06/11/2022
אז היום חזרתי למעגל ההקשבה החדש שלי עם כיתה ח'.
מפגש שני.
זו פעם ראשונה עבורי שאני מנחה חברה כאלו צעירים. זה שונה. זה מסקרן. זה מאתגר אותי. אני שואלת את עצמי, מתי הלב שלהם יפתח ואני אזכה להרגיש את השפע הזה שנובע ממנו. כרגע, חלקם ממש משועממים...
היום דיברנו על בחירה. הנר דלק במרכז, הם נורא אוהבים להדליק את הנר ולאחל לעצמם איחול, מה הם מבקשים לקבל היום מהמעגל שפתאום, ילדה אחת, לקחה את חפץ הדיבור ואמרה, אני לא יכולה לבחור כשיש שינויים שלא בשליטתי. שמעתם? אז איזו בחירה יש לנו למול שינויים שלא בשליטתנו? שאלתי, צדה מיד את הנושא החדש שעלה במעגל. אני ממש מתבאס מזה , פלט הילד שתמיד שותק . מה אפשר לעשות? אמרה ילדה אחרת. ראיתי שהשאלה גורמת להם להרהר. יכולתי לחוש שהתשובות מונחות בלבם/ן, זמינות עבורם/ן אולי הרבה יותר מאשר עבורנו. הילד שישב לצידי, לקח את חפץ הדיבור ואמר, אני מרגיש שבכל שינוי, יכול להיות גם משהו טוב בשבילי. נשמתי.
נזכרתי שרק אמש, שוחחתי ארוכות עם חבר טוב שלי, על הודייה , על ראית היש , בכל מצב, כמקור לאושר והינה הילד, מביא למעגל את הוקרת הטוב. מהלב הוא דיבר. ברור לכם. האו, אמרתי בקול, שזו קריאת ההדהוד במעגל, כשאנחנו מתחברים למשהו. האו ! קראו כולם. הם מתים על האו הזה...
מעגל הקשבה כיתה ח' . מרגשים. כבר אמרתי?