25/10/2025
פעם לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלשחק בחוץ ולקרוא ספרים. מוכנות לקריאה היתה ללמד ילדים צעירים שספרים זה דבר חשוב בתרבות שלנו. אבל היום? ממש לא, נכון?
כמה קשה ללמד קריאה וללמוד קריאה בעידן כזה.
אז כשקיבלתי את הפרסומת הזאת מאתר עברית (פלטפורמה לספרים דיגיטליים וספרים בהשמעה) הטקסט היה כל כך מדוייק ורלוונטי שהחלטתי לשתף אותו כאן (למרות שזו פרסומת):
*למה כל כך קשה לנו לקרוא?*
(אתר ע-ברית)
לפני כמה שבועות קניתי ספר של אשכול נבו—בלי שום ספק אחד הסופרים הישראלים שאני הכי אוהבת. קראתי כמעט כל ספר ומסה שכתב אי פעם. ממש התרגשתי לשבת באותו היום ולקרוא.
אבל כשהגיע הערב, אחרי עבודה, אימון, מכונת כביסה, הרדמת הילדים וניקיון של מדף שהשתלטו עליו נמלים—פשוט התיישבתי על הספה והתחלתי לגלול באינסטגרם.
פתחתי את האינסטה רק לרגע, רק כדי לראות מה קורה. ספוילר: עברו 45 דקות. וזה לא שהיה בזה משהו מועיל—זה נע בין סרטונים של נפאלי שבונה בריכה באמצע יער, לבין סטורי של דניאל עמית מבשלת ברבוניות.
במקום לשפוט את עצמי, החלטתי לחשוב על זה רגע. איך זה שגם כשאני ממש אוהבת לקרוא, עדיין קשה לבחור בזה? ולמה דווקא דברים שלא מעניינים אותנו—עליהם אנחנו מבזבזים את הזמן?
זה קורה בכל תחומי החיים, לא רק בקריאה. למרות שספורט עושה לנו טוב, קשה לצאת מהבית. למרות שלהיפגש עם חברים זה הכי כיף, יש רגעים של עצלנות. ולמרות שאנחנו רוצים לשמוע איך עבר היום של בן הזוג, אנחנו קבורים בטלפונים.
אנחנו חיים בעידן שבו מיטב המוחות מגויסים לגרום לנו לגלול עוד ועוד. גם כשאתם אוהבים לקרוא—זו לא הבחירה הקלה. הכי מתבקש זה להיכנס לפייסבוק או אינסטגרם ולהתחיל בגלילה ריקה. זה לא דורש מאמץ, וזה מפוצץ את המוח בדופמין.
המוח שלנו אוהב דופמין במינימום מאמץ.
אם אתם מזדהים עם הקושי הזה—אתם לא לבד. הנה כמה הצעות שיכולות לעזור:
# # # 1. מודעות
בזמן מנוחה, כשאתם באוטומט מחפשים את האייקון של פייסבוק—תלחצו במקום זה על האפליקציה של עברית. אחרי כמה פעמים, הפעולה האוטומטית שלכם בזמן שעמום יכולה להפוך לקריאה.
# # # 2. טקסיות
לפני הקריאה, תכינו משקה מרגיע, תלבשו בגדים נוחים, תדליקו נר ריחני. זה נשמע מוזר, אבל זה משנה הכול. המוח מגיב לאיך שאנחנו עושים דברים, לא רק למה. כשאתם יוצרים טקס סביב הקריאה, אתם מפעילים את הדופמין דרך ריח, טעם ומגע—והקריאה הופכת למשהו שאתם מחכים לו.
# # # 3. יעד קריאה
באפליקציה של עברית יש פיצ'ר בשם "יעדי קריאה", שבו אתם מגדירים יעד יומי. הדמות של עודד המעודד תעודד אתכם כשאתם מגיעים ליעד, ותזכיר לכם כשאתם קרובים לסוף היום ועדיין לא קראתם.
ככה אנחנו לוקחים את העקרונות של רשתות חברתיות—אבל משתמשים בהם לטובתנו.
אז למה אתם מחכים?
