סמדר עמבר- גיוס ואבחון עובדים, גרפולוגית מוסמכת,יעוץ קריירה.

10/11/2025

כן, כן. גם בגיוס עובדים קורה "שמתאהבים ממבט ראשון". ...

06/11/2025

רצון לשנות עבודה, איך נדע אם זו תחושה רגעית, "שגעון רגעי" או צורך אמיתי?

תשאלי את עצמך:
איך מצב הרוח שלך כשאת מתעוררת וחושבת על יום העבודה שלפנייך?
כמה את נהנית ממשימות היומיום שלך בעבודה?
האם את מרגישה שאת ממשיכה ללמוד דברים חדשים?
יום העבודה עובר לך מהר או "השעון לא זז"?
כמה את סבלנית למשימות, לאנשים סביבך ?
מחכה בקוצר רוח לסופ"ש רק כי לא הולכים לעבודה?
יותר ויותר חולפות בך מחשבות על משהו אחר?
האם מקום העבודה עונה על הצרכים שלך כמו בעבר? אילו כן? אילו לא?
מה את מרגישה כשאת חושבת שאת ממשיכה כך במקום העבודה עוד שנה?
איזה רגש מתעורר בך כשאת מתבוננת בתשובות?

אם לא אהבת את התשובות מוזמנת לפנות אלי.
נחשוב יחד, איך משנים, איך מחזירים התלהבות וסיפוק
ליום העבודה שלך.

סמדר עמבר –
מאמנת לקריירה עם משמעות
גרפולוגית תעסוקתית
0547990414

03/11/2025

ניהול תהליכים זה חשוב
ניהול אנשים זה קריטי

מנהלים רבים מתמקדים ביצירת תהליכי עבודה מדויקים, טבלאות, זמנים, שיווק, אסטרטגיה ועוד....
זה חשוב אבל זה לא מספיק.
גם התהליך הכי מדויק לא יעבוד אם האנשים שאמורים להפעיל אותו לא מרגישים מחוברים, מובנים, מתואמים או מוערכים ע"י המנהל הישיר שלהם.
תהליך לא מזיז אנשים מנהיגות כן.
ניהול תהליכים משמעו איך הדברים נעשים,
ניהול אנשים משמעו איך מרגיש מי שעושה את הדברים.
ניהול נכון של אנשים מאפשר להרים תהליכים מורכבים ולהגיע איתם הכי רחוק שאפשר.
בשורה התחתונה מערכת שעובדת טוב נשענת על תהליך חכם ואנשים שרוצים להיות חלק בממנו
אם אתם רוצים למצוא מנהלים שיודעים לעשות את שני הדברים כראוי מוזמנים לפנות אלי
לאבחון המנהל הבא שאתם מגייסים.

סמדר עמבר –
גרפולוגית תעסוקתית,
מאמנת לקריירה עם משמעות
0547990414

22/10/2025

אני: "הוא מאוד לא אסרטיבי ואני חוששת שיתקשה להתמודד מול שאר אנשי הצוות שלך".
לקוח: "אבל הוא לא אמור לנהל את האנשים".
אני: אסרטיביות לא משפיעה רק על תפקידי ניהול היא משפיעה על כל ההתנהלות.

אסרטיביות חשובה בעבודת צוות כי היא מאפשרת תקשורת ישירה, ברורה ומכבדת, מבלי לדרוך על אחרים ומבלי לוותר על עצמך.
כאשר חבר צוות מביע את עמדתו באסרטיביות הוא עוזר לאחרים להבין מה הוא צריך ומה חשוב לו,
הוא מונע תסכולים שנובעים מהדחקת רצונות או גבולות, הוא תורם ליצירת סביבת עבודה פתוחה ובטוחה יותר, הוא משמש דוגמה לאחרים ומעודד גם אותם להיות כנים וישירים.
בעבודת צוות בריאה, האסרטיביות תורמת לפתרון קונפליקטים בצורה בונה, קבלת החלטות מאוזנת
חלוקת משימות יעילה, אווירה של כבוד הדדי.

בשורה התחתונה אסרטיביות היא ביטוי עצמי מכבד.
וכשכל חברי הצוות מרגישים חופשיים לבטא את עצמם בצורה ישירה ונעימה העבודה איכותית ויעילה יותר.

20/10/2025

Flow
לימדו אותנו שבכדי להצליח צריך להתאמץ וזה כנראה נכון ולא נכון מפני שאנשים מבלבלים בין להתאמץ לבין לסבול. לחילופין אומרים לנו שכדברים מתנהלים בקלות זה סימן שאנחנו במקום הנכון וגם זה לא מדויק.
אז מה מאפשר לנו להצליח, לגייס מוטיבציה, לפעול, לפרוץ גבולות ?
FLOW
בעברית אנחנו מדברים על להיות בזרימה- מונח מעולם הפסיכולוגיה החיובית שטבע פסיכולוג בשם מיהי צ'קסנטהמי.
משמעו להיות בעשייה שבה יש איבוד תחושת זמן, אנחנו כל כך בתוך העשייה ולא מרגישים "שהזמן עף", אנחנו נהנים מהעשייה, אנחנו חלק ממנה וגם אם קשה לנו או יש אתגרים אנחנו לא סובלים.
אז כן תנאי להצלחה הוא שאנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, נטמעים בעשייה ולא מרגישים איך "הזמן טס" לנו אבל זה לא אומר שאין קושי או אתגרים. כן הצלחה באה עם השקעה.
השקעה של מאמץ אבל המאמץ לא מתרגם לסבל.
לא משנה אם אני מאבחנת מועמדים לארגונים או עובדת עם מתאמנים לשינוי קריירה, זו שאלה חשובה שאני שואלת. האם האדם שעומד מולי יתחבר לתפקיד, למקצוע, ייהנה ממנו.
עובדים מתפקדים טוב יותר כאשר הם מחוברים לעשייה שלהם. מתאמנים עושים פריצת דרך כאשר הם מתרגשים מהבחירה שלהם.

06/10/2025

הבטחות לשנה החדשה.....

השנים חולפות והמחברות
מתמלאות בהבטחות נשכחות.
זה מתחיל בסערה, ממלא בתקווה
אבל המציאות מפריעה.
אתגרים, אכזבות, עייפות.....
כל בוקר להעיר את הילד, להכין כריך, להסיע,
להכיל, להפעיל, לשלם, למלא את הטופס ההוא,
לא לפספס את ההודעות בקבוצות הווטסאפ.
(תודה לאל, מזה לא חסר).
ללכת לעבודה, לחזור מהעבודה,
לנקות, לבשל, תוך כדי, לבנות קריירה.
רשימה לגמרי חלקית, ובכל זאת,
התעייפתי רק מלכתוב אותה.
אז מתי נשאר זמן "להרים את הראש",
לחולל את השינוי הגדול?
כן כולנו מתעייפים, מוותרים,
מרימים ידיים מוקדם מידי.
מדחיקים את הוויתור על עצמנו, על החלומות שלנו.
מדחיקים את העובדה שיום שעובר לא חוזר.
אנחנו שוכחים ששינויים גדולים מתחילים
בצעדים קטנים, הרבה פעמים לא מאוד מרגשים.
אנחנו לא לוקחים בחשבון ששינוי הוא לפעמים כואב,
לא נוח, דורש מאמץ, פיזי, מנטאלי, רגשי.
אנחנו רוצים רק את הסוף, בלי כיווץ השרירים,
הפחדים והתסכולים.
אז מה עושים?
לוקחים בחשבון את הנפילות,
מפנימים שהתקדמות היא לא קו חלק שעולה,
התקדמות היא כמו דופק, רצופה עליות וירידות.
באים עם רשימה צנועה.
מבינים שלעשות שינוי עמוק במטרה אחת
זה הרבה.
רשימה ארוכה שנזנחת לגורל של העלאת אבק,
זה לעשות מעט.
אז מה המטרה האחת שלכם, שבוערת בכם לקדם?
מה השינוי שהכי נדרש לכם?
תבחרו אחת חשובה.
תתחילו לאט, פעולה קטנה שאחריה באה עוד אחת.
תזכרו שפעולה מולידה מוטיבציה
ולא מוטיבציה מולידה פעולה.
תנסו, מעניין מה יקרה עד שנה הבאה.
סמדר עמבר –
מאמנת לקריירה עם משמעות,
גרפולוגית תעסוקתית.
0547990414

בתמונה יונתן. מטרה אחת ענקית שהחלה בהרבה פחד והביאה הרבה אהבה.

08/09/2025

"רגע אנשים כבר לא כותבים, האבחון הגרפולוגי בכלל רלוונטי"?

שאלה שאני נשאלת לא פעם כשאני מדברת על גרפולוגיה, אחד הכלים שאיתם אני עובדת ומאוד אוהבת.

אז בואו נעשה סדר.

גרפולוגיה עוסקת בעצם בכתב המח ולא בכתב היד – היד מקבלת את הפקודות מהמח. וגם אם היד קצת כואבת בכתיבה, התוצר יהיה מוכתב מהמח ולא מהיד. אם יש לנו אוטומטיזציה של כתיבה, בדיוק כמו בנהיגה, הטכניקה מוטמעת בנו כל כך שהיא כבר אוטומטית. אנחנו לא שמים לב לנהיגה ואיך שהוא אנחנו מגיעים ליעד. כשיש לנו שליטה בכתיבה אנחנו ממוקדים בתוכן הכתיבה ולא באיך אנחנו מייצרים את האותיות. אם יש לנו את זה יש לנו שליטה בכתיבה.

העובדה שהיד כואבת אולי, משפיעה על הנוחות ולא על טבעיות הכתיבה. ניתן בקלות רבה לעלות על כתיבה שהיא אינה אותנטית ואז נעצור ונשאל שאלות.

כמו שכתבתי לעיל, גם כשאנחנו לא כותבים הרבה, כשאנחנו כותבים התנועה מגיעה מהמח ולכן הכתב הוא ביטוי ישיר של האישיות שלנו, של דפוסי החשיבה ועולם הרגש שלנו.

היד אולי פחות רגילה אבל האישיות עדיין נוכחת ולכן הכתב מספק לנו שפע של מיידע על הכותב.

המנוע הוא המח לא היד, המח ממשיך לכתוב ולהתבטא בדיוק כמו פעם (להוציא מקרים של פגיעה מוטורית, פציעה, מחלה).

מעבר לכך בגרפולוגיה אנחנו מתייחסים לעוד אלמנטים מלבד הכתב עצמו – מרווחים בין מילים, אותיות, שורות, שולי פתיחה, שולי סיום, שולי ראש הדף ותחתית הדף. הלא כתוב נותן לנו אינפורמציה לא פחות מאשר הכתוב.

בשורה התחתונה, גרפולוגיה היא כלי מדהים שמאפשר לנו להכיר לעומק את האדם שמולנו.
להוציא אינפורמציה שקשה לעלות עליה בדרכים אחרות, הוא קל לשימוש, לא דורש מאמץ מהמועמד ולכן אני מאוד אוהבת להשתמש בו.

20/08/2025

"למה הכוכבים לא נשארים "?
נשמע לירי אבל זה לא.

מנהלת גיוס בחברה טכנולוגית
פנתה אלי לאחר רצף גיוסים כושלים.
"כוכב" נקלט ועוזב אחרי חודשיים, שלושה
ושוב "כוכב "חדש נקלט ועוזב אחרי חודשיים שלושה ושוב....
"הכוכב" האחרון שגויס עדיין איתם אבל
"התיישב על משבצת שחצן בלתי נסבל".
זה מתסכל ובעיקר גורם לנזק, נזק כלכלי ונזק
תדמיתי לארגון, שלא לדבר על
מה זה עושה לעובדים מסביב.

בניתוח מעמיק של האירועים
נראה שלא הייתה סיבה משותפת
לשרשרת העזיבות, כל אחד בחר להמשיך
בדרכו מסיבה אחרת.
עם "הבלתי נסבל" המשיכו, למרות שראו
רמזים לכך בראיונות אבל הלחץ החליט.

בכל זאת יש סיבה משותפת -
"כוכבים לפעמים מסנוורים",
אנחנו בוחרים לראות את מה
שאנחנו כל כך צריכים והם מספקים.
אנחנו מתעלמים או מקטינים את מה
שלא מתאים.

הצלחה של ארגון, של פרויקט, צוות, עובד,
תלויה בכל כך הרבה גורמים.
לא מספיק להיות מוכשר ברמת "הכוכב".
אם "הכוכב" לא יודע לעבוד בצוות,
להסביר את הרעיונות שלו, להגיע בזמן לפגישות,
או לנצל את "הכוכבות" שלו ולבוא בדרישות
אינסופיות למעסיק הוא מכניס הרבה
"רעש" למערכת, פוגע בתפקודה
והתוצאה יותר נזק מתועלת.

כשאני עורכת אבחונים "הכוכב הוא ערום".
אני רואה המון דברים חשובים, מבלי להסתנוור –
יושר ואמינות, סגנון תקשורת, יחסי אנוש, מחויבות,
התנהלות בעבודת צוות, יכולת לקבל מרות,
עמידה בלחצים ועוד...
המון אלמנטים קריטיים הנדרשים מעובד,
גם אם הוא כוכב.
בפעם הבאה תעצרו,
תעשו עוד בדיקה לפני החלטה,
זה שווה את זה.
אולי תחליטו לגייס בכל זאת,
למרות "חולשות" משמעותיות
אבל תדעו מול מי באמת אתם עומדים,
אולי תדעו לנהל אותו נכון יותר.

סמדר עמבר –
מאמנת לקריירה עם משמעות,
גרפולוגית תעסוקתית

18/08/2025

"אני, זה מי שאני חושב שאחרים חושבים שאני" .
תאוריית "האני במראה" של הסוציולוג האמריקאי צ'ארלס הורטון קולי.

איך זה עובד?

"את יודעת, שנים התהלכתי בתחושה שאני
לא טובה באנגלית, למרות שהיו "הוכחות"
שאני כן יודעת אנגלית ברמה טובה,
עשיתי בגרות 5 יחידות באנגלית, בציון 90,
פטור באוניברסיטה, אני קוראת ספרים באנגלית,
אני כותבת, אני מבינה מצוין אנגלית, אבל כל פעם
שאני מנסה להתקבל למשרה ויש
דרישה לאנגלית ברמה גבוהה אני מוותרת".

מסתבר שבשעורי אנגלית, בכיתה ה',
המורה הייתה פונה לילדים באופן רנדומלי,
בלי לשאול מי רוצה, פשוט פונה לתלמיד
ומבקשת ממנו לקרוא קטע באנגלית.
המתאמנת שלי,כילדה, הייתה נלחצת,
מתבלבלת, לא מסוגלת לעמוד בזה.
המורה מצידה, הגיבה להתנהגות הזו,
במבט, הבעת פנים, לא צריך הרבה מעבר לזה.
המתאמנת שלי פרשה את תגובת המורה.
אירועים קטנים שחוזרים על עצמם במשך
שנת לימודים ארוכה, לחץ במהלך השיעור,
שמוביל להימנעות משעורי אנגלית,
פער שנבנה עם הזמן והנה נוצר לנו
דימוי של "אני לא טובה באנגלית"
ויש לכך אפילו "הוכחות חותכות" בשטח,
ציונים גרועים, פחד לנסות, להתמודד, הימנעות.

אירוע אחד, מול בן אדם אחד, "הצליח"
להשפיע ולבנות תחושת חוסר מסוגלות
בכל הקשור לרמת האנגלית שלה.
היא הצליחה לשבור אותו, אבל לא עד הסוף.
עדיין יש בה קול שאומר:
" את לא מספיק טובה באנגלית",
שגורם לה להתנהג כמו
אחת שלא יודעת טוב אנגלית.
היא לא נגשת למשרות שדורשות אנגלית ברמה גבוה!!!
ובכך היא "מאשרת" לעצמה ולסביבה
שהיא לא מספיק טובה באנגלית.

אל תתנו כל כך הרבה כח לאנשים אחרים על החיים שלכם.
תהיו במודעות, תבדקו מה לא מסתדר עם מה שאתם יודעים
על עצמכם, על הגרסה המשודרגת שלכם שנמצאת עמוק בפנים.
תתחילו לאמץ התנהגויות של מי שאתם באמת.

הסביבה תמיד תשפיע עלינו, אין מנוס מכך.
השאלה עד כמה, איפה אנחנו בסיפור, איך אנחנו מגיבים.
אי אפשר להתעלם מיחס הסביבה,
תמיד נפרש את הנאמר לנו, ככה זה עובד.
החכמה להיות במודעות, לשאול את עצמנו שאלות
על הפרשנות שלנו על האירועים,
לא לתת להן לנהל אותנו,
כמו תמיד, להקשיב קודם כל לעצמנו.

רוצים לספר את הסיפור האמיתי שלכם?
מוזמנים ליצור קשר
סמדר עמבר –
מאמנת לקריירה עם משמעות
גרפולוגית תעסוקתית

14/08/2025

13/08/2025

מחשבות על בינה מלאכותית.....

בימים האחרונים הבינה המלאכותית
קצת "רודפת אחרי".
פוסטים שקראתי, שימוש במהלך העבודה,
דיונים עם חברים.....

מנסה לחשוב איך זה יראה, ירגיש בתחום העיסוק שלי....
איך היא תייצר חווית גיוס טובה?
מה יחליף את החיוך והקפה שלי?
איך היא תרגיע מועמד לחוץ?

האם למרות העובדות, הנתונים האובייקטיביים
היא תחליט להמשיך ולבדוק,
כי היא רואה במועמד משהוא שכדאי לתת לו הזדמנות?
(איך מרגישה תחושת בטן של בינה מלאכותית?)

האם היא תצליח לקרוא בין השורות ?
תצליח להבין את מה שלא נאמר במילים,
ע"י מתאמן חדש ונסער?

אין לי תשובות, ימים יגידו.

בינתיים אני מתעודדת מההבנה
שהתכונה שהכי תידרש, בעתיד, במקומות עבודה
היא אמפטיה.

11/08/2025

"מאז ומעולם אני יודעת,
אני אלמד משפטים.... אני לא מאמינה
שלא התקבלתי, לא יודעת מאיפה להמשיך..."

מונולוג שנאמר בפגישה הראשונה שלי עם
נ', בחורה צעירה, מגששת את דרכה
בעולם התעסוקה.

היא מדברת, הדמעות עומדות על הקצה
ואני נזכרת בעצמי, אי שם בשנות התשעים,
מבוהלת, לא יודעת מהיכן מתחילים,
לאן צועדים.

התחלנו תהליך, למדנו להרגעה,
להבין שקריירה זה מסע, לא תמיד ברור בהתחלה,
עם תפניות, עליות וירידות.

המשכנו לברר למה משפטים זה החלום.
הבנו שיש הרבה ערוצים להגיע למטרה
אך באופן לא מאוד חריג,
נ' הבינה שהחלום הוא לא בדיוק
כמו בסדרות הטלוויזיה,
זה לא רק חולצה לבנה,
חליפה שחורה, סטטוס מקצועי גבוה,
פוטנציאל השתכרות ועוד....

נ' לא שאלה את עצמה,
איך באמת יראה יום העבודה,
מול מי תעבוד בפועל, כמה שעות תעבוד,
מה יידרש ממנה בכדי להתקדם במקצוע,
כמה היא מתאימה מבחינת האישיות שלה למקצוע.

בעגה המקצועית, נ' לא ערכה חקר עיסוקים.

לא פעם אנחנו נשאבים למסלול מקצועי
בשל הילה, יוקרה מקצועית, סקרנות,
עניין אינטלקטואלי בתחום (במקרה הטוב),
בגלל אמא או אבא שעוסקים בתחום.
אנחנו שוכחים לבדוק לעומק
מה המקצוע מכיל בפרקטיקה
היומיומית – מול מי נעבוד,
מה המשימות היומיומיות,
מה הן שעות העבודה,
מה המשימות שאיתן אתמודד ביומיום ועוד....

אז מה עושים?
חקר עיסוקים –
נעזרים בבינה מלאכותית,
פלטפורמות ייעודיות כמו ג'וביפיי,
פונים לאנשים שעוסקים במקצוע
ושואלים שאלות, מבקשים לקבל מיידע.