאו דווקא שזה יוגדר כפוסט טראומה אך כן נתחיל להסתכל על התסמינים הפוסט טראומטיים ונתאים טיפול שייתן מענה לאותם תסמינים.

עד שתפנו לטיפול אני כן יכול להמליץ על כמה דרכים שיכולים לעזור לנו להתמודד:
1. שתפו את הקרובים אליכם במה שאתם מרגישים- הרבה פעמים אנחנו נמצאים בתחושה שאנחנו לבד בסיפור הזה ושאנחנו לא יכולים לשתף את הסביבה שלנו מתוך תחושות של אשמה או בושה. לספר לאדם קרוב שאפשר לסמוך עליו יכול לעזור להיפטר מתחושות אלו.
2. תשדלו לא להימנע מדברים שמזכירים לכם את האירוע- חשוב לעשות זאת בצורה בטוחה והדרגתית ובמידה וזה מעורר בכם תחושות מצוקה משמעותיות, פנו לעזרה מקצועית.
3. חפשו מידע- מידע מגורמים מקצועיים ונכונים יכול להפחית את חוסר הוודאות ולספק תחושת שליטה. חשוב לדעת ממי לצרוך את המידע ולחפש מטפלים מקצועיים שלמדו במסגרות מקובלת.

22/07/2022

פוסט לשבת-מיינדפולנס Mindfulness.

מכירים את זה שאתם כל כך עמוסים בעבודה, לחוצים מאוד, החיים שלכם מלאים במתח וחרדות, קשה לכם למצוא שקט, לנוח או לישון?
דואגים המון לגבי העתיד או חושבים יותר מדי על העבר?

אז הפוסט הזה הוא בשבילכם. אתם יכולים שניה לשבת ולהירגע, אתם חלק מהעולם במאה ה-21 וכן, אפשר גם אחרת.

אחד הכלים שאני הכי אוהב להשתמש בהם, גם באופן אישי, הוא המיינדפולנס. הסיבה לכך היא שזה תרגול מאוד פשוט שאפשר לעשות בכל יום ובכל זמן, גם תוך כדי עומס ולחץ. התוצאות הן טובות מאוד ויכולות לשפר את איכות החיים בלי הרבה מאמץ.

מיינדפולנס (קשיבות) זהו תרגול מנטלי שעוזר לנו להתמקד, להקשיב ולהתבונן באופן לא שיפוטי על הדברים שאנו חווים בהווה, בכאן ועכשיו. הטכניקה הטיפולית הזו מוכחת באמצעות אלפי מחקרים קליניים כמפחיתה דיכאון וחרדה, סטרס ושיפוטיות עצמית ותורמת למצב הרוח, לקשב וריכוז, איכות שינה, התמודדות עם משברים ועוזרת ביצירת חיים שלווים יותר.

מיקוד הקשב בהווה, ההקשבה לתחושות ולמחשבות ללא שיפוטיות ופיתוח מודעות תהליכים שאנו עוברים, עוזרים לנו להכיר את דפוסי החשיבה והתגובות האוטומטיות שלנו ומאפשר לנו להתגבר על דפוסים אוטומטיים שמובילים לסטרס, לחץ ושחיקה ויכולים לעזור לנו לסגל רוגע, שלווה וקבלת החלטות מודעת ומטיבה יותר. את התהליכים הללו ניתן לעשות באמצעות תרגילי מדיטציה קצרים והתמקדות בתהליכים גופניים (כמו נשימה) או חיצוניים (גירויים מהסביבה) תוך התבוננות בהם ובתחושות שעולות בנו. בנוסף, את ההתבוננות הזו ניתן לשלב בהרגלים שכבר קיימים אצלנו כמו למשל תוך כדי נסיעה לעבודה, אכילת ארוחת הצהריים ועוד.

אז כן, גם כשהמציאות בחוץ מאוד מלחיצה ויש המון גורמים שיכולים להביא אותנו למתח ושחיקה, אפשר לשפר את איכות החיים ולהיפתר מהמון תחושות לא נעימות באמצעות תרגול פשוט, בניית הרגלים חדשים ושילוב המיינדפולנס בהרגלים שכבר קיימים אצלכם. בקליניקה שלי אני מלווה מטופלים בתהליכים אלו ועוזר להם להיות יותר קשובים לעצמם ולהשיג חיים יותר רגועים ושלווים.

רוצים לשמוע עוד? מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ

13/06/2022

חרדה -
"אני בחרדה"
"חטפתי התקף חרדה"
"איזה חרדות יש לי".
אלו משפטים שאני שומע רבות מאנשים רבים בסביבתי - מחברים, מבני משפחה ואף מקולגות.
חרדות הן נפוצות מאוד ומכיוון שכך השיח עליהן ראוי ולגיטימי ביותר.
בפוסט זה אנסה לסביר קצת על הנושא.
מהי חרדה בעצם?
ראשית כל ארגיע ואומר שחרדה היא תחושה טבעית שאנשים רבים חווים. החרדה עשויה להחוות
בעוצמת רבה, אך היא איננה מסוכנת והתחושות המטרידות לרוב חולפות תוך דקות.
החרדה מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים: דפיקות לב מהירות, בחילות, תחושת לחץ בחזה,
קוצר נשימה, כאבי ראש וכאבי בטן, סחרחורת, חולשה, הזעה מוגברת, חיוורון, רעד, אי שקט, קשיי
ריכוז, תחושות מתח ודאגה, פחד מפני התרחשות אירוע שלילי, חוסר ביטחון, אימה ועוד.
חרדה הינה תגובת חירום טבעית של הגוף למצב של סכנה. המוח שלנו מזהה "איום" ומתחיל
להפעיל מערכות "אזעקה" על מנת שנוכל להתמודד עם האיום שניצב בפנינו. בעקבות כך, מופעל
מנגנון Freeze or Flight, Fight שתפקידו לסייע לנו להתמודד עם הסכנה.
כיצד בעצם מנגנון זה מסייע לנו?
הרי חרדה כרוכה בסבל גדול שעלול להשפיע מאוד על איכות החיים שלנו. מנגנון זה הינו מנגנון
אבולוציוני שתפקידו לשמור עלינו משחר האנושות.
דמיינו לכם שאתם הולכים בג'ונגל ופתאום מופיע מולכם נמר. כמובן שבמצב שכזה גופינו יפעיל את
"האזעקה". לחץ הדם עולה על מנת להגביר את זרימת הדם לשרירים, כאשר הדבר יאפשר לכם
להימלט מהסכנה. בימים עברו וגם כיום התמודדנו עם מצבים מסוכנים שכאלו אשר גרמו לנו לפחד
ולהגיב באחת משלושת התגובות (F-F-F)
מתי הדבר מהווה "בעיה"?
כאשר אנו נמצאים בסביבה ניטרלית ללא סכנה מוחשית, ללא נמר מפחיד שמאיים לטרוף אותנו,
ואז, פתאום זה מתחיל. תחושת לחץ בחזה, דפיקות לב, הזעה בידיים, סחרחורת, תחושת לחץ ועוד.
הדבר יכול להתרחש כשאנו מתעוררים בבוקר, באמצע יום העבודה, ואף בסוף היום, בשעה שאנו אמורים להיות רגועים.
אז אם אנחנו לא חשופים לסכנה ממשית, מדוע גופינו מפעיל את האזעקה?
אמנם אין סכנה פיזית חיצונית וברורה שניתן להבחין בה, אך בהחלט ישנה תחושת סכנה הנחווית על ידי הגוף ועל ידי הנפש שלנו. הדבר יכול לה תבטא באופן של מחשבה מטרידה, זיכרון לא נעים ש"ממתין" בראשינו או מאיים להעלות לתודעה. ייתכן אפילו מצב שבו נחשפנו לגירוי באמצעות הראייה/שמיעה/ריח, אשר מהווה טריגר ויכול להציף את תחושת החרדה הזו.
אז מה אפשר לעשות?
חבר אמר לי פעם - "בסדר, אז קצת חרדה ועובר, ממשיכים הלאה". אז זהו שלא. התקף חרדה ואף חרדה מתונה הינן חוויות לא נעימות בלשון המעטה שעלולות לגזול מאתנו כוחות נפשיים רבים. מטופלים שלי מספרים לי שלאחר התקף חרדה הם מרגישים כה מותשים וחלשים, שכל רצונם הוא לשוב לביתם, לכבות את האור וללכת לישון. אז מה הטעם בהשלמה עם הסבל ובניסיונות העקרים להמשיך הלאה? לשמחתנו קיים טיפול יעיל מאוד לחרדה. באמצעות טיפול מתאים ניתן לחקור את מקור לחרדה , להבינו, ובמקרים מסוימים אף לתרגל חשיפה הדרגתית ובטוחה לתוכן מעורר החרדה ובכך לשפר את איכות החיים באופן משמעותי.
רוצים לשמוע עוד? דברו איתי בפרטי או בטלפון :)

02/06/2022

שלושת ה-F
בטח שמעתם את המושג (F-F-F) Fight, Flight or Freeze. מזה אומר לכם?

הילחם, ברח או קפא זה מונח שבא להסביר התנהגות של אדם בזמן לחץ או דחק. לפני שאסביר על המנגנון שלושת ה-F, אסביר בקצרה מזה לחץ או דחק.
לחץ/דחק זו תחושה, אובייקטיבית או סובייקטיבית, של איום, חוסר הכרות, חוסר ודאות או חוסר שליטה, אשר לשנות ולאיים על מצבו המוכר של האדם. ככל שהאיום ייתפס כיותר משמעותי על ידי האדם, כך תחושת הדחק תהייה עוצמתית יותר.

על מנת להתמודד עם תחושת האיום הזו, פיתחנו מנגנוני התמודדות אבולוציוניים אשר עוזרים לנו לשרוד במצבים אלו. חשוב לציין כי מנגנונים אלו מפעילים תגובות פיזיולוגיות בגוף אשר מאפשרות לנו להגיב באופן ההישרדותי היעיל ביותר על מנת לחמוק מהסכנה. מנגנונים אלו הינם אוטומטיים ומופעלים ברגע אחד.

ה-F הראשון הוא Fight- משמעותו להילחם, כאשר אנחנו ניצבים מול סכנה. כאשר הסכנה קרובה אלינו מדי, אנו חשים שלא נצליח לברוח ממנה ויחד עם זאת אנו חשים שאנו יכולים לגבור עליה ולשרוד. הגוף יפריש את ההורמונים הנכונים על מנת לחדד את המערכות שיעזרו לנו להילחם באיום על חשבון מערכות אחרות בגוף.

ה-F השני הוא Flight- בריחה, כאשר נחווה איום משמעותי ואנו נסיק כי אנחנו יכולים לברוח ממנו ובכך לשרוד. הגוף שלנו ישחרר את ההורמונים הנכונים שיובילו את הגוף לסיפוק האנרגיה והצרכים אשר דרושים לנו לברוח באופן האופטימלי. גם פה מערכות מסוימות יתחדדו ויפעלו באופן אופטימלי על חשבון מערכות אחרות בגוף.

ה-F השלישי Freeze- משמעותו לקפוא. יכנס לפעולה במצבי איום משמעותיים כאשר נסיק כי אנו לא מסוגלים לברוח ולא מסוגלים להילחם באיום והדרך הטובה ביותר לשרוד היא לקפוא במקום ולא להגיב. גם פה, הגוף מייצר את ההורמונים הנכונים על מנת לספק לגוף את התנאים לקפוא על מנת שיוכל לשרוד.

אצל המטופלים שלי אני רואה את השימוש במנגנונים הללו בעיקר במצבי טראומה או כאשר הם נמצאים בתחושה של לחץ. המצבים הללו נחווים כמאיימים מאוד ובשל כך מופעלים אחד משלושת ה-F. הרבה פעמים אפשר לזהות תחושת אשמה ובושה לאחר אירוע כזה ולצד הטיפול בעיבוד הטראומה חשוב לי להעביר את המסר כי המנגנונים הללו הרבה פעמים לא ניתנים לבחירה מודעת, מה שעוזר לשחרר את תחושת האשמה בעקבות ההתנהגות לאחר אירוע שמעורר דחק.

רוצים לשמוע עוד? דברו איתי בפרטי או בטלפון :)

01/05/2022

יש שני דברים בעולם שמרגשים אותי, התקדמות והתחלות חדשות.

אני רוצה לספר לכם על דרך חדשה שאני מתחיל ללכת בה. אחרי עבודה רבה אני פותח את הקליניקה שלי לטיפולים רגשיים ונפשיים בגבעתיים. אחרי שנים של לימודים, הכשרות וטיפולים הגיע הזמן שלי לצאת לדרך עצמאית.

אז מה אני מציע? טיפולים בגישת CBT (התנהגותית-קוגניטיבית) בשילוב עם כלים משיטות נוספות על מנת להתאים את הטיפול לצרכי המטופל. אני מאמין שחשוב לספק למטופל מקום מכיל ועוטף ולאפשר לו התקדמות מועילה בקצב שלו.

אני מטפל בחרדות, פוביות, טראומות, משברי חיים, דיכאון, קשיים בין אישיים וקשיים נוספים. אז אם אתם מכירים מישהו שזקוק לעזרה מקצועית או אפילו חווים קושי מסוים בעצמכם, צרו איתי קשר דרך הפייסבוק, ווצאפ או שיחת טלפון 054-6960062 ונתאם שיחת היכרות ראשונית והתאמה הדדית.

במידה ואתם מרגישים טוב אבל בא לכם לתמוך ולהפיץ את הבשורה, עשו לייק לדף ושתפו את הפוסט

01/05/2022

Address

שד' ירושלים
Ramat Gan

Opening Hours

Monday 09:00 - 20:00
Tuesday 09:00 - 21:00
Wednesday 09:00 - 20:00
Thursday 09:00 - 20:00
Sunday 09:00 - 21:00

Telephone

+972546960062

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דוד עמר- עובד סוציאלי קליני Msw ומטפל רגשי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram