מוטי ירון. דרכים

09/06/2025

מה אנחנו צריכים להוסיף לחיים שלנו
ו / או להוציא מהחיים שלנו
כדי שיהיה לנו יותר טוב...
בד"כ את התשובה אנחנו יודעים,
נשאר רק לעשות

11/09/2024

אתמול, זכיתי בכבוד ללוות חלק מקהילת עין השלושה בסיור בקיבוץ.
התרשמתי מקהילה מלוכדת וחמה העושה ככל יכולתה על מנת לשמר את שאפשר לצד בנייה מחודשת, פנימית וחיצונית, של מה שצריך.
מי ייתן והשנה שתבוא, תבוא לטובה כשבכנפיה שלום ושלום בית ושנצליח כולנו במשימת השיקום.

04/06/2024

והעיקר והעיקר לא לפחד כלל.

01/04/2024

אל תכעסו על זה שאתם צריכים
תשמחו על זה שאתם יכולים.
אשה קשישה שליוותי פעם אמרה לי שלאדם בריא יש הרבה חלומות ולאדם חולה, לא עלינו, חלום אחד.
אז אם יש לכם חלומות משמע אתם בריאים שזה כבר משמח. מכאן והלאה...

22/02/2024

זמן לשינויים. זמן להחלטות אמיצות. למבט פנימי מפוכך וחומל. להבנה שאנחנו בני אדם.

27/12/2023

כשמטלטלים משהו ממש חזק, פעמים רבות הוא ישתנה, יתפרק או ייצא מכלל פעילות. גם בני אדם.
הטלטלה החזקה והמתמשכת של החודשים האחרונים מזמינה ואף מבקשת מאיתנו פרספקטיבה מחודשת על חיינו, על סדר העדיפויות על פיו אנו חיים אותם ועל השימוש שלנו בזמן.
שיהיו בשורות טובות ואהבת חינם.

21/08/2022

17/05/2022

"אני רוצה שיפתיעו אותי"
לפני מספר חודשים, באחד מחגי ישראל בהם נהוג להביא מתנות, פגשתי בנער כבן 12 שהעלה בפניי משאלת לב.
הוא ביקש שהוריו יפתיעו אותו.
"במה היית רוצה שיפתיעו אותך?" שאלתי ותשובתו הפתיעה אותי.
"זה לא משנה" ענה.
"היית רוצה XBOX , אופניים חשמליים או נייד משוכלל?" את כל אלה כבר יש לי השיב הנער, אני רוצה שיפתיעו אותי.
חשבתי על הפגישה בדרכי הביתה. חשבתי על המשאלה. מהי?
בבסיס המשאלה עומד הרצון שיחשבו עליי. שיראו אותי וישערו, ינחשו, יבינו מה אני אוהב או מה אני יכול לאהוב.
שיעשו עבורי מאמץ כזה או אחר מבלי שביקשתי או הזמנתי אותו.
שיצפו את רצונותיי כמו אם שמזהה את צרכיי הרך הנולד. היא עושה זאת מתוך חיבור רגשי עמוק המייתר את הצורך במילים את הצורך בבקשה.
הרצון שירגישו אותי ואז אני אוכל להרגיש שאני לא לבד.

תרגישו, תחשבו, תפתיעו
כי אף אחד לא יכול לארגן לעצמו מסיבת הפתעה אפילו אם זה הדבר שהכי היה רוצה בעולם.

09/08/2020

לא לחינם אחד החיפושים הנפוצים כפי שמתגלה בgoogle trends הינו חוסר וודאות.

מושג חוסר הוודאות הולך יד ביד עם מושג חוסר השליטה כשהם מזינים זה את זה.
איני יכול לשלוט במה שאינו וודאי או בניסוח אחר
כשאני שולט במשהו אני חש יחסית וודאי לגביו.

מה וודאי בחיים שלנו? למעשה רק סופיותם.
עובדה זו מתקבלת ומתפרשת בצורה שונה בתרבויות שונות.
אצלנו, בתרבות היהודית חילונית, כברבות מהתרבויות המערביות היא נדחקת לצד.
מנגנונים רבים ומגוונים מסתירים את סופיותם של החיים ואת השרירות הקיומית.

כולנו מכירים סיפורים שהמכנה המשותף ביניהם "האדם מתכנן ואלוהים צוחק".
מיקרים בהם הגורל חשף את פניו כנהג הכרכרה האמיתי, לחיוך או לדמעה.

ככל שתדירותן של תזכורות אלו לשבריריות החיים נמוכה יותר
כך ניתנת לנו האפשרות להמשיך ולשמור על האשליה שהכל בשליטה ושאנחנו מוגנים.

תקופת המגפה, הנגיפית והתודעתית, מציבה את עובדת אי הוודאות וחוסר השליטה כשלט ניאון אל מול עינינו.
לא ניתן עוד להתעלם מעובדות אלו.
הן נוגעות בנו יום יום. משנות, מתערבות, מכתיבות.

יש שמשתתקים לנוכח המציאות, מסתגרים ואינם יוצאים מהבית עד עבור זעם.
יש שיוצאים כמה שיותר מתוך צורך להספיק לפני ש...
חלק נאחזים בדפוסי עבר כמו בפיסות עץ של אוניה שוקעת
חלק כבר שוחים אל עבר היעד הבא שאף להם הוא נסתר ולא ידוע.
ישנם גם אלו ששמחים על ההזדמנויות החדשות על ה RESET של המערכות ועל התוהו ובוהו מתוכו נוצר עולם.

כפרטים וכקבוצה אנו מחפשים ומבררים את דרכנו החדשה.

התקופה מזמינה אותנו אל הלא ידוע. כמו ההזמנה שקיבלנו עם היוולדנו.

דרך צלחה,
מוטי.