ד"ר מיכאל ויינפאס - רופא מומחה

ד"ר מיכאל ויינפאס - רופא מומחה בוגר בית הספר לרפואה של אונ' ת"א. ,רופא סוכרת, הרבליסט קל

בוגר אונוברסטית תל אביב
דיאבטולוג ( רופא סוכרת ) הרבליסט קליני ( מומחה לצמחי מרפא ) ויועץ לרפואה טבעית ( תזונה ותוספי תזונה ) ומומחה לרפואת משפחה
נוקט בגישה משולבת של רפואה אינטגרטיבית, תשאול, ניתוח בדיקות דם, בדיקה גופנית, ובדיקות פונקצינוליות, והתאמת תוכנית טיפול משולבת
עובד ב 3 מסגורת שונות :
1. מכבי ( ר"ג ) - שירותי רפואת משפחה כולל מרפאת לילה בימי רביעי
2. מכון הסוכרת של מכבי - רופא סוכרת
3. מרפאה פרטית טבעית אינטגרטיבית פונקציונלית
**
מרצה לרופאים בעיקר בתחום הסוכרת
ומרצה לקהל רחב , לארגונים וחברות בנושאים בריאותיים שונים

16/11/2025

בסרטון הקודם דיברנו על למה Lp(a) הוא ה“כולסטרול הדביק” שמעלה סיכון לבבי
מה עושים במצב כזה ?
מטופל עם LPA גבוה עולה בדרגה בריבוד הסיכון
אם היעד של כולסטרול ה LDL אמור להיות כשל סיכון גבוה אז הוא עולה לסיכון גבוה מאוד
אין היום תרופה לתופעה אם כי ה PCSK9 כן הוכיחו הפחתה של 15% ב LPA
עד היום לא הייתה לנו תרופה שמכוונת ישירות ל Lp(a)
מה שססטינים לא עושים בכלל
ובדרך יש תרופות חדשות שמכוונות ישירות ל Apo(a)
הן מלמדות את הכבד להפסיק לייצר את החלבון שמרכיב את Lp(a)
וכשהוא לא נבנה מלכתחילה, הרמות יורדות משמעותית

במילים אחרות
בינתיים אנחנו מפצים בהורדת שאר גורמי הסיכון ליעד נמוך יותר באלו שיש לנו איך לטפל בהם
עם PCSK9i אנחנו גם קצת מנמיכים את Lp(a) עצמו
ובעוד כמה שנים כנראה נוכל סוף סוף לכוון ישירות לשחקן המסוכן הזה ספציפית
ואז לא נגיד יותר זו גנטיקה אין מה לעשות, יהיו לנו טיפולים ספציפיים
רוצים לשמוע על עוד חידושים בשנים הקרובות, תעשו עוקב

12/11/2025

מי זה בעצם השחקן החדש – Lp(a)?
או ליפופרוטאין ליטל איי

ליפופרוטאין איי הוא חלקיק שומני שדומה מאוד לכולסטרול מסוג LDL,
אבל עם תוספת קטנה — חלבון בשם אפוליפופרוטאין a.
והתוספת הקטנה הזאת משנה הכול.
היא גורמת לחלקיק להיות הרבה יותר "דביק",
להיכנס בקלות לדופן כלי הדם,
וליצור תגובה דלקתית שמזרזת טרשת עורקים.

האפו איי דומה במבנה שלו לחלבון אחר – פלסמינוגן,
שאחראי לפרק קרישי דם.
דמיון הזה מבלבל את הגוף:
ה-Lp(a) “שמתחפש” לפלסמינוגן,
מתיישב על אותם אתרי קשירה,
ומונע מהמערכת לפרק קרישים כמו שצריך.
ולכן יש קרישתיות יתר

ה-Lp(a) חודר גם לרקמת המסתם האאורטלי,
שם הוא מפעיל תהליך דלקתי והסתיידותי,
וזה מה שמוביל אצל חלק מהאנשים להיצרות מסתם בגיל צעיר —

אנשים עם רמות גבוהות של Lp(a) נוטים יותר גם לפרפור עליות,
כנראה בגלל הדלקת והקשיחות שהוא יוצר ברקמת הלב.

הוא נתון גנטי שלא משתנה במהלך החיים ולכן נדבק בבדיקת דם פשוטה פעם אחת בחיים

אז כן — הוא נקרא ליטל איי,
אבל הנזק שלו רחוק מלהיות ליטל.

אז מה עושים, ואיך מטפלים כשזה גבוה?
תעשו עוקב — ובסרטון הבא נסביר בדיוק את זה.

11/11/2025

״ מרשם לחיים ״ הרצאה בכנס רוקחים של קופת חולים לאומית על הגישה המעודכנת להשמנה ולסוכרת

08/11/2025

לוקחים תרופות לירידה במשקל ולא עושים פ גופנית ? רע מאוד
במהלך ירידה במשקל, ובעיקר תחת טיפול בתרופות מקבוצת GLP-1 כמו וויגובי או מונג’ארו, חלה ירידה לא רק במסת השומן אלא גם במסת הגוף הרזה,הכוללת את השריר והעצם. אחוז הירידה במסת השריר דומה לזה שנצפה בדיאטות אחרות, אך מכיוון שהירידה הכוללת גדולה יותר, גם אובדן השריר האבסולוטי משמעותי יותר.
זה מעלה את הסיכון לסרקופניה — תהליך טבעי שמתגבר עם הגיל ומוביל לירידה בכוח, בסיבולת ובאיזון.
שרירי השלד הם איבר מטבולי פעיל התורם לשריפת אנרגיה ולוויסות רמות הסוכר
שמירה עליהם היא תנאי לירידה בריאה ויציבה.
כדי למנוע את האובדן הזה, חשוב לשלב לפחות פעמיים עד שלוש בשבוע אימוני התנגדות — משקולות, גומיות או תרגילים עם משקל גוף — ולוודא גם צריכת חלבון מספקת בהתאם לגיל, למשקל ולרמת הפעילות.

הליכות אמנם חשובות לבריאות כללית, אך הן אינן יוצרות עומס מספיק . גם לא לשימור העצם.
מי שירד במשקל ולא ישמור על השריר, יהיה קל במשקל וחלש ביולוגית ולא לזה התכווננו

04/11/2025

קורטיזול הוא הסלב הנכון כעת בכל המעבדות
כולם רוצים לבדוק אותו
אבל כמעט אף אחד לא באמת מבין מה הוא אומר
אז בואו נעשה רגע סדר
קורטיזול מכונה הורמון הסטרס
אבל הוא הרבה יותר מזה
זה הורמון חיוני שמווסת את האנרגיה את לחץ הדם את רמות הסוכר
ואפילו את השעון הביולוגי שלנו
נכון בזמן סטרס הוא עולה
אבל גם בלי סטרס הוא משתנה כל הזמן
גבוה בבוקר נמוך בלילה
ומושפע משינה ממחלה ואפילו מהלחץ שלפני הבדיקה עצמה
במילים פשוטות זו בדיקה שאין לה משמעות בלי הקשר רפואי אמיתי
שאותו לרוב הרופא אמור לאתר

אז מתי כן יש טעם לבדוק
כשיש חשד לאדיסון מחלה של חוסר בקורטיזול
אז בודקים קורטיזול בוקר ואם הוא נמוך במיוחד עושים תבחין ACTH
או כשיש חשד לקושינג עודף אמיתי בקורטיזול
ושם בכלל לא עושים בדיקת דם רגילה
אלא אחת מהשלוש
איסוף רוק לילי
איסוף שתן עשרים וארבע שעות
או מבחן דקסמתזון לדיכוי ואז בודקים האם הדיכוי באמת קרה
ומה עם כל מי שבודקים כדי להבין למה הם משמינים
אז זה פשוט לא זה
רמות קורטיזול רגילות לא גורמות להשמנה
והפתרון כמעט תמיד נמצא באורח החיים
אז כן קורטיזול זה הורמון חשוב
אבל לבדוק אותו סתם ככה בלי סיבה רפואית
זו בדיקה שאין מה לעשות איתה
כי בסוף בדיקה מיותרת
ובדיקה מיותרת
זה כמו לחטט באף בפומבי
גם אם תמצא משהו
אתה לא תדע מה לעשות איתו

30/10/2025

מה זה טרום סוכרת ?
הגוף כבר לא מאזן את רמות הסוכר כראוי אבל גם
עוד לא חצה את הקו האדום.

איך מזהים טרום סוכרת ? בבדיקות דם
אם סוכר בצום בין 100 ל-125,
או A1c בין 5.7 ל-6.4,
או שעתיים אחרי העמסת סוכר, ערבים שבין 140 ל-199
אחד מכל שלושה יעבור להיות סוכרתי אמיתי תוך חמש שנים.
ובינתיים – כבר מתחיל נזק שקט לכלי דם.

אז מה עושים?
קודם כל שינוי באורח חיים
ירידה של אפילו חמישה עד עשרה אחוזים במשקל
יכולה להפוך את הכיוון לגמרי.
150 דקות פעילות גופנית בשבוע,
שינה טובה, פחות מתח,
ותזונה חכמה — פחות סוכרים פשוטים.

תרופה בשם מטפורמין
אפשר לשקול ויעבוד יותר אם אם יש השמנה סוכר גבוה בצום,
גיל צעיר וסוכרת הריון בעבר
בבמאיי מעל 27
תרופות GLP-1 כמו וויגובי או מונג’ארו הוכיחו שמונעות כמעט טוטלית מעבר מטרום סוכרת לסוכרת
טרום סוכרת זה לא גזר דין זו הזדמנות
זה הזמן לתקן ולהפוך עצמכם לבריאים יותר
גם על זה נדבר בהרצאה מרשם לחיים שמיועדת לקהל רחב . להזמנת הרצאה לחצו פה

27/10/2025

מה התוסף שכולם חייבים לקחת?
אז זהו — שאין דבר כזה.
אני יודע, זה פחות נוצץ מסרטון שמבטיח שתוסף אחד “משנה חיים”,
אבל זה פשוט לא עובד ככה.

אנחנו חיים בעידן שבו כל שבוע נולד “סופר־תוסף” חדש —
ספירולינה, כורכום, קודיספס, מגנזיום, ויטמין C, אבץ...
אבל הגוף שלנו — הוא לא פס ייצור של אייפונים.
הוא מעבדה ביוכימית חיה,
שבה כל תא וכל אנזים מגיבים אחרת אצל כל אדם.

מי שנוטל משתנים ומאבד מגנזיום –
אצלו זה הגיוני.
מי שסובל מכאב נוירופתי קל –
חומצה אלפא ליפואית עשויה לעזור לו.
אבל אצל אחר? זה פשוט לא רלוונטי.

תוסף עובד רק כשהוא פוגש צורך ביולוגי אמיתי —
לא כששומעים עליו בטיקטוק.

אין תוסף שכולם צריכים.
כמו שאין תרופה אחת שכולם צריכים,
ואין מאכל אחד שכולם חייבים לאכול,
ואין דיאטה אחת שמתאימה לכולם.

לכל אדם — יש את השילוב שלו:
התזונה, המעבדה, התרופות והתגובה האישית שלו.

זו לא רפואה של “מה לקחת”,
זו רפואה של למה לקחת מתי לקחת ולמי .

לעוד סרטונים עם חשיבה אמיתית על בריאות —
מוזמנים לעקוב.

22/10/2025

מתוך הרצאתי היום בכנס קודי : כשמדברים על ירידה במשקל – לא מדובר רק במספר על המשקל.
היום אנחנו יודעים ש־10% ירידה זה מצוין, אבל מעל 15–20% זו כבר רפואה של ממש.
כי ברגע שהגוף יורד מעבר לסף הזה –
אנחנו רואים שינוי אמיתי בתפקוד הכבד, בלחץ הדם, בשינה, ואפילו בהסתברות לאירוע לב.

זו לא “דיאטה”, זו התערבות ביולוגית שלמה שמשנה את הביוכימיה של הגוף.
זו הסיבה שהטיפול בהשמנה עבר בעשור האחרון ממאבק בארוחות –
למדע של הורמונים, מוח, ורגולציה מטבולית. מחקרים הראו שיפור ניכר בדום נ נשימה בשינה, כבד שומני, לחץ דם, דלקתיות ועוד. #מרשם לחיים # השמנה

21/10/2025

אז מה נותן הליברה 2 פלוס ? 15 ימי חיישן, התוויה מגיל שנתיים, דיוק 8.2% בציון MARD שנחשב גבוה ואפשרות להתחברות למשאבה היברידית. בשלב הראשון בישראל זה יהיה עם אומניפוד 5 ובהמשך גם עם משאבות נוספות (כמו טנדם)

21/10/2025

אז מה נותן הליברה 2 פלוס ?
15 ימי חיישן, התוויה מגיל שנתיים, דיוק 8.2% בציון MARD שנחשב גבוה ואפשרות להתחברות למשאבה היברידית. בשלב הראשון בישראל זה יהיה עם אומניפוד 5 ובהמשך גם עם משאבות נוספות (כמו טנדם)
#השמנה #סוכרת #תרופות

השבוע זה קורה. כנס KODI 2025כנס בינלאומי שמביא לישראל את מיטב המומחים מהעולם בתחום הסוכרת ההשמנה והקרדיומטבוליזםאני מזמי...
20/10/2025

השבוע זה קורה. כנס KODI 2025
כנס בינלאומי שמביא לישראל את מיטב המומחים מהעולם בתחום הסוכרת ההשמנה והקרדיומטבוליזם

אני מזמין אתכם לדבייט מיוחד שלי מול פרופ רועי אלדור מנהל יחידת סוכרת באיכילוב ביום רביעי
על השאלה שמעסיקה את כולנו
כמה באמת צריך לרדת במשקל כדי לשנות את מהלך המחלה 10 אחוז או 20 אחוז ? לינק להרשמה בתגובה הראשונה

נתראה שם

19/10/2025

ידעתם שנשים מגיבות יותר חזק לזריקות הרזיה כמו וויגובי ו-מונג’ארו?
זה לא מיתוס – זה מדע.

אותה תרופה, אותו מינון,
אבל האישה תרד יותר במשקל ותשמור על זה יותר
אז מה בעצם קורה פה?

מחקרים עדכניים הראו שנשים מאבדות יותר אחוז שומן
ויותר ממשקל הגוף הכולל באותו טיפול.
וזה לא עניין של נחישות או משמעת –
זה מתחיל במוח ובהורמונים.
הממוצע ירידה במשקל שהמחקרים מראים זה שני המינים. אם מפרידים רק הנשים הם ירדו יותר

הורמוני המין הנשיים, ובעיקר אסטרוגן,
מגבירים את הרגישות של המוח להורמון GLP-1 – בהיפותלמוס
הורמון שמדר שובע

ויש גם את ה-food noise,
הרעש המחשבתי הבלתי נגמר סביב אוכל.
GLP-1 משתיק את הרעש הזה,
ואצל נשים – זה משתיק יותר

יש גם הבדל מעניין בין מטופלים עם סוכרת וללא סוכרת.
אצל רוב הסוכרתיים, הירידה במשקל נוטה להיות מתונה יותר,
המנגנונים לכך לא מאוד ידועים יש קהות לרגישות המוח לאותות של GLP-1.
אבל זה ממצא עקבי עם כל התרופות

אז בפעם הבאה שמישהו שואל
למה אשתו ירדה מהר יותר ממני עם אותה תרופה
למה חברה שלי בלי סוכרת ירדה יותר ממני שאני עם סוכרת
זה פיזיולוגיה טהורה.
והמדע רק מתחיל להבין
תעשו עוקב לעדכונים נוספים

שידור מכנס הקרדיומטבולי בבוקרשט

Address

ביאליק 13
Ramat Gan
52471

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר מיכאל ויינפאס - רופא מומחה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category