שלום שמי חן אילן ואני פיזיותרפיסטית מזה 16 שנה .
אני רוצה להציג את עצמי בקצרה ולתת קצת רקע מקצועי ואישי
אז אני חן , מתגוררת כיום בקיבוץ רבדים , אוהבת מרחבים וטבע לכן גם התגוררתי מספר שנים בכפר קטן באוסטרליה .
אבל לפני כל זה עוד הספקתי לסיים לימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת ת"א (2004)ולעבוד בתל השומר כ-10 שנים ולהתנסות בעבודה בכל מחלקות השיקום הנוירולוגי וכן המחלקה לשיקום המבוגר, במסגרת השנים הללו גם ניהלתי את מחלקת הפיזיותרפיה במחלקת שיקום נוירולוגי תת חריף המתמחה בפגיעות ראש לסוגיהן, במקביל גם עבדתי בבריכה בבית החולים וכן הדרכתי סטודנטים לפיזיותרפיה .
לאחר החזרה ארצה והמעבר להיות עצמאית חזרתי גם לשאלה שמאד הסתקרנתי לגביה עוד בשיקום המוסדי- אז מה בעצם קורה כשהמטופל משתחרר מבית החולים או מרכז השיקום ? מה קורה כשהוא חוזר הביתה?
ואז בעצם התחלתי לבנות את קהל הלקוחות שלי, עבדתי כמה שנים בכל מיני מסגרות שמפנות מטופלים למטפלי בית ואז גיליתי ולמדתי הרבה על עולם השיקום הביתי, גיליתי מה יש בעצם לשוק להציע מצד אחד ומצד שני מהם הצרכים של המטופל מין המערכת ומהמטפל- האמת? נתקלתי בהרבה בלבול וחוסר אונים משני הצדדים ...
לאט לאט נפרדתי גם ממסגרות אלא וכיום אני עובדת כעצמאית רק במסגרת פרטית ובמקביל כמרצה לאנטומיה ופזיולוגיה במכללת שיאים.בנוסף להפקת אירועים וסדנאות בארץ ובעולם בנושאי בריאות .wellness
אחד מהדברים שתמיד ליוו אותי בכל גלגולי כפיזיותרפיסטית היה העבודה בצוות מוטידיספלינרי במרכזי שיקום כמובן אבל אני חושבת שבמסגרת ביתית העניין מקבל משנה תוקף.
הדבר השני שמלווה אותי בקריירה הוא האהבה ללמד וללמוד, כיום כאמור אני מלמדת במסגרות שנות וכן מעבירה ומפיקה סדנאות בעולם ,אבל נכון לכרגע הדבר שהכי מלהיב אותי הוא הרצון לשתף את הגישה שפיתחתי במהלך השנים , גישה אשר מסתכלת על המטופל באופן הוליסטי , לוקחת בחשבון את כל הגורמים הנלווים ,ברורים או נסתרים, שיש לחשוב עליהם כאשר נכנסים למסע שיקומי בביתו של אדם ומוצאת פתרונות יצירתיים לכל בעיה או אתגר שעלול לעלות, גישה ששמה את המטופל במרכז ואת החשיבות הרבה לאחריות משותפת למטפל ומטופל בהצלחת הטיפול.
