נועם

15/06/2023

תודעת נשמה- סיכום פרספקטיבות גבוהות של נתינה

אז סיימנו שבוע של למידה על נתינה מזווית הנשמה
(אם פספסתם בפרופיל שלי יש את כל הפוסטים)
האמת שהכתיבה הזאת בשבוע האחרון היא התרגול האישי שלי
הסיבה שהפסקתי לשתף ברשתות היא שהבנתי שיש פה אינטרס שמתחזה לנתינה
פחד במסווה של אהבה.

זה לא שיש בעיה עם המנגנון ששיווק ופרסום היום הם על ידי נתינת ערך בחינם
האמת? זה בדיוק המנגנון של הנשמה
ווין ווין מושלם
במקום פרסומות מעיקות שמפריעות לי לראות את התכנית שלי
במקום שטיפת מוח בשלטי חוצות
נתינה
אני מקבלת ים של ערך ממלא נשים כאן ברשת, שחלקן גם פוגשות את הכסף שלי
וחלקן לא
ואם לא בא לי על מישהו אני לא צריכה לראות

לא זאת הייתה הבעיה
הבעיה היא שנתתי עבור התוצאות
חיפשתי לייקים, חיפשתי הרשמה לסדנאות
זאת בדיוק הנתינה האינטרסנטית
כמעט מניפולטיבית
רציתי שתעשו משהו אז ניסיתי לגרום לכם לעשות אותו
מודה
בכלל לא שמתי לב
זה כל כך טבעי לפעול ככה
וגם לא רע

אבל היום אני שואפת ליותר
לדיוק
לנתינה ברמת הנשמה
ובאמת אני יושבת וכותבת
במקום המון דברים אחרים ודחופים
ואין לי מה למכור עכשיו
ואני גם לא רוצה

אני רוצה את התרגול, את הלמידה
זה לא שאני לא מרוויחה פה שום דבר
מה שאני מקבלת פה זה פרייסלס
בתמונה הכגדולה זה שווה לי הרבה יותר מעוד איזה קורס סולד אאוט
בתודעת נשמה הלמידה היא המטרה
והחדשות הטובות הן היא אפשרית בכל רגע
בכל פעולה
דרך כל תוצאה
אני לא תלויה בשום דבר כדי לייצר אותה

זה לא שאני לא מרוויחה פה שום דבר
להפך
נתינה היא נתינה לכל הכיוונים, וגם ככה הרי כולנו תאים באותו גוף מדהים
הווין ווין הזה הוא בדיוק התוצאה של נתינה מהנשמה
והסיפוק הזה שאני מרגישה עכשיו
הוא הסימן שאני שם

זה שעוד לא פרסמתי
עוד אין לי מושג אם מישהו יקרה, יגיב, אם יקרה פה משהו בכלל
ואני לא תלויה בזה
אני לא צריכה שום דבר בחזרה
כבר קיבלתי
הנתינה היא המתנה

איזה כיף!
תודה מכל הלב על המרחב הזה
שהשתתפתם בשיעור שלי, מקווה שגם אתם למדתם איתו משהו

מקווה שאצליח להתמיד עם העניין הזה, גם זה חתיכת שיעור בשבילי...
אם מסקרן אתכם מה תודעת הנשמה אומרת על נושא מסוים או על איזה בעיה שאתם מתמודדים איתה, תכתבו לי, אשמח לחלוק את המידע הנפלא הזה בצורה שבה בא לכן לקבל אותו

מאחלת לכולנו כל יום להיות קצת יותר בתודעה המהממת של הנשמה
ובכיף של נתינת נשמה
אמן!

14/06/2023

תודעת נשמה- פרפקטיבה גבוהה על נתינה והצלה

הפעם הראשונה שנחשפתי לרעיון שאהבה היא לא בדיוק מה שאנחנו חושבים
הייתה בספר "אהבת נשמה" של סנאיה רומן המהממת.
שם היא הסבירה על כל המקומות שאנחנו חושבים שאנחנו פועלים בתדר של אהבה אבל למעשה הפחד מנהל אותנו.
למשל קנאה. יש המון לגיטימציה לקנאה בתוך יחסים.
הקנאה כשמישהו שאני אוהבת מבלה גם עם אחרים ולא איתי, הקנאה אם לבן הזוג יש איזו ידידה או עוד אישה משמעותית בחיים.
נו, זה אהבה, לא? אני מקנאה כי אני אוהבת אותו, אם לא הייתי אוהבת אותו לא היה אכפת לי עם מי הוא מדבר.
לא. זה פחד שמתעורר בתוך יחסים. זה שליטה.

אבל זה עוד יחסית ברור.
סנאיה לוקחת את זה למקומות אפילו יותר מעניינים
מה לגבי להציל בן אדם?
אני רואה אדם אהוב בסכנה, או נופל שוב לאותו בור שאני יודעת שגדול עליו
מה, לא לעזור לו? לראות אותו סובל ונופל?
כן.
איך זה יכול להיות?

בתודעה האנושית, בתודעה של הנפש, של האגו
חלק גדול מהמטרה בחיים היא להמנע מכאב
אנחנו רוצים את זה עבור עצמנו ועבור אנשים שאנחנו אוהבים.
ברמת הנשמה, הדברים נראים אחרת
לא באנו לכאן רק שיהיה קל
לא באנו לכאן להמנע מכאב
להפך, באנו לכאן כדי להרגיש
קיבלנו על עצמנו גוף ואגו, ים תסביכים ורגשות מטלטלים
כדי ללמוד ככה.
זה המורה והכלי הכי גדול שלנו.
לא באנו לכאן למרות כל זה אלא עבור כל זה
ויש לנו נושאים לחקור ושיעורים להשלים
דרך זה.

כשאני מצילה אדם מהשיעורים שלו
אני רק דוחה את הקץ
על הדרך מקטינה אותו, שוללת ממנו את הזכות להתעלות מעל עצמו ולגלות כוחות שמסתתרים בו
אבל בכל מקרה
זה לא יעזור
השיעור יבוא מהצד השני.
אני לא יכולה לגזול מאנשים את הלמידה שלהם
אני לא פה להציל.

אפשר לתמוך, אפשר ללוות, כדאי להאמין שהם מסוגלים
זאת עזרה מרמת הנשמה
כל דבר אחר הוא פחד
לא אהבה.

קטע, לא?

13/06/2023

תודעת נשמה- פרספקטיבה גבוהה על נתינה והקשבה

"אני יודעת מה הוא צריך?"
גם את יודעת?
אם את נותנת הרבה לאחרים ולא מקבלת מספיק הכרה
יש סיכוי שאת נותנת לאנשים את מה שאת רוצה, לא מה שהם צריכים
לתת לאנשים את מה שאנחנו חושבים שטוב עבורם
האמת? זה ממש ממש מקטין
זאת לא מתנה זו ביקורת
זו החשיבה הזאת שאנחנו יודעים יותר טוב מהאחר מה נכון לו
והאמת היא שאנחנו חושבים ככה, די הרבה
וזו הסיבה שאת נותנת מתנה, עצה, דברים טובים
ובמקום להעריך אנשים מתעצבנים או מתבאסים

בקבלה מדברים על מידת החסד ומידת הגבורה

מידת החסד מדברת, בין היתר, על היכולת לתת לאדם בדרך שלו, לא שלך
הרבה פעמים אני רואה את זה בזוגיות
שמתם לב שלכל אחד יש סיפור אחר על מה זה אהבה?
רובינו לא מודעים לזה
ורובינו חיים בחוויה כללית שאנחנו נותנים יותר אהבה מבני הזוג שלנו.
אם אני חושבת שאהבה זה מחמאות וחיבוקים, זה מה שאני אתן
אבל אם עבור בן הזוג שלי להראות אהבה של להכין לצד השני ארוחה מפנקת
או אפילו סתם ארוחה
אני כל היום אפרגן והוא כל היום יבשל
ושנינו נרגיש שרק אנחנו נותנים אהבה ולא מקבלים.
כשאנחנו לומדים להסתכל על זה מהעיניים של הצד השני
אנחנו לומדים איך לתת אהבה
ועל הדרך ואיך להכיר בכל האהבה שאנחנו מקבלים.

חסד הוא נתינה לצד השני בדרך שלו
אבל מה זה אומר? שאני צריכה לעשות דברים שאני לא רוצה?
שאני צריכה לתת ולתת לכל אחד כל מה שהוא רוצה ממני?

פה נכנסת הגבורה, המידה המאזנת את החסד, זו שיודעת גם לשים גבול.
קודם כל הגבול שלי
האם נכון לי לתת את זה?
האם יש לי מזה ואני נותנת מתוך שפע או שגם ככה אני בחוסר ועוד מעניקה מתוך ה"אין" (זמן, כוחות, כסף.. לא משנה מה, אנחנו יודעים אם זה נתינה ממה שיש לי או ממש שאין לי, זה מאוד מורגש כי זה הופך מנתינה להקרבה)

ולא רק זה - מה הגבול של הצד השני?
יש מיכל ויש אור, אור גדול מדי שובר את המיכל.
אם אנחנו רוצים עוד אור אנחנו צריכים להרחיב את המיכל שיוכל להכיל אותו.
לפעמים אנחנו רוצים יותר עבור הצד השני ממה שהוא מסוגל להכיל.
מתנהגים כמו סבתא חמודה ששמה על הצלחת עוד מנה ועוד מנה
אבל כשהילד כבר מתפוצץ האמת זה כבר לא חמוד. זה חוסר גבולות
וזה מתיש את כל הצדדים.

אז כשאנחנו נותנים אנחנו רוצים לראות
לראות את הצד השני
מה הוא באמת רוצה? מה הוא באמת צריך? עד כמה הוא יכול להכיל?
ואם זה לא ככה, אם בא לי לתת רק בדרך שלי
אפשר גם להחליט לא לתת את זה
לשמור את הכוחות שלי
לא לתת ולהתבאס שלא מעריכים
את מה שנכון בעיני אני יכולה פשוט לתת לי

בתכלס, עצה טובה שאף אחד לא ביקש
היא רק עוד דרך שלי
לספר לעצמי
שאני יותר חכמה מאחרים
אבל עצה טובה
שמישהו באמת רוצה ממני
היא מתנה ענקית לחיים.
העצה אותה עצה
התוצאה- שמיים וארץ
עבור הצד השני
וגם עבורי

12/06/2023

תודעת נשמה- פרספקטיבה גבוהה על נתינה ואינטרסים:

בעולם שלנו יש אני ואתה
יש הפרדה
יש אינטרסים סותרים ואת השאלה
את מי שמים קודם

כשרואים את התמונה הגדולה זה נראה אחרת
יותר כמו תאים בגוף.
כן, כל תא הוא נפרד
אבל הם חלקים של אותו איבר
שמרכיב, עם עוד איברים, גוף אחד
ואפשר לחלק את זה לאלף חלקים
ואפשר לראות שזה אחד
גוף אחד
וטובת התא היא טובת הגוף וטובת הגוף היא טובת התא

מהמבט הגבוה של הנשמה זה ביחד

ואז, כשתא אחד עוד משהו עבור תא אחר, עבור הגוף
זה לא אלטרואיזם
זה היגיון בסיסי
וכשתא עושה משהו עבור עצמו
זה לא אנוכי

כל פעולה טובה היא טובה
לתא, לאיבר, לגוף
לפעמים התא הזה יקח משהו
לפעמים הוא יתן
זה באמת לא משנה
והצרכים של תא אחד לא באים על חשבון האחר
לפעמים אחד מקבל יותר
לפעמים השני
לפי מה שנכון והגיוני
ואין מה לספור ואין מה לספר

ואיך זה יכול להראות בחיים שלנו?
אם המחשבה היא שאני צריכה לבחור
את מי לשים קודם? אותי או את הילד? את בן הזוג? את החברה?
פשוט להבין שהשאלה הזאת קיימת רק בתודעת הנפרדות
בתודעה של האגו שרואה רק חלק מהתמונה

אם זה מרגיש או- או, שווה להמשיך לחשוב
לשאול איזו פעולה היא פשוט טובה
טובה לגוף, טובה לשלם

בתמונה הגדולה זה אף פעם לא או- או
זה תמיד ווין ווין
ואם זה לא ברור
שווה להיות עוד קצת יצירתיים
פתרונות מעולים מתחבאים בתמונה הגדולה
מעל הפרטים הקטנים

11/06/2023

תודעת נשמה: פרספקטיבה גבוהה על נתינה ואגו

איך אני יודעת אם אני נותנת מהאגו או מהנשמה?
זה פשוט
אחרי שנתתי, גם תוך כדי-
כיף לי? אני מרגישה מותשת או מלאה? חשוב לי אם יגידו תודה או יתנו בחזרה?

נראה לי שכבר לא צריך הרבה להסביר
התמונה כבר די ברורה
אם אני מותשת זה לא מאהבה, החלק שמתיש אותנו הוא תמיד האגו
גורם לנו לתת משהו שלא מתאים לנו, או לטרוח בלי פרופורציה ומידה
בעיקר כי אני לא באמת מנסה לרצות את הצד השני
אני מנסה לרצות את האגו שלי
את הסיפור על מי אני ומה אני
את הרצון להיות טובה

ואם עכשיו מידת הסיפוק שלי תלויה
בכמה הצד השני העריך את המעשים שלי
בכלל אני בבעיה
כי אני אפילו לא עבד של האגו שלי
עכשיו אני העבד של האגו של הצד השני
עם הסיפורים שלו על מה אמור להיות
עם המורכבות שלו סביב נתינה וקבלה
עם הדרמה שלו או שלה
ווי ווי ווי...

כשנתינה היא מתוך אהבה
זה כיף
כיף לעשות עבור אדם אחר
אפילו אם זה קשה

כשנתינה היא מתוך אהבה
הנתינה היא שממלאת
לא התודה ולא התוצאה

כשנותנים מתוך אהבה
אין שום תלות בתוצאה
נשקיע ונעשה מכל הלב
אבל האגו השברירי שלנו לא יילחץ
כי גם אם לא יצא מושלם
זה לא העניין
זה לא מבחן
הדימוי שלי הוא לא הנושא כאן

וזה מורכב
כי לימדו אותנו מגיל קטן לתת בגלל שזה מה שעושים אנשים טובים
אז אנחנו נותנים
כדי להיות אנשים טובים
ושוב אותו מעגל
הנתינה היא לשם הדימוי שלי
לשם האגו שלי
הצד השני הוא רק כלי משחק

אז איך עוברים לנתינה מהנשמה?
קודם מתחילים להתבונן
כשאני נותנת משהו, לא משנה מה, לשאול
זה מפחד או מאהבה? מאגו או מהנשמה?
ועוד לא חייבים לשנות כלום
רק להתבונן
רק להיות במודעות וחמלה
ברור שרובינו נותנים מתוך אגו רוב הזמן
אנחנו לא אגואיסטים
פשוט בני אדם
פשוט יותר מחוברים לנפש מאשר לנשמה
כי עדיין לא לימדו אותנו אחרת

ואז, אם רוצים, אפשר להיות אמיצים
ולהגיד לא, אם זה לא מאהבה
ובדרך כלל זה השלב שבו מתחילים לפגוש
את האנרגיה המופלאה
של חשק פנימי אמיתי לעשות עבור אחרים
ואז אפשר לגלות
כמה שזה מדהים

09/06/2023

תודעת נשמה- פרספקטיבה גבוהה על נתינה וריצוי

כשהנשמה שלי אמרה לי שאני צריכה להיות יותר בנתינה נבהלתי
לא רציתי
כי כמו אצל הרבה אנשים, גם אצלי בראש היה איזה פלונטר בעניין הזה
שנים הייתי מרצה
כל כך מרצה שזה לא שוויתרתי על הרצונות שלי עבור האחר
ברגע שהיה מישהו אחר בתמונה לא היה לי בכלל מושג מה אני רוצה
"מה בא לך לאכול?"- "מה שבא לך".
ככה, על הכל, כל הזמן.
הייתי כל כך מרצה, שברגעים הקשים העדפתי להיות לבד
כי נוכחות של עוד אדם אמר אוטומטית שאני לא אוכל להיות קשובה לעצמי.
הייתי כל כך מרצה שלא הייתה עם זה שום בעיה עד שהייתי מנסה לרצות שני אנשים במקביל והצרכים שלהם היו מתנגשים.
ואז לא היה לי מושג מה לעשות, ואפילו לא עלה בדעתי פשוט לעשות את הנכון בעיני.

בקיצור, נבהלתי
חשבתי שנתינה אומר לחזור לשם

אבל בשלב הזה כבר הייתה לי פרספקטיבה יותר גבוהה
פרפקטיבה שעולה מעל האגו אל רמת הנשמה
פרספקטיבה שמצליחה לראות מעבר ומעל לפחדים והתבניות של הפחד.

ריצוי בא מתוך פחד, הפחד להיות לא אהובים, להישאר לבד
הפחד עמוק והישרדותי מנטישה
יש שם משוואה
אם אני אהיה נוחה וקלה ומרצה יאהבו אותי

אנשים מרצים חושבים הרבה פעמים שהם אנשים זורמים או טובים
לא ולא
אנשים עם פחד ענק שמצליח לנהל אותם

בתדר של ריצוי אין שום מחשבה על הצד השני
ה"נתינה" פה היא כדי לשמור עלי
היא רק עבורי
הצד השני הוא לא העניין פה
הוא כלי משחק בדרמה שלי

ריצוי הוא מניפלוציה
אני צריכה מהצד השני את האישור שלו, את הביטחון
ואני אעשה מה שצריך

וכשאנחנו מרצים אנחנו לא מבינים איך זה כל כך לא מוערך
איך הצד השני לא מוקיר אותנו על כך שאנחנו כל כך טובים אליו
לפעמים זה בגלל, שגם אם ממש לא במודע
אנשים מרגישים
שזה לא בשבילם ולא עבורם
ולא מטוב לב
אני לא באמת רואה אותם כשאני שם
זה אינטרסנטי לגמרי

זו לא אנרגיה של אהבה
זו אנרגיה של פחד
זה בכלל לא לתת
ריצוי זה לקחת

וזה לא פשוט להתחיל לעבור צד
העצה שלי?
כשפוגשים את החלק המבוהל הזה שרק רוצה חיבוק
פשוט לתת לו אותו בעצמנו.
לא לערבב אנשים כדי שיתנו לנו אותו
פשוט לתת לעצמנו
וככל שאני אתן לעצמי את האהבה שאני צריכה
אני אוכל באמת לתת לאחרים
כי ריצוי זה בכלל לנצל אותם
#תודעתנשמה #התפתחות #התפתחותאישית #התפתחותרוחנית #התפתחותאישית🌱 #התפתחותרוחנית🕊️ #תודעה #תודעהחיובית #תודעהגבוהה #נתינה #נתינהמהלב #נתינהוקבלה #נתינהבאהבה #נתינהמכלהלב #נתינהמביאהאהבה❤ #צמיחהאישית #צמיחהוהתפתחות

24/01/2023

עליתי במשקל
די הרבה

ופתאום הבנתי שעוד רגע יגיע הדבר שממנו חששתי - אני אצטרך לקנות בגדים חדשים במידה החדשה שלי! וזה כבר דבר שבאמת אין לי שום חשק לעשות.

אז החלטתי להתחיל לשים לב. יצאתי לרוץ, ויתרתי על הסוכר בקפה ועל אלף נשנושים קטנים במהלך היום (בכלל לא שמתי לב שאני מנשנשת כל כך הרבה, אולי יש לזה קשר שכל הבגדים שלי לפתע התכווצו?)

מה אני אגיד לכם, עברו יומיים, כן? 😂
עוד מוקדם להתלהב
אבל אני מתלהבת!

כי זאת הפעם הראשונה שהתחלתי תהליך כזה בלי שום הלקאה, הקטנה, התבאסות על עצמי.
אני עפה על עצמי כי האמת היא שאני מרגישה ממש אחלה איתי. רוב הזמן טוב לי עם הגזרה החדשה שלי, וגם ברגעים שלא, אין שום דרמה.
וכבר שמחתי לי בשמחה שלי עם המשקל החדש, וכל כך הופתעתי לגלות שמתוך ההשלמה הזאת עלה איזה חשק להשקיע בעצמי. לטפח את הגוף שלי.

וזה מצחיק שאני מופתעת כי בתכלס אני כבר מזמן יודעת, אפילו יצרתי קורס שלם על איך אפשר להשיג ולהתקדם ככה בטוב, בלי שום דרמה או ויכול עם מה שקורה
על כמה אפשרי זה להרגיש טוב עם המצב
ומשם להתקדם.

אנחנו כל כך מפחדים לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו. כל כך מפחדים שבלי מילים קשות ניתקע במקום. אולי כי האנשים העשירים בעולם מתפרנסים מהניסיון האינסופי שלנו להיות יותר יפים ו"מוצלחים"...

איזה כיף ממש לחוות
שאפשר לשנות
גם מתוך אהבה
אפילו אם אנחנו מרוצים
מתוך בחירה שמחה
סתם כי אנחנו יכולים
אפשר להיות טובים לעצמנו
אפילו לאהוב את עצמנו ככה כמו שאנחנו
זה לא באמת כל כך מסוכן
כמו שלימדו אותנו להאמין

תכלס
אנחנו אחלה חמודים 😊

22/01/2023

היום טיילתי עם הכלבים ופעמיים קרה שכלב גדול רץ לכיוונינו ומאחוריו רץ בעלים היסטרי וקורא לו, ואני כולי דרוכה למקרה ש...
לא ממש בלחץ, אבל בטח לא רגועה.

אחרי התקריות האלה קלטתי כמה הגוף שלי עדיין מתוח.
לאחרונה אני יותר ערה לגוף ודי מזועזעת להבין כמה הוא מתוח ומכווץ כברירת מחדל.
אבל מה הפלא? יש אלף רגעים כאלה ביום:
הרכב הזה שטיפה סוטה למסלול שלך ולא קורה כלום אבל לרגע אחד היית מוכן לפעולה או לתאונה. מי שיש לו ילדים קטנים חווה אלפיים "כמעטים" כאלה ביום.
דברים קטנים, כאילו לא קרה כלום, אבל בתוכנו קרה- מתח, רגש, דריכות. והראש ממשיך הלאה די מהר (במקרה הטוב), אבל רק בשנה האחרונה הבנתי שהרגש הזה שנוצר שם? הוא צריך להשתחרר

אנחנו ממשיכים הלאה מהלחץ, מהפחד, מהכעס, מהעצב או מה שזה לא יהיה שהרגשנו
ולפעמים גם לא מצליחים , אבל הרגש הזה שהיה לא באמת נעלם. צריך לתת לו רגע מקום, ואז הוא משתחרר, והכל הופך לקל יותר בלב ובגוף.

בקליניקה שלי כמעט בכל פגישה אנחנו מקדישים חמש דקות לשחרר את הרגש. לפעמים זה על הדברים הענקיים של החיים
לפעמים על הדברים הקטנים

ומה שנשאר אותו דבר זה המבט בעיניים, שהוא כל כך אחר אחרי התרגול הזה. והקצב של המחשבות והדיבור שיורד ,והחיוך קטן שעולה.

בטווח הקטן זה משחרר.

בטווח הארוך זה מלמד את המיינד שלנו להפסיק לברוח מרגש, להפסיק להילחם, להפסיק ליצור לופים מחשבתיים כדי לא להרגיש, להפסיק להילחם בעצמנו.
פשוט להרגיש

זה לא יאמן כמה שזה משפיע על החיים. זה לא יאמן כמה שקט זה יוצר בפנים. שקט ממחשבות, שקט מרעשים.

אז הקלטתי את זה עבור מונחה שביקשה
ואז אמרתי, רגע
זה מוש !
למה לא לשלוח לכולם?

אז זה ביוטיוב שלי (כבר הייתם שם? יש שם מלא דברים טובים)
וכאן יש קישור שיקח אותך ישר לשם, לחמש דקות קטנות, שהן מתנה גדולה

https://youtu.be/lZfrNZmjx9U

😊
שתהיה אחלה שנה, עם הרבה רגשות, וגם עם השחרור שלהם ❤️

שחרור מרגש קשה בחמש דקותלימוד התודעה לנהל את הרגשות במקום לברוח או להילחם בהם.רגשות הם לא בעיה שצריך לפתור במילים, ולא סכנה שצריך לברוח ממנה למסכים והתמכרויו...

20/01/2023

אזהרה!
התפתחות אישית עלולה להביא להתמכרות ואיתה לחוויה תמידית שמשהו לא בסדר, התעסקות אין סופית בבעיות, ולאשלייה שמשהו פה בשליטתנו .

בין תופעות הלוואי:
- הגדרה עצמית אינסופית ובדיקה מתמדת האם אני מספיק טובה והאם מספיק טוב לי
- התמכרות לפודקסטים, וובינרים, סדנאות וטיפולים שונים
- מאמץ להיות מי שאנחנו חושבים שאנחנו אמורים להיות
- הלקאה עצמית כשזה לא מצליח
- פחד שנוצר מהפער בין הדמות המוארת שיצרנו לבין מה שאנחנו מבפנים
ועוד ועוד ...

התרופה:
ההבנה שתמיד יהיה עוד לשפר בנו ובחיינו, וזה לא אומר שמשהו לא בסדר כמו שהוא עכשיו.

המנטרה- אני אחלה בדיוק ככה.

בהצלחה 😉

17/01/2023

אז שוב אמרו לך שאת רגישה מדי, מה את עושה עניין, שחררי
או שאולי היחידה שמדברת אליך ככה זו את.

וכמה היית רוצה להיות כמו אחרים, אלה שעובר לידם. אצלך הכל נכנס פנימה ונתקע. מתיש אותך. ואם את מנסה להלחם בזה, את עוד יותר מתעייפת.

הבית הזה שבתוכך כל הזמן מתבלגן. רגע אחד את עושה סדר כמו שלמדת ונעים לך, ופתאום את נראית לך יפה ונעימה. ופתאום שוב הכל הפוך, ויש רעש ובלגן. פלא שאת קצת עייפה?

זה לא אומר שאת מבולגנת יותר מאחרים, זה רק אומר שיש לך הרבה שם בבית הפנימי שלך. הרבה תוכן, הרבה תנועה, הרבה חיים!

ואת באמת קצת יותר חיה מאחרים, כי מה זה חיים אם לא להרגיש? כשהיינו נשמות שם למעלה היינו מוארים ורגועים, באנו לפה להרגיש, להרגיש זה לחיות!

שיעבור לידך זה לא באמת מטרה לחיים האלה. גם אני רציתי את זה, שנים. ואז הבנתי שאני בכלל רוצה שיעבור דרכי. הכל. אני רוצה להרגיש, ובעוצמה ובאמת לחיות.

וגם לתת לדברים לעבור. להיכנס ולחלוף דרכי. לתת לרגשות להשתחרר, למחשבות להתפוגג.
לא רוצה בית סטרילי כזה שתמיד נשאר נקי.
אני רוצה בית מלא חייםב בית שמתבלגן.

זה בסדר, אני אוהבת לסדר. כשיש כלים טובים זה דווקא כיף. ותכלס גם ככה תמיד יש לי אלף מחשבות, אז שיהיו מחשבות שעושות סדר, עדיף. בכל מקרה אין שם המון שקט. רק השקט שלמדתי עם השנים ליצור עד שבא עוד אורח לבקר.
היום אני אוהבת אורחים, כי היום הם גם הולכים

ושוב שקט
ושוב בלגן
חיים.

אני לא רוצה לחיות ליד החיים, אני רוצה להרגיש, גם אם זה מטלטל.
אני מספיק אמיצה, מספיק חזקה. גם את.

אחרים שמו חומות כי הם נפגעו, ומאז הם מבלים שנים בניסיון להוריד אותם. להרגיש משהו. קורין סרטים עצובים או אלימים כדי שיעורר משהו. את לא צריכה את זה, אולי בכלל לא יכולה.
את לא שמת חומות. נפגעת והמשכת להרגיש
יא מדהימה !

אז כן, לסדר כדאי, לעשות סדר ושקט
אבל אל תסגרי את הדלת
אל תפחדי מהחיים
אם את מרגישה
זה אומר שאת מספיק חזקה
זה אומר שאת מלכה

בתמונה : אני וחבר סוער שלא מתנצל שהוא דרמטי 😉

16/01/2023

אני מתה על קל
דווקא בגלל שהנטיה הטבעית שלי היא לסבך
היום אני גם מאמינה בקל!

שנים האמנתי שמה שבא בקלות הולך בקלות, ושדברים טובים באים בעבודה קשה.
ואז קרה משהו ששינה את זה לגמרי.
כשהייתי בת 16, נערה חרדתית לאללה שממש שונאת את עצמה, קראתי ספר, "לאהוב את מה שיש". הספר הזה לימד אותי שלא כל מחשבה שעוברת לי בראש היא אמת. שחלקן ממש שטויות.

יודעים מה, עוד לפני זה, זה לימד אותי בכלל לשים לב למחשבות שלי. מי ידע שזה לא שאני באמת לא מסוגלת לעשות משהו, אלא פשוט יש לי קול בראש שאומר לי את זה? אז התחלתי לשים לב ולשים סימן שאלה.
"עוד רגע יקרה אסון"- וואלה, לא קרה.
"אם ידעו מי את באמת אף אחד לא יאהב אותך"- אבל אם אף אחד לא מכיר אותי באמת אז אף אחד גם לא אוהב אותי באמת כבר עכשיו, לא. אז אולי אני יכולה פשוט להיות עצמי וזהו?. "את לא מספיק טובה"- מה זה בגלל מספיק טובה? מי פה מחלק את הציונים?

ההבנה הזאת שיש לנו מספר קטן בראש שמדבר איתנו כל היום נשמעת די בסיסית, אבל להבין את זה באמת- זה סופר משנה חיים. כי את העולם קשה לשנות, אפילו את עצמנו. אבל לשים לב לסיפור ולהשפיע עליו? זה כבר די פשוט עם הכלים הנכונים.

ולא שהכל נהיה מושלם מאותו יום, אבל האמת היא ששום דבר כבר לא היה נורא כמו קודם.
כי פשוט כבר פחות האמנתי לקול הזה שאומר שהכל נורא.

והכי נגנבתי מזה שאת השינוי הענק הזה עשיתי בחדר שלי, בזמן שלי, בלי טיפול, בלי חשיפה, בלי לשלם מאות שקלים.
איזה מגניב!
הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. לעשות את זה קל. דווקא את הדברים הכי גדולים וחשובים בחיים. ומאז אני שם, וגם בדרך לשם.

הקליניקה שלי היא המתנה שלי, והקורסים הארוכים שאני מלמדת הם מסע מטורף, אבל תמיד אני גם חושבת איך אפשר לקחת את החכמה הכי הכי גדולה, לארוז אותה בקופסה קטנה וזולה, שכל אחד יכול לקנות, ודרכה, כל אחד יכול להשתנות.
בגלל זה עכשיו אני מתרגשת לאללה!

להרבה אנשים סדנה דיגיטלית קטנה וזולה זו דרך להביא אנשים ל"מוצרים" היקרים.
בשבילי זאת האמאמא של ההגשמה.
לקחת חקר של שנים, תוצאות של אלף טיפולים ומחקרים, ולהפוך אותם לתובנות שכשמבינים אותם השינוי פשוט קורה. לעשות תהליך אמיתי, כזה שעושים בו דרך, לא עוד פוסט או וובינר, אבל גם לעשות את זה כיפי וקליל.
זה, זה בדיוק מה שרציתי.
תובנות שפשוט עושות שינוי, ועוד דמיון מודרך כדי לוודא שיהיה מזה קל ליישם.

אני כל כך מתרגשת לתת לכל מי שירצה את המתנה שביירון קייטי נתנה לי, את הצעדים הראשונים והקריטיים להפוך מעבד של המיינד שלי, למנהלת את התודעה שלי.
אז בחזון שלי יש עוד אלף קורסים, אבל התחלתי בבסיס. הצעד הראשון בדרך לשנות את מערכת היחסים עם עצמי, לכזאת שמאפשרת לי להגשים וגם פשוט ליהנות מהחיים. (וכן, זה רלוונטי גם למי שבדרך הזאת כבר שנים, ובמיוחד למי שמתוסכל מהתוצאות)

הידע הכי חשוב ויעיל שאספתי בדרך להגשמה מתוך שלווה, מחולק לחמישה שיעורים קצרים וקלילים, ועוד חצי שעה של מדיטציה שתאפשר ליישם הכל, ולתכנת את התת מודע לשינוי אמיתי.

יא יאללה איזה אושר!

בא לך? כל הפרטים מחכים לך כאן

סדנה דיגיטלית מעשית וחכמה שבה נלמד איך לנהל את מה מה שמנהל אותנו- התודעה שלנו