Danyel Chermon Registered Dietitian

03/03/2026

שוב מצאתם את עצמכם בוהים במקרר הפתוח? בתקופה המתוחה הזו, זה לגמרי מובן. 🤍
הלחץ והחרדה גורמים לגוף שלנו לחפש נחמה מהירה בסוכר ופחמימות. זה מנגנון ביולוגי טבעי לחלוטין, לא חולשת אופי - אז קודם כל, תשחררו את האשמה.
הכנו לכם כמה כלים פרקטיים שיעזרו לכם להחזיר את השליטה.
ספרו לנו: מה מאכל הנחמה שלכם בימים אלה ואיך אתם שומרים על שליטה

25/02/2026

למה “השומנים בדם” שלך לפעמים מספרים סיפור אחר אחרי גיל המעבר?

עם הפסקת הווסת, אנחנו מאבדות את “מטריית ההגנה” של האסטרוגן. פתאום, השומן נוטה להצטבר דווקא במרכז הגוף (השומן הבטני הידוע לשמצה), והתגובה של התאים שלנו לאינסולין יכולה להשתנות.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- Frontiers in Nutrition (יולי 2025), ניתח נתונים של אלפי נשים ומציג מדד שאולי עוד לא שמעתן עליו, אבל הוא חשוב לבריאות הלב ולחץ הדם: מדד ה-TyG.

מדד ה-TyG משלב בין ערכי סוכר לטריגליצרידים, שברמות גבוהות עשויים להעיד על תנגודת לאינסולין.

הנה מה שהמחקר גילה:

הקשר ללחץ דם: ככל שהמדד הזה גבוה יותר, הסיכון ליתר לחץ דם גבוה אחרי גיל המעבר עולה משמעותית.

הנוסחה המנצחת: המדד המדויק ביותר לניבוי יתר לחץ דם לא היה ה-BMI המוכר, אלא שילוב שנקרא TyG-WHtR - מדד שמשקלל את הסוכר, הטריגליצרידים בדם ויחס המותן-גובה.

אפקט ה-J: החוקרים ראו שכאשר מסתכלים על המדד הסיכון ללחץ דם מזנק בחדות ברגע שעוברים סף מסוים (עקומת J). כלומר, השילוב של עומס מטבולי יחד עם השמנה בטנית יוצר “נקודת שבירה” שבה הסיכון קופץ.

למה זה משנה לנו?
הבשורה כאן היא ביכולת שלנו לזהות סיכון בזמן. תנגודת לאינסולין היא כמו מנוע שמתחיל להתחמם מתחת למכסה המנוע הרבה לפני שנדלקת נורת האזהרה של “סוכרת” או “לחץ דם גבוה”.

בגיל המעבר, הגוף שלנו עובר ״חיווט מחדש״. השילוב של שומן בטני (שמפריש חומרים דלקתיים) יחד עם עלייה בשומני הדם, יכול ליצור עומס על כלי הדם ולגרום להם לאבד מהגמישות שלהם.

המגבלות
מדובר במחקר חתך. זה אומר שגם אם הוא מראה קשר חזק הוא לא יכול להוכיח בוודאות שהמדד הגבוה הוא זה שגרם ללחץ הדם. בנוסף, הנתונים מבוססים על נשים בארה״ב, ויש עוד גורמים כמו גנטיקה ותזונה שלא שוקללו במלואם.

השורה התחתונה שלי
שימי לב אם כשהגוף משתנה, היקף המותניים עולה או שלחץ הדם מתחיל לטפס.

החדשות הטובות? תנגודת לאינסולין היא מצב שאפשר לשפר בעזרת תזונה מותאמת אישית, פעילות גופנית נכונה ובמידת הצורך טיפול תרופתי.

23/02/2026

האם כל סוכרתי חייב לצרוך חומצה אלפא ליפולאית ? לא זו לא תרופה לאיזון סוכר ולא מחליפה טיפול מטבולי.

יש מחקרים שמראים שבמינון של כ־600 מ״ג ליום היא עשויה להקל על תסמיני נוירופתיה סוכרתית כמו כאב, צריבה ונימול, כנראה דרך פעילות אנטי־אוקסידנטית ושיפור תפקוד עצבי.

במזון היא קיימת בכמויות קטנות בבשר אדום, כבד, תרד וברוקולי, אבל לא במינון טיפולי.

לכן היא לא מתאימה לכולם, אלא בעיקר כטיפול תומך במי שסובל מנוירופתיה

18/02/2026

טופו הוא מקור חלבון צמחי מלא ואיכותי, עשיר במינרלים כמו סידן וברזל ודל בשומן רווי. צריכה קבועה שלו נמצאה קשורה להפחתת כולסטרול LDL (הכולסטרול ה״רע״) והפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם והקלה על תסמיני גיל המעבר בזכות רכיבי האיזופלבונים.

13/02/2026

10/02/2026

מסקנה חוזרת: תזוזו. הגוף נהנה מזה גם אחרי האימון. זכרו שרמות סוכר בדם הן אינדיבידואליות לכל אחד

09/02/2026

תזוזו 🤩

07/02/2026

הסטטיסטיקה הזו לא חייבת להיות את/ה 🩻
כאחת מכל שלוש נשים ואחד מתוך חמישה גברים יסבלו במהלך חייהם משבר אוסטאופורוטי. המספרים מפחידים, אבל החדשות הטובות הן שהכוח בידיים (ובצלחת) שלכם.
הנה הנבחרת המנצחת שתשמור עליכם חזקים:
☀️ השמש לא תמיד מספיקה. חייבים בדיקת דם לויטמין D ותוסף רק לפי הצורך.
🥛 סידן: המינרל העיקרי האחראי על מבנה וחוזק העצמות.
🍫 מגנזיום: משפיע ישירות על חוזק וצפיפות העצם. תמצאו אותו בקקאו, אגוזים וקטניות.
🌿 ויטמין K: מכוון את הסידן לעצמות. תאכלו ירוק!
🍗 חלבון: בנייה ותחזוקה. דגים, עוף, טופו, קטניות, מוצרי חלב וביצים.
🛑 שמרו את הפוסט הזה לרשימת הקניות הבאה שלכם
(ושלחו למישהו שצריך להתחיל לדאוג לעצמות שלו) וכמובן כמובן כמובן - פעילות גופנית - כוח ! לפחות פעמיים בשבוע 🏋️‍♀️

03/02/2026

יורדים במשקל עם זריקות? אל תתנו לשרירים שלכם להיעלם בדרך. 💪

סקירה מקיפה חדשה שפורסמה בכתב העת המדעי Obesity Reviews חושפת את “המשבר התזונתי” בטיפולי GLP-1. הירידה במשקל מהירה, אבל הנתונים מראים שללא אסטרטגיה תזונתית, הגוף משלם מחיר.

המספרים שחייבים להכיר:

⚠️ האובדן הסמוי: עד 40% מהירידה במשקל היא למעשה מסת גוף רזה (שריר).

⚠️ המשבר התזונתי בשטח: 72% מהמטופלים צרכו פחות אנרגיה ממה שהגוף שלהם צריך. 54% לא הגיעו אפילו למינימום חלבון (פחות מ-0.8 גרם לק”ג). מעל 90% לא עמדו בהמלצות לצריכת ויטמין D, אשלגן וכולין.

ומה הכי מדאיג? המערכת לא ערוכה. 49% לא קיבלו שום ייעוץ לניהול תופעות לוואי, ורק 20% הופנו לדיאטנית.

✅ אז מה כן עובד?

המחקר מצביע על 3 עוגנים להצלחה:

חלבון הוא המלך: היעד הוא 1.2-1.5 גרם חלבון לק”ג משקל גוף ביום. זה קריטי לשימור הכוח והמטבוליזם.

לא לבד: מעורבות של דיאטנית מרגע תחילת הטיפול היא תנאי להצלחה.

ניטור חכם: בדיקות דם תקופתיות (B12, ברזל, ויטמין D) ומעקב אחרי הרכב הגוף כדי למנוע חוסרים לפני שהם נוצרים.
אל תעברו את המסע הזה לבד.

ליווי מקצועי הוא לא מותרות - הוא הכרח.

01/02/2026

שמחה לשתף מאמר חדש שפורסם היום מהמעבדה לתזונה גנטית, יחד עם ראש המעבדה פרופ’ רות בירק והמחברת הראשונה ליבי קזרנובסקי נחשן.

במחקר שכלל מעל 12,000 משתתפים בדקנו וריאנט גנטי נפוץ שקשור לנטייה להשמנה ולסוכרת סוג 2, ושאלנו שאלה פשוטה:
האם מתי אנחנו אוכלים וישנים משנה את האופן שבו הנטייה הגנטית הזו מתבטאת?

התשובה היא כן.

במדגם שלנו כ־70% מהמשתתפים היו נשאים של לפחות עותק אחד של הווריאנט הזה. מדובר בשינוי גנטי עם השפעה יחסית קטנה, אך כזה שנחקר רבות באוכלוסיות שונות בעולם.

התובנה המרכזית:
הפגיעות המטבולית בולטת במיוחד כשיש חוסר התאמה לשעון הביולוגי - חלון אכילה ארוך, צום קצר (אכילה לאורך יותר שעות ביממה), ארוחה אחרונה מאוחרת, שעת שינה מאוחרת ואיכות שינה ירודה.

חשוב לציין שהקשרים הללו נשארו מובהקים גם לאחר תיקון ל־BMI, מה שמרמז על מנגנונים שאינם תלויי משקל. זהו מחקר חתך ולכן לא ניתן להסיק סיבתיות אך מבוסס על מדגם מאוד גדול של אנשים

בשורה התחתונה:
🕒 להרגלי השינה והאכילה שלנו יש פוטנציאל להשפיע על האופן שבו נטייה גנטית מתבטאת וזה פותח פתח לזווית נוספת בחשיבה על אורח חיים בריא.

30/01/2026

השמנה היא לא בחירה והגיע הזמן להגיד את זה בקול רם
במשך שנים אמרו לנו שזה עניין של ״כוח רצון״ שאם רק תאכלו פחות ותזוזו יותר הכל ייפתר. אבל כחוקרת בתחום הגנטיקה והמטבוליזם, אני רואה במעבדה ובקליניקה משהו אחר לגמרי.
המחקרים הגנטיים שאני עוסקת בהם מראים תמונה חד משמעית: יש אנשים שהגוף שלהם פשוט רעב יותר.
זה לא דמיון וזה לא תירוץ. זו ביולוגיה.
יש לנו וריאציות גנטיות שמשפיעות ישירות על מרכזי הרעב והשובע במוח. עבור חלקנו, ״טרמוסטט״ הרעב מכוון על ווליום גבוה מאוד באופן קבוע. כשמישהו עם נטייה גנטית כזו מנסה ״פשוט להפסיק לאכול״, הוא לא נלחם בפינוק אלא במנגנון הישרדותי עוצמתי שצורח לו.
כשאנחנו מבינים שהשמנה היא מחלה ביולוגית מורכבת, ולא כשל מוסרי, אנחנו יכולים להחליף את האשמה בטיפול נכון.
טיפ לשישי: איך מרגיעים את ה”רעב הביולוגי” סביב שולחן השבת?
בארוחות שישי העמוסות, הגירוי הוויזואלי והחברתי פוגש את הרעב הפיזי.
הטיפ שלי: אל תגיעו לארוחה ב״צום״ כדי ״לשמור קלוריות״. זה המתכון הבטוח לאובדן שליטה בגלל אותו מנגנון רעב גנטי.
אכלו חלבון איכותי (ביצה, יוגורט עם חופן שקדים וירקות) 1-2 שעות לפני הארוחה. כשאתם מגיעים שתו הרבה ואכלו לאט. זה יסייע להפרשת הורמוני שובע ויאפשר לכם לבחור מה לאכול מתוך שקט ביולוגי, ולא מתוך סערה.
שבת שלום, עם הרבה הבנה עצמית וחמלה לגוף שלכם.

27/01/2026

אם אתם על וויגובי/מונג'ארו/ אוזמפיק - התיאבון יורד, המנות קטנות… ואז כל ביס "צריך לעבוד בשבילכם".

האתגר: להגיע למספיק חלבון, סיבים, סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן וויטמינים. לכן המטרה היא לבחור מזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה.

הנה 8 מאכלים (תכלס יותר) ששווה להתחיל מהם (גם אם זה בכמויות קטנות):

1. פירות יער (טריים/קפואים) - סיבים ונוגדי חמצון, פחות "קפיצת סוכר" יחסית לפירות אחרים.

2. קטניות (שעועית/עדשים/חומוס) - שילוב מנצח של חלבון, ברזל וסיבים לשובע ולעיכול.

3. עוף/הודו/בשר רזה - חלבון איכותי שיעזור לשמור על מסת שריר כשאוכלים פחות.

4. דגים שמנים (סלמון/סרדינים) - גם חלבון וגם אומגה-3 לתמיכה מטבולית.

5. יוגורט פרו - חלבון בכמות גבוהה + סידן (ולפעמים גם פרוביוטיקה).

6. שיבולת שועל - סיבים מסיסים (בטא-גלוקן) שמסייעים לשובע.

7. קיווי - "חבר של המעי" כשיש נטייה לעצירות, וגם תוספת ויטמין C.

8. ירקות בצבעים מגוונים - הכי חשוב הגיוון: כל צבע מביא סט אחר של פיטוכימיקלים, ויטמינים ומינרלים.

3 דגשים קטנים שעושים הבדל גדול:

חלבון קודם בכל ארוחה ("מגן" על שריר ושובע).

שתייה לאורך היום (עצירות היא תופעת לוואי שכיחה).

אימון כוח 2-3 פעמים בשבוע - לא בונוס, בסיס.

המטרה היא לא "לאכול מושלם", אלא לאכול חכם כשהגוף מאפשר פחות.