23/02/2025
10/30 (שליש של - 1, ו-0 התחלה חדשה)
כשהייתי קטנה ידעתי שאמות מוקדם. (חמסה טופו תודה לאל שזה השתנה).
לא פחדתי מהמוות ודי מגיל צעיר חלמתי את ההלוויה שלי. יכולתי לראות מי בא, מי אבל באמת, מי בא בעיקר עבורו לסגור מעגל... מי אמר דברים יפים אבל בלב? בלב בעודו בחיים לא נהג בי כך. הייתי קמה מחלומות הללו עם תובנות של בת 60. ילדה בת פחות מ-2 ספרות.
לחוות חווית כמעט מוות מגיל צעיר, נותנת פרופורציה אחרת על החיים.
אומץ (שלפעמים גבל בחוסר שיקול דעת מסוכן) וגם יכולת השתנות מאוד מהירה לצד- לחיות את החיים במלואם. לעיתים על הקצה. כי ברור גם בלי מילים, שבאמת באמת- אולי מחר כבר לא אהיה פה, אז מה יש להפסיד? ואם כבר נפסיד- אפשר לשקם. לתקן. כך היה בחיים, במערכות יחסים ובמערכת היחסים שלי עם כסף (הרבה בזכות זה הצלחתי לפרוץ שם מגבלות שאחרים לא העזו) הסיכונים אצלי קיצור את ה-ן והפכו סיכויים. ועדיין בדבר אחד הלב שלי הרגיש הופתע כל פעם מחדש- אנשים. עם טביעת עין חדה וסופר קולטת, הרגשתי שנפלתי במקומות האלו שוב ושוב... שנתתי אמון ו-וואלה קלעתי בול! הפעם. וגיליתי אחרת.
עם השנים הבנתי לעומק את מה ששני מורים גדולים בחיים שלי לימדו אותי: אבא שלי, ו-ויאנה סטייבל מייסדת תטא הילינג
"אנשים יהיו אנשים"
כמה פשוט, ככה מורכב. כמו כל משפט עומק שמחלחל לנו לחיים יש בו רבדים. ורבדים אלו גם נושקים לשלנו. אז למדתי על תודעות והרחבתי את החיפוש הזה של האמון, של הדומה לי. ומצאתי. או לפחות חשבתי כך. כי זה השתפר מדהים! אבל לי זה לא הספיק. ושוב- הופתעתי. לא הפתעה מטורפת כי כבר הבנתי שבקלף הזה של "האנשים" יש את הקלף המשוגע האפור בטאקי, מכירים אותו? זה שמשנה את כל מה שחשבת על המשחק ועכשיו אתה עם חפיסה חדשה לגמרי של השחקן לידך. החלפו הקלפים. המהלכים הצפויים לכאורה [רק מצידך כי מי יודע מה יש לשני] גם הם כבר אינם שם.
או שזכית בקופה יפה בדרך לאושר שבניצחון או בהפסד דגול. וכך בחיים. רק שבחוויית כמעט מוות, כמעט ברור לנו מי הקלפים- האנשים בחיינו. וכשזה משנה צורה, זה מחזיר את המשפט הזה על האנשים לחיים. מי שמכיר אותי לעומק ואת מה שאני מלמדת, יודע שאני התלמידה הטובה ביותר. מיישמת מספר 1 את מה שמעבירה. כך שלא זרה לי השתנות של האחר. אבל וואלה? ככל שאני ככה עושה עבודה ומדייקת את האנשים בחיי- אני עדיין מופתעת באיזושהי רמה שזה קורה. אולי יותר מאוכזבת ממופתעת. אבל שמחה. שמחה לראות את האמת כמו שהיא. שמחה להבין את הפער. זה משקף לי את הפער אצלי* על הנתינה שלי ועל כך שהשוותי ערכים לדומים וייתכן שרק רצו להיות כאלו, בלי שזה טבוע. משם, מהמקומות האלו נולדה השיטה שלי- לדייק. לחדד את מה שלא נאמר לעומק באחרות. יותר נכון היא הייתה שם תמיד ולא הרבה לפני הכמעט מוות הזה, הייתה לי ההארה הזו שמדובר בערכים. (עד אז חשבתי אחרת אבל זה לפוסט הבא) מצחיק, זה ישב לי מתחת לאף כי תמיד דיברתי על זה ואת זה.
אז פעם הבאה שתקראו פוסט שלי ותחשבו שאני כועסת תחשבו שוב. שמעו את הטונציה והלב מתנגנים- אני לא כועסת, אני אומרת אמת חדה, כנה כפי שלא הרבה מבינים וחווים כנות, שפורצת לנו מגננות ומעמידה אותנו מול עצמנו בצורה קיצונית. אלו שמתחברים מתנערים [ומנערים טראומות מעליהם] או שמתחבאים ורואים בכך כעס- מתנערים ובורחים- אבל מעצמם. ואלו שבשקט, בסוף מוצאים את קולם גם אם בתוכם. ככה שתדעו כי זו תובנה שעלתה לי בזכות תלמידה אהובת לב, שאמרה לי בדיוק את זה. בזכות מה שכתבת אמרתי- העזתי. לא שמרתי אצלי... אולי לאחרים זה נשמע כועס אבל לי זה אוהב מאוד. כי היא מכירה אותי:) ודרך זה היא למדה להכיר אותה, את שלה שלה.
ככה מגשרים על פערים. לא דרך שכנוע עצמי של: "מה שאני רוצה להיות" שברגע האמת עובר משבר ל-2 הצדדים. זה שציפה. זה שברח לעצמו. ולא תמיד מכל שבר כזה אפשר לצמוח יחד. אבל כן- תמיד לחוד. ולפעמים צריך לאבד משהו חשוב כדי להבין על עצמך איפה אתה רוצה להיות, כאדם. אשרי אלו שלא צריכים את זה כדי לצמוח. אשרי אלו שבודקים לעומקם גם בלא נוח. ותודה. תודה לבורא שתמיד מיישיר לי מבט לראות את האמת. הקיצונית ביותר באהבה. בתקופות היפות והקשות ביותר כאחד.
אני בחיים- ללוויה שלי לא כולם היו מתקבלים...
[זה כבר יופיע בצוואה] ולמה? התשובה בתחילת הפוסט. הפעם תקראו אותה אחרת בקריאה שנייה.
♥︎
ולכל מי שהגיע לפה, [כי כתבתם לי שנעלמתי מהכתיבה והסינדול של עצמי, אתם צודקים]
אבל יוצא מזה טוב. טוב מאוד אפילו. אולי לא אלבום כמו של עידן עמדי (המוסיקאית שבי קופצת- אבל מי יודע;).
אבל שיטה סדורה כן תצא, שתלמד אחרת. שכבר חיה נושמת ותיכף תראה אור. כדי להביא איזון. חוסן. תעוזה והגשמה אמיתית של האני שבאנו להיות מתחת* למסכות.
וזה? מבריא אותי יותר מהכל♡ כי אני יודעת שאשאיר לילדים שלי גם את המשנה הזו שחיה איתם תרתי משמע. וגם מפעל חיים🙌🙏
*בתמונה אחרי חתונה של חברה אהובה, מאמץ שהשתלם והצריך ממני המון. אבל גם החזיר אותי לאהבה. וגם רגע אחד לעצמי בתוך גוף.
ואגב גם לעצמכם וגם מול אנשים שאתם אוהבים: זכרו, אפשר לתכנן הרבה. לחשוב שננהג באופן כזה או אחר, לעשות או לא לעשות. אבל לא תמיד יש הזדמנות שנייה.
[אני פשוטו כמשמעו כמעט לא זכיתי לה] כך שהולכת לדייק פי כמה... את כל מי ומה שיבוא איתה ואיתי במגע♡
