דר' יניב שילה - אורולוג מנתח

20/09/2025

מפגש חוג אנדואורולוגיה בתל השומר עם מיטב האנדואורולוגים.
הרצאות מעולות ודיונים מרתקים והכל באווירה נעימה ומקצועית.
תודה לנותני החסות - חברות מדטכניקה , בוסטון סיינטיפיק ודפנימד.

07/04/2020

שלום חברים,

שמח להציג בפניכם את האתר החדש שלי.
https://dryanivshilo.co.il/
תשמרו על הבריאות ושיהיה חג שמח

ד"ר יניב שילה אורולוג מנתח מומחה לאנדואורולוגיה. ניתוחים לאפרוסקופיים ורובוטיים. ניתוחים אורולוגיים להסרת ערמונית, גידולים מכיס השתן ואבנים בדרכי השתן.

28/02/2018

לאחרונה העלנו וידאו קצר בנושא של הטיפולים השונים להסרת אבנים בדרכי השתן. הרבה תודה לאופיר לוי, אורית ארטל-דלוגין וכמובן לצלמת האלופה אפרת שררה על הפקת הסרטון שצולם בבית החולים ע"ש "קפלן".

דר' יניב שילה, אורולוג מנתח על ניתוח הסרת אבנים גדולות - PCNL

17/10/2017

הניתוח השכיח ביותר כיום להוצאת של אבנים מדרכי השתן נקרא אורתרוסקופיה או ureteroscopy באנגלית. שם הניתוח נגזר למעשה מהיכולת לבצע הסתכלות לתוך השופכן שהוא הצינור המחבר את הכליה לכיס השתן. במרבית המקרים אבנים בדרכי השתן הגורמות לכאבים הן אבנים שנוצרו בכליה ונדדו לתוך השופכן שהוא צינור יחסית צר. האבן התקועה בשופכן מונעת מהשתן הנוצר בכליה להתנקז לתוך כיס השתן וכתוצאה מכך מתפתחת הרחבה של הכליה. למעשה המקור לכאב הקלאסי במותן הוא לא האבן אלא מעטפת הכליה הנמתחת בעת חסימת השתן.
אז כיצד מסירים את האבן מהשופכן בצורה אנדוסקופית? על כך ארחיב בשורות הבאות.
הניתוח (אורתרוסקופיה) מתבצע במרבית המקרים בהרדמה כללית. המנותח מושכב על גבו כשרגליו מפושקות. אנחנו משתמשים במצלמה דקה וקשיחה תחילה הנקראת אורתרוסקופ. האורתרוסקופ מוחדר דרך השופכה ובאמצעותו ניתן להתקדם לכיס השתן ועד לחלקו העליון של השופכן. כאשר האבן ממוקמת בחלקו העליון של השופכן או בכליה מקובל להשתמש באורתרוסקופ גמיש (להבדיל מהקשיח) המאפשר לסקור את כלל גביעי הכליה והוא פחות טראומתי לדרכי השתן.
בעת זיהוי האבן נעשה שימוש במרבית המקרים בסיב לייזר דק דרכו ניתן להעביר אנרגיה המאפשרת את ריסוק האבן לשברים קטנים. ישנם מצבים בהם האבן היא קטנה וניתן להסירה ללא צורך בלייזר. הסרת האבנים או שברי האבן לאחר הריסוק בלייזר מתבצעת באמצעות מכשיר הנקרא BASKET או סלסלה. מכשיר זה מאפשר ללכוד את שברי האבן ולהוציאם החוצה תוך כדי הסתכלות דרך האורתרוסקופ. בתום הניתוח מקובל להשאיר סטנט שהוא צינורית פנימית לניקוז הכליה למשך מספר ימים מאחר ותיתכן נפיחות או בצקת של השופכן לאחר הניתוח שללא ניקוז עשויה לגרום לכאבים ולזיהומים.
במרבית המקרים ניתן לשחרר את המנותח לאחר השגחה של יום אחד.
הסיבוכים האפשריים הם כאבים באיזור השופכה ובמותן הצד המנותח, זיהום בדרכי השתן, צריבה ודם בשתן ולעתים רחוקות הצרויות בשופכן.
מצרף תמונות של אורתרוסקופ קשיח וגמיש, סיב לייזר לריסוק האבן, סלסלה להוצאת שברי האבן וסטנט לניקוז הכליה בתום הניתוח.

26/09/2017

לפני מספר ימים חזרתי מכנס בינלאומי בתחום של אנדואורולוגיה (תחום העוסק באבנים בדרכי השתן וניתוחים זעיר פולשניים) שנערך בונקובר, קנדה.
בסך הכל כנס מעניין ופורה ויפה לראות גישות שונות מרחבי העולם לטיפול בבעיות שכיחות. תוך כדי שוטטות באולם התצוגה נתקלתי בטכניקות טיפוליות להגדלה טבה של הערמונית וחשבתי שאולי זה יכול לעניין.
אז הגדלה טבה של הערמונית או BPH - Benign Prostate Hyperplasia כפי שמקובל לכנות בעגה המקצועית היא הגדלה של החלק המרכזי של הערמונית. מידע יותר מפורט על הבעיה והתסמינים הרלוונטיים תוכלו למצא בפוסט קודם שהעליתי. הפעם אתמקד בטיפול הכירורגי בבעיה.
הטיפול המקובל ביותר לבעיה והנפוץ ביותר הוא כריתת הערמונית (פרוסטטה) בגישה תוך שופכתית (TURP). בניתוח זה המבוצע בהרדמה כמובן, מוחדרת מצלמה דקה דרך צינור השופכה עד לאיזור הערמונית. ההגדלה הטבה נראית כרקמת ערמונית החוסמת את צינור השופכה ובמהלך הניתוח חותכים את אותה רקמה חוסמת לחתיכות קטנות עד להסרה מלאה שלה. בתום הניתוח נראית הערמונית כתעלה פעורה המאפשרת מעבר תקין של שתן מכיס השתן החוצה.
ניתוח בגישה פתוחה - דהיינו תוך חיתוך של דופן הבטן התחתונה - מאפשר הסרה של החלק הפנימי של הערמונית ומיועד לבעלי ערמוניות גדולות.
בשנים האחרונות התפתחו טכניקות של שימוש בלייזר לטיפול בבעיה.
הלייזר הירוק הוא טכניקה במהלכה נעשה שימוש בסיב לייזר המוחדר דרך השופכה באמצעות ציסטוסקופ (מצלמה דקה). הלייזר למעשה מנדף את רקמת הערמונית החוסמת. בגישה זו אין למעשה "חתיכות" ערמונית מאחר והרקמה מתאיידת. הגישה טובה בעיקר לאותם מטופלים המשתמשים בתרופות לדילול דם מאחר והסיכון לדימום נמוך בגישה זו.
טכניקת לייזר נוספת היא HOLEP. בטכניקה זו מבצעים כריתה של רקמת הערמונית החוסמת על ידי סיב לייזר. אותה רקמת ערמונית שנחתכה ונראית ככדור משתחררת לכיס השתן. שם היא עוברת ריסוק כמו ב"בלנדר" שיודע גם לשאוב את החתיכות הקטנות מחוץ לכיס השתן.
טכניקה נוספת שנראית מבטיחה אך עדיין לא אושרה לשימוש בישראל היא ה UROLIFT. בגישה זו משתמשים במעין "קליפסים" דקים להדק את הערמונית החוסמת ובכך מביאים להפחתת החסימה. יתרונות הטכניקה היא בכך שאינה מצריכה הרדמה והסיכון לדימום הוא מינימלי. זוהי טכניקה חדשה יחסית שנראית מבטיחה ויכולה להתאים בעיקר למטופלים הנושאים קטטר קבוע ואינם יכולים לעבור ניתוח בשל גורמי סיכון להרדמה.
הטכניקה האחרונה היא הקטנה של הערמונית באמצעות סגירה של עורקי הערמונית. בגישה זו מבוצעת כניסה לעורקי הערמונית עם צנתרים דקים ומתבצעת סגירה שלהם. טכניקה זו היא עדיין בבדיקה ואינה נחשבת לטיפול מקובל וקהל היעד שלה הם שוב אותם מטופלים הנושאים קטטר קבוע ואינם מסוגלים לעבור ניתוח בשל מחלות רקע קשות.