10/10/2025
לכל מי ששאלו:
איך מדברים עם הילדים בימים מטלטלים ורגישים כאלה??
כולנו באותה סירה. גם הילדים והנוער מרגישים, חווים, מקווים... גם אם הם לא תמיד משתפים.
מהו תפקידנו כהורים? יותר מתמיד, וזה מאתגר כי אנחנו גם נסערים, להשתדל להשאיר את הלב פתוח להקשבה, גם לתוכן וגם לרגשות, לעזור להם להבין את המציאות (ולסנן את השמועות), ולהמשיך להאמין בטוב, בצדק ובערכים שלנו.
איך עושים את זה?
מציעה ליזום שיחה בגובה העיניים ובלב רגוע. יש המון טריגרים לשיחה כזו: ראית מה פרסמו? שמעת מה אמרו? תתחילו פתוח, תראו במה הם עסוקים. תקשיבו עד הסוף!
ילדים צעירים לא צריכים הרבה פרטים, הם מסתכלים עלינו. התרגשות מדבקת, אבל גם דאגה, ביחרו מה תרצו שיקחו.
עם מתבגרים, תנו להם לבטא מחשבות וחששות, בהמשך שתפו באמונות שלכם, אל תשכחו את התקווה.
הילדים לעתים חווים המון רגשות ובעצמם לא מבינים מה קורה להם. עזרו להם לשיים (לתת שם) את הרגשות - פחד, כעס או עצב. אפשר לשתף גם ברגשות שלכם.
החוסן שלהם נבנה בשיח אתנו ההורים. חיבוק, הקשבה והסבר פשוט, לצד המשך ככל שניתן בשגרה, מסייעים מאוד.
השיחה עם הילדים בימים כאלה איננה רק על מה שקורה בחוץ – היא הזדמנות לגעת במה שקורה בפנים.
כשאנחנו עוצרים, מקשיבים, ולא ממהרים "לתקן" את הרגש – אנחנו מעבירים לילדים את המסר הכי חשוב:
שגם ברגעים של אי־ודאות, יש בתוכם מקום בטוח.
לא צריך לדעת את כל התשובות, מספיק להיות שם, באמת.
ברב המקרים הילדים לא זוכרים את המילים שאמרנו, הם כן זוכרים איך הם הרגישו לידנו, ואם אפשרנו להם לחוות, להיות...
מחכים לראות אתכם בבית!!!
