11/01/2019
כמה פעמים שמענו את המילה חמלה, או הרגשנו חמלה כלפי אדם אחר, או התבקשנו להתנהג בחמלה כלפי מישהו אחר. זה מאוד ברור לנו שכך צריך להתנהג כלפי אדם אחר שהוא במצוקה, או שהוא טעה או לא מצליח לעיתים. כי חמלה היא רגש המבטא תחושה של השתתפות בסבל, המלווה לרוב ברצון להקל או להפחית מן הסבל של האחר; ביטוי של טוב לב מיוחד כלפי הסובל. חמלה נובעת מתוך אמפתיה.
אבל מה עם חמלה עצמית? מה עם להפנות את הרצון להקל על סבלנו שלנו? על להפגין טוב לב ואמפתיה כלפי הסבל שלנו?
ד"ר כריסטין נף, פסיכולוגית חינוכית שהיא חלוצת החוקרות על חמלה עצמית מדברת על שלושה דברים מרכזיים שיכולים לעזור לנו להרגיש חמלה עצמית (לא לטעות עם רחמים עצמיים).
1. אדיבות וחוסר ביקורתיות כלפי עצמך – חמלה עצמית קוראת לנו להיות חמים ומבינים כלפי עצמנו, בעיקר ברגעים בהם אנחנו סובלים, נכשלים ומרגישים לא ראויים. זאת בניגוד לנטייה שלנו להתעלם מהכאב, ולהלקות את עצמנו בביקורת עצמית.
2. ידיעה שאנחנו חלק מחוויה אנושית משותפת – ברגעי משבר ותסכול חשוב לזכור שכולנו סובלים, כואבים, טועים, פגיעים ולא מושלמים. כשחווים משהו שהוא חלק מ"ההוויה האנושית" ולא משהו "שקורה רק לי" קל יותר להתמודד עם הקושי. חשוב גם לזכור שלא בחרנו בהיבטים רבים של עצמנו ושל נסיבות חיינו, והם נובעים מגורמים רבים מאוד, גם גנטיים וסביבתיים, שאין לנו כמעט שליטה עליהם.
3. מודעות – התבוננות בתחושות וברגשות כמו שהם, ללא העצמה או הדחקה, בלי להקטין ובלי להתעלם. להסתכל על משהו כאילו הוא קרה למישהו אחר, ללא הזדהות. כשההתבוננות היא ממרחק אפשר לעשות zoom out ולשים את הפרופורציות הנכונות. לנסות להתבונן במחשבות וברגשות כמו שהם ללא תוספות, פירושים, הגזמות או התעלמות. בלי לשקוע בהאשמה עצמית כגון "איך הבאתי את זה על עצמי", או הגזמה " אי אפשר לחיות ככה", או מחשבה ש"זה לעולם לא ייפתר" ועוד.
אנחנו לעיתים מבלבלים בין חמלה עצמית ורחמיים עצמיים. בנוסף אנחנו לעיתים חושבים שביקורת עצמית שומרת עלינו משאננות וטעויות, או שחמלה עצמית זה מסווה לתירוצים או תחילתו של "מדרון חלקלק". אבל חמלה עצמית זה לא וויתור עצמי אלא דאגה עצמית. היא מובילה להצבת מטרות נכונות וראליות בשביל עצמנו.
מחקרים מראית שאנשים עם חמלה עצמית חווים יותר שמחה, סובלים פחות מבעיות נפשיות ופיזיות, ומדווחים על שביעות רצון מהחיים גבוהה יותר.
אז פעם הבאה לפני שאתם מתאכזבים מעצמכם, מלקים את עצמכם, כועסים והופכים להיות שיפוטיים וביקורתיים כלפי עצמכם, תחשבו על הדברים האלה ותפגינו חמלה כלפי עצמכם, כמו שאתם יודעים לעשות זאת למען אחרים.
