ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה

07/08/2025

הורים רבים חשים מותשים בחופש הגדול, עם שילוב של עול הפרנסה, הטיפול במטלות הבית, ומציאת פעילויות לילדים בשעות הפנאי. הכתבה הזו מציעה מספר הצעות פרקטיות להורים כיצד לעודד את ילדיהם להשתתף במטלות הבית. מוזמנים לקרוא ולהגיב.

החופש הגדול בעיצומו, הילדים נמצאים יותר בבית ובחלק מהבתים הבלגן עולה על גדותיו. מה עושים? מציעים להם "שוחד" כדי שיסדרו קצת. "אם תסדר את החדר – תקבל את הטלפון שלי", "אם תע...

08/07/2025

*הורות היא אתגר – חשוב לבקש עזרה כשקשה*
האירוע הקשה שפורסם לאחרונה, בו אב חשוד כי גרם כוויות לבנו בן ה-7 לאחר ששפך עליו מים רותחים (ראו קישור), מזעזע כל הורה ואיש מקצוע. מקרים כאלה מזכירים לנו עד כמה הורות יכולה להיות מאתגרת, במיוחד בזמנים של לחץ, עייפות או חוסר אונים. עוד יותר בעקבות המלחמה הארוכה, התקפות הטילים, ועכשיו גם החופש הגדול.

כהורים, אנו נתקלים לא פעם ברגעים שבהם הסבלנות נגמרת, והתגובות שלנו עלולות להיות קשות מדי. חשוב להבין – זה לא סימן לחולשה, אלא אנושי. דווקא בזמנים כאלה, יש חשיבות עצומה לפנות לעזרה מקצועית או לקבל הדרכה הורית.
למה הדרכת הורים כל כך חשובה?
-היא מעניקה כלים להתמודדות עם מצבים מורכבים בבית.
-היא מסייעת להבין את הצרכים הרגשיים של הילדים.
-היא מפחיתה תחושות אשמה, תסכול ובדידות.
-היא בונה תקשורת טובה ובריאה במשפחה.

מתי כדאי לפנות לעזרה?
- כשמרגישים שהכעס או התסכול משתלטים.
- כשיש קושי להפסיק דפוסי התנהגות שליליים.
- כשיש תחושה של חוסר אונים מול הילד.
- כאשר היחסים בבית הופכים מתוחים או אלימים.
- הפנייה לעזרה אינה כישלון – היא צעד אמיץ ואחראי שמגן על הילדים ומחזק את המשפחה כולה. אל תישארו לבד עם הקושי. אתם מוזמנים לקבוע פגישה להדרכת הורים, לקבלת עזרה, ולחשיבה על פתרונות אפשריים איך להיות הורים שמתמודדים טוב יותר עם מצבי לחץ.

הורות בריאה מתחילה בדאגה לעצמנו – ולילדים שלנו.

שוטרי תחנת רחובות עצרו אב בשנות הארבעים לחייו, לאחר שבנו בן השבע הובהל לבית החולים עם כוויות בגופו. האם, שלא נכחה בזמן האירוע, הגישה נגדו תלונה במשטרה. האב מכחיש וטוען...

08/07/2025

אחד הקשיים עימם מתמודדים ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל הוא הבדידות בקיץ. כל עוד המסגרות החינוכיות פועלות, יש להם לפחות הזדמנות (שלא תמיד ממומשת) לפגוש ילדים בני גילם לפעילויות שונות. כשמתחיל החופש הגדול רבים מהם מוצאים את עצמם ימים רבים לבדם - לפעמים במשך כל החופש הגדול. חלקם גם בעלי תחומי עניין מצומצמים, כמו אחד המטופלים שלי שנמצא על הרצף האוטיסטי ומשולב בחינוך הרגיל, מה שמקשה עוד יותר לסייע לו למצוא אפשרויות למפגש עם בני גילו - רצוי כזה שיהיה בתיווך ובתמיכה של מבוגר שמכיר את הקשיים של נערים כאלה. אורן הלמן, יו"ר ועד מנהל בעמותת "קשר – הבית של המשפחות המיוחדות", כתב על כך כתבה מעניינת שקוראת לעיריות לבחון כיצד לקיים פעילויות שכאלו לילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים.

בזמן שרוב הילדים מבלים בקייטנות ומשחקים ביחד, לא כל ילד עם צרכים מיוחדים מוצא מסגרת מתאימה. רבים מהם נשארים בבית, מחוץ למסגרת, מחוץ לחברה. זו ההזדמנות של המדינה, של הע....

24/06/2025

מאמר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Pediatric Research (https://www.nature.com/articles/s41390-025-04197-5), עוסק בפערים הגדולים ביישום ההנחיות הקליניות לטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בקרב ילדים, כפי שנמצא במחקר אמריקאי רחב היקף. למרות קיומן של הנחיות ברורות ומבוססות ראיות, רק כמחצית מהילדים הצעירים וכשלושה רבעים מהילדים הבוגרים מקבלים טיפול התואם את ההמלצות, ואף נרשמה ירידה בהיענות לאורך השנים האחרונות. הסיבות לכך כוללות מחסור במומחים, זמני המתנה ארוכים, מגבלות מימון והכשרה לא מספקת של רופאי ילדים. בישראל מתווספים לכך פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בין יהודים לערבים, בשל נגישות נמוכה, חסמי שפה ותרבות וחוסר אמון במערכת. בנוסף, ילדים רבים מאובחנים עם ADHD מורכב, המצריך טיפול רב-תחומי. המחסור בטיפול מיטבי גורם לעלויות כלכליות וחברתיות כבדות לאורך החיים.
לשיפור המצב נדרשת התערבות מערכתית בכל הרמות: השקעה בהכשרת רופאים, הרחבת הגישה לטיפולים, העלאת מודעות בקהילה ופיתוח כלים קליניים לרופאים. הנה כמה המלצות לשיפור יישום ההנחיות הקליניות לטיפול בילדים ובני נוער עם ADHD בישראל. הדבר דורש גישה רב-מערכתית, הכוללת התמודדות עם חסמים מערכתיים, חינוכיים, תרבותיים וקליניים:
*הרחבת ההכשרה והידע בקרב רופאי ילדים ורופאי משפחה: יש להעמיק את ההכשרה של רופאים בתחום האבחון והטיפול ב-ADHD, בדגש על ההנחיות המעודכנות, כלים קליניים סטנדרטיים, והתמודדות עם מצבים מורכבים הכוללים תחלואה נלווית.
*הגדלת הנגישות לשירותי בריאות הנפש וטיפולים התנהגותיים: יש להגדיל את מספר המומחים בבריאות הנפש של ילדים, לקצר זמני המתנה, ולהרחיב את המימון לטיפולים התנהגותיים, במיוחד באזורים פריפריאליים וביישובים ערביים, בהם קיימים פערים משמעותיים בנגישות.
*התאמת השירותים לאוכלוסיות מגוונות: יש לפתח שירותים מותאמים תרבותית ולשונית, להעלות מודעות בקהילות עם שיעורי פנייה נמוכים (כמו המגזר החרדי והערבי), ולבנות אמון בין ההורים למערכת הבריאות.
*קידום מודעות וחינוך בקהילה: יש להשקיע בהסברה להורים, מורים וצוותים חינוכיים לגבי חשיבות האבחון והטיפול המיטבי, ולהפחית סטיגמה סביב הפרעות קשב ופעלתנות יתר.
*פיתוח והטמעה של תוכניות טיפול רב-מערכתיות: השילוב בין טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, הדרכת הורים, התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות, והתאמות חינוכיות – מהווה את הבסיס לטיפול מיטבי ומותאם אישית.
*שימוש בטכנולוגיות חדשניות: מערכות אימון ממוחשבות ואפליקציות לניהול זמן ומעקב אחר תסמינים יכולות לשפר את היענות המטופלים ולסייע בשימור הישגים טיפוליים לאורך זמן.
*הקמת מערכי תמיכה מקצועיים: יש להקים צוותים רב-תחומיים (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים) שיתמכו בילדים עם ADHD ובמשפחותיהם, במיוחד במקרים מורכבים הדורשים טיפול בינתחומי. עמותת קווים ומחשבות היא המובילה בתחום בארץ לקידום הנושא.
לסיכום, שיפור יישום ההנחיות בישראל דורש השקעה בהכשרת אנשי מקצוע, הרחבת הנגישות לשירותים, התאמה תרבותית, העלאת מודעות, פיתוח מענים רב-מערכתיים ושילוב פתרונות טכנולוגיים, תוך התמקדות בצמצום פערים בין אוכלוסיות שונות ומתן מענה אישי ומקיף לכל ילד וילדה עם ADHD.

15/06/2025

המאמר הזה על כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר לא מפסיק להיות רלבנטי... מתאים למטפלות.ים, הורים, אנשי חינוך, לכולנו...
"לאור האירועים האחרונים הכנתי לכולנו ארגז כלים להתמודדות עם משברים ואירועים קיצוניים: מדריך אא.
מדריך אא הוא למעשה ראשי תיבות שמאגדים את המשאבים שעומדים לרשותנו בזמן משבר, דרך ערוצים שונים.
כדאי לעודד שימוש בערוצים רבים ככל האפשר כדי שנוכל לבנות את החוסן שלנו. אין חשיבות לסדר המשאבים.
ראשי התיבות הם:
מ- מחשבה
ד- דמיון
ר– רגש
י– יחסים עם בני משפחה וחברים
כ– כאן ועכשיו
א– אמונה
א– אקטיביות
לפני שנרחיב וניתן דוגמאות שמדגימות את השימוש בכל משאב חשוב לי לציין שכמבוגרים או כמטפלים עצם לקיחת התפקיד של "הדואג", המסייע", "האחראי" וכו' יכול להיות משאב בפני עצמו. "לקיחת התפקיד" יכולה, למעשה, לעשות שימוש בכל אחד מהמשאבים הבאים: אקטיביות, אמונה (בעצמי), יחסים, מחשבה (תפיסה עצמית, פתרון בעיות, וכו') ואפילו דמיון (לדמיין את עצמי כבעל תפקיד). לצד זאת, חשוב שגם אנו, המבוגרים, נדאג לחוסן שלנו עצמינו ונלמד איך להשתמש במשאבים באופן המתאים לנו ביותר.
בנוסף, מומלץ למעט בצריכת חדשות ולסנן בקפידה את החדשות אליהן נחשפים הילדים.
התמודדות עם לחץ- המשאבים:
מחשבה: כאן ניתן לכלול את הדרכים בהן אנו מפעילים את השכל הישר, את קול ההיגיון, ההסברים הרציונליים וכמובן את הכלים הקוגניטיביים מעולם ה CBT להתמודדות.
נכלול כאן את מתן המידע לילדים ולמתבגרים לגבי המצב או האירוע באופן תואם גיל, נסייע בבניית חשיבה יעילה כולל זיהוי המחשבות האוטומטיות השליליות או הפרעו"שים (פירוש רע ושלילי) והדברתם מעולם ה CBT; נלמד כלים לפתרון בעיות, ונסייע בבניית משפטי אומץ ("אני מסוגל להתמודד בעצמי", "אני בממ"ד ושום טיל לא יכול לפגוע בי", "צה"ל מגן עלינו" ועוד). בנוסף, ניתן לכלול בקטוגריה זו גם דרכים קוגניטיביות של הסחה, כמו פתרון תשבצים, כתיבה, משחקי חשיבה ועוד.
דמיון- כאן נכלול מיומנויות וכלים שונים שעושים שימוש בדמיון וביצירתיות, כולל שימוש בדמיון מודרך, הומור, חיבור לכוחות על, ציור של מקומות, מצבים, דברים שמרגיעים אותי, הסחה עם סרטים, ספרים, מוסיקה. גם תרגילי מיינדפולנס שמשלבים דמיון, כמו התרגיל של "סריקת גוף עם פרפר", מתאים כאן.
רגש- נעודד את הילדים והמתבגרים לדבר על רגשותיהם, ככל שירגישו נוח לעשות זאת. נעזור להם להמליל ולבטא רגשות. נוכל להיעזר בתרגילי מיינדפולנס לרגשות, בביטוי דרך אומנות, כמו ציור, פיסול או כתיבה, נשוחח על 'מה גורם לי לרגשות חיוביים', ועל דרכים ליצירת רגשות אחרים, כמו מוסיקת ריקודים שיכולה לשמח אותי או שיר עצוב שדווקא עוזר לי לעבד את הרגש ולהמשיך הלאה.
יחסים: בבסיס המשאב הזה עומד הרעיון של הכרה באנושיות משותפת. כבני אדם ואפילו כיצורים חיים יש יותר מהדומה בינינו מאשר מה שמפריד וחוויות החיים הבסיסיות ביותר הן משותפות לכולנו. כשאנו בתקופה של קושי, פחד, לחץ, הידיעה שאנו מחוברים לאחרים בחוויות החיים, שהם יכולים להבין אותנו, יכולה להקל מאוד. זאת, לעומת תחושת ההימצאות "לבד" עם הקושי, כי "אף אחד לא חווה את מה שאני חווה ולא יכול להבין אותי".
נעודד את הילדים והמתבגרים לבדוק את מציאת החוסן בקשרים עם המעגלים הקרובים להם: בני משפחה, חברים, דמויות בצוות החינוכי, שכנים, מדריכים בתנועה ועוד. נתייחס ליכולת לשתף, לבקש תמיכה, עזרה, חיזוק ועידוד.
לצד זאת, נעודד את בנית החוסן גם ממתן עזרה ותמיכה לאחרים בסביבה. העזרה והתרומה לאחר מעניקה תחושה של שליטה, מחזקת את הדימוי העצמי ומשמשת גם דרך להסחה. ניתן לבקר סבים וסבתות, לעזור לאחים הקטנים, להקשיב לחברים ולהתנדב בקהילה.
כאן ועכשיו: משאב זה מתייחס למיקוד בכל מה שמתרחש ברגע הזה. אחד הכלים המרכזיים בערוץ זה הוא, כמובן, שימוש בכלי המיינדפולנס. תרגול מיינדפולנס מסייע לנו לשמור את החוויות שלנו במודעות מאוזנת במקום להתעלם מהן או להגביר אותן ולהיות במקום של הזדהות יתר. תרגול מיינדפולנס יכול לאפשר לנו יציבות, מרחק מאוזן מהחוויה. הוא מאפשר לתת לרגעים הקשים, לרגשות הקשים, למחשבות, להגיע ולחלוף.
נכלול כאן גם תרגילים מובנים, כמו מיקוד בנשימה, מיקוד בתחושות גוף, מיקוד ברגשות, מיקוד בחושים, וכו' וכן תרגילים תוך כדי התנהלותינו בחיי היום-יום כשאנו במודעות לחוויה מרגע לרגע: בעבודה בגינה, ציור, ליטוף ומשחק עם חית מחמד, בישול, שמיעת מוסיקה, מריחת קרם גוף עם ריח שאנו אוהבים במיוחד, הדלקת נר עם ניחוח מרגיע, מסאז' וכו'. .." ולהמשך קריאה: https://bit.ly/3FTzDtE

13/06/2025

משרד החינוך

נוכח המצב הביטחוני: משרד החינוך פתח את מוקד הסיוע הרגשי לטובת כלל הציבור, בדגש על ציבור התלמידים, ההורים ואנשי החינוך.

את המוקד מאיישים מומחים למצבי משבר וחירום מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. המוקד יפעל לאורך כל שעות היממה הקרובה.

הציבור מוזמן לפנות למוקד הסיוע הרגשי באמצעות הטלפון 6312*
או באמצעות כתובת הדוא"ל: sherut@education.gov.il

_____________
דוברות והסברה משרד החינוך

29/05/2025

השבוע היתה לי עוד הרצאה, לקציני ביקור סדיר בתחילת דרכם. ההרצאה אתמול עסקה בנושא של עבודה מערכתית ושיתוף פעולה רב מקצועי להתמודד עם תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בסיכון לנשירה.

29/05/2025

השתתפתי היום בוועידה השנתית של עמותת קווים ומחשבות שפועלת לקידומם של ילדים, בני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר.
ההרצאה שלי התמקדה בנושא של תכניות התערבות עדכניות בעולם לקידום תפקודם של תלמידים עם ADHD.

23/04/2025

שלום לכולם,
שתי סטודנטיות שלי שלומדות הוראה בחינוך המיוחד מעוניינות להעמיק את הידע שלהן בנושא הורים לילדים עם לקות למידה בגיל היסודי בעזרת ראיון קצר.
הן ישמחו מאד לעזרה מהורים עבור מחקר שהן עורכות, שיהיו מוכנים להשתתף בראיון.
תודה!
ליצירת קשר-
גל קזס - 0526548995

22/04/2025

מעלים דופק: השפעת תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוזבמחקר נמצא כי תשע תרופות לטיפול ב-ADHD, וביניהן תרופות לא ממריצות, גרמו לעליות בלחץ הדם ובקצב הלב בילדים ובמבוגרים
מערכת דוקטורס אונלי21.04.2025, 08:07

כל התרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) עלולות להשפיע על ערכים המודינמיים כמו לחץ דם ודופק - כך עולה ממחקר בינלאומי שבחן את ההשפעות הקרדיווסקולריות של תשעה סוגי תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

ממצאי המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי, התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת The Lancet Psychiatry. במסקנות כותבים החוקרים כי בכל התערבות תרופתית, ולא רק בממריצים, רופאים צריכים לנטר לחץ דם ודופק במטופלים עם ADHD.
קישור למחקר המקורי: https://www.thelancet.com/journals/lanpsy/article/PIIS2215-0366(25)00062-8/abstract

במחקר נעשתה סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על 102 מחקרים קליניים אקראיים שכללו יותר מ-22,000 משתתפים - 13,315 ילדים ומתבגרים ו-9,387 מבוגרים. החוקרים השוו את ההשפעות של תשע תרופות שונות ל-ADHD על לחץ דם סיסטולי, לחץ דם דיאסטולי ודופק.

התוצאות מראות שרוב התרופות, כולל אלו שאינן נחשבות לממריצות, גרמו לעליות מסוימות בלחץ הדם ובקצב הלב. בילדים ובמתבגרים נצפו עליות קלות עד בינוניות בלחץ הדם ובדופק עם תרופות כמו ריטלין (מתילפנידט), אדרל (אמפטמינים), ויונס (ליסדקסאמפטמין), סטרטרה (אטומוקסטין) וקווליס (וילוקסזין).

ממצא מעניין הוא שהתרופה אינטונייב (גואנפצין) דווקא הובילה לירידה בערכים ההמודינמיים בלחץ הדם ובדופק, הן בילדים ומתבגרים והן במבוגרים.

רק ארבעה מחקרים שנסקרו סיפקו מידע על השפעות בטווח הבינוני, ואף אחד לא בדק את ההשפעות לטווח הארוך, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום זה.

Practitioners should monitor blood pressure and pulse in patients with ADHD treated with any pharmacological intervention, and not stimulants only. Given the short duration of available randomised controlled trials, new research providing insights on the causal effects of ADHD medications on cardiov...

04/10/2024

התקפת הטילים האחרונה לאחר כמעט שנה של איומים על ישראל, בשילוב עם החגים יכולים מאד להשפיע על הלחץ הנפשי של ילדים ומשפחותיהם. לעזרה ראשונה נפשית יש אפשרות לקבל מענה בכמה מוקדים. מוזמנים להשתמש במידע זה:
משרד הבריאות מזמין אתכם להתעדכן בכל המידע על מרכזי החוסן והחירום ודרכי קבלת התמיכה הרגשית ב"עולם הדאטה" באתר משרד הבריאות. מרכז החוסן הארצי הטיפולי פועל במספר *5486 בימים א'-ה' בין השעות 20:00-08:00.
מוקד קול הבריאות פועל במספרים *5400 או 08-6241010 שלוחה 9, ימים א' עד ה' בין השעות 21:00-16:00 וביום ו' בין השעות 13:00-08:00. השירות ניתן בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית.
משרד החינוך מפעיל מוקד סיוע רגשי במספר 6552* שלוחה 5, כדי להעניק תמיכה רגשית ונפשית להורים, לתלמידים ולצוותי החינוך. את המוקד מאיישים מומחים ומומחיות למצבי חירום ומשבר מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי. המוקד פעיל בעברית ובערבית. ניתן לפנות גם במייל: sherut@education.gov.il

01/10/2024

בפרוס השנה החדשה, שנקוה שתבוא עלינו לטובה כי אחרי השנה האחרונה - הכל יכול להיות טוב יותר. מאחל לכולכם כוחות, שלווה, תמיכה משפחתית וקהילתית, ואומץ להתמודד עם הדברים שהחיים שמים לפתחנו. שתבוא עלינו שנת שלווה, שיחזרו בנים ובנות לגבולם, ושתשקוט הארץ.