27/11/2025
יום שני בבוקר, הגעתנו לטקס החיילוּת שאיתן שלנו, בלי לדעת באמת למה לצפות.
רק תאריך שסומן ביומן,
נסיעה לתל השומר…
ורגע אחד קטן שבו הלב עוד לא הבין מה עומד להתרחש.
וכשהגענו הכול נפתח.
חיבוק. חיוכים.
שולחן ארוחת בוקר שהמתין רק לנו.
(הרס"ר הכריז בהתרגשות: ארוחת בוקר ישראלית מוגשת)
מתנדבות ומתנדבים,
חיילות וחיילים,
לב ענק שפועם בשביל עשרה נערים
מבית הספר “גיל”.
ראיתנו איך כל פרט מתוכנן,
איך כל מחווה מדויקת,
איך כל מבט אומר: אתם חשובים.
אתם שייכים.
אתם אהובים.
ומשהו בי הציף
גל של התרגשות כל כך גדול,
שהיה צריך רגע לנשום פנימה כדי להכיל.
הרגשתי את החיבוק של בית הספר “גיל”,
את החסד ואת הנתינה של עמותת
“גדולים במדים”,
את המשמעות של יוזמה שמרימה ילדים ומשפחות שלמות למקום גבוה יותר.
כשעליתי לדבר בשם ההורים,
עמדתי עטופה.
גאה באיתן.
גאה בדרך.
גאה בלב הישראלי,
גאה בלב היהודי
שמצליחים בכל פעם להזכיר מה באמת חשוב.
תודה גדולה לבית הספר
“גיל ת״א”.
תודה עמוקה לעמותת גדולים במדים על יום שאיש מאיתנו לא ישכח.
🩷 ולכם, תודה מעומק הלב על כל ההודעות החמות גם בפרטי.
אין לכן ולכם מושג כמה כל מילה מחזקת ומרחיבה אותנו🫂
#גדוליםבמדים
#מתמודדיםעםאוטיזם
