13/08/2020
ממתיקים מלאכותיים- כן?לא? ולמה?
🔵התשוקה לטעם מתוק נמצאת בנו מלידה ונותנת לנו יתרון אבולוציוני הישרדותי: תינוקות שנחשפים לגירויי טעם שונים מקבלים את המתוק, המקושר למאכלים עשירים ומזינים, אך דוחים את הטעם המר, המאפיין רעלים.
אז מה הפלא שאנחנו כל כך נמשכים למתוק?
🍬🍫🍭🍩🍪🍰🧁🥧🍦🍨🍧🍡
למרות זאת, לצריכה עודפת של סוכר ואנרגיה, לא תמיד יש השפעות בריאותיות מיטיבות.
אופציה חלופית לסוכרים היא הממתיקים המלאכותיים, המוספים למזונות ומשקאות כדי לספק טעם מתוק במינימום קלוריות.
חלקם מופקים מסוכרים שיעברו שינוי במבנה המולקולה, חלקם נגזרים מחומצות אמינו, ואחרים מצויים בטבע.
הם מתעכלים בגוף בצורה פחותה מסוכרים רגילים, או נמצאים בכמויות מזעריות במזון, ולכן מספקים פחות קלוריות.
הממתיקים מתוקים פי 100 ויותר מסוכרוז.
🔵סוגי הממתיקים:
ממתיקים ללא קלוריות (ערך קלורי זניח):
Saccharin (benzoic sulfimide \ E954 \סוכרזית), Acesulfame K (Ace-K \E950 ), Aspartame (E951), Stevia (גליקוזיד המופק מצמח הסטיביה בשם rebaudioside A ), Sucralose(E955), Tagatose(E963).
ממתיקים עם ערך קלורי (1.5-3 קלוריות לגרם):
סוכרים כהליים\ פוליולים ( Xylitol, Sorbitol, Mannitol ועוד)- נמצאים באופן טבעי במזון.
ערכם הקלורי דומה לסוכר, המכיל 4 קלוריות לגרם. לכן משפיעים על רמות הסוכר בדם, ביחס לממתיקים אחרים.
🔵צריכת הממתיקים עולה עם השנים, ובהתאם גם החששות בנוגע לבטיחות השימוש בהם.
ערכי ה- ADI נותנים פתרון לחשש:
ADI - Acceptable Daily Intake
זוהי הכמות מומלצת של מרכיב מסוים, שניתן לצרוך מדי יום, לאורך כל החיים, ללא סיכון.
הוא לוקח בחשבון גם אוכלוסיות רגישות וניתן להסתמך עליו בבטיחות.
דוגמה: ה-ADI עבור אספרטיים, ממתיק שנמצא בקולה זירו ודיאט, הוא 50 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום. כלומר, הרמה המותרת עבור אדם במשקל 70 ק"ג היא עד 3500 מ"ג (3.5 גרם).
בפחית קולה זירו (330 מ"ל) יש כ-80 מ"ג אספרטיים. כלומר- כדי לחרוג מהמנה המותרת צריך לשתות 43 פחיות ביום (10 בקבוקים גדולים), כמות שגם הצרכנים ה"כבדים" לא מגיעים אליה.
🔵הקשר בין סרטן לבין ממתיקים
מתצפיות משנות ה-70 נראתה עליה בסיכון לסרטן שלפוחית השתן במכרסמים שטופלו בכמויות גבוהות מאוד של סכרין, ולכן נאסר לשימוש.
אך לעומת זאת, במחקרים בבני אדם- לא נמצא קשר בין צריכת סכרין לסרטן שלפוחית השתן, בין היתר מפני שעיבוד הסוכרים בגופם של המכרסמים שונה מעיבודו אצל בני האדם. לכן בשנת 2000 הסכרין הותר לשימוש.
🔵משקל גוף, ומצבים מטבולים
ההמלצות לבריאות הציבור הן להגביל או להימנע ממזונות ומשקאות עתירי סוכר. הממתיקים הם כלי אפשרי לסייע בכך.
-סקירה ממחקרים בבע"ח, הציעה מנגנון אפשרי לעליה במשקל כתוצאה מצריכת ממתיקים: צריכת ממתיקים המספקים טעם מתוק, מבלי לספק קלוריות, עלולה לבלבל את מנגנוני וויסות הרעב והשובע אצל חולדות. נמצא כי מנגנון זה אינו מתרחש בבני אדם.
הוצע כי צריכת ממתיקים עלולה להיות קשורה בעודף משקל והשמנה בטנית, ע"י שיבוש את השליטה בוויסות צריכת אנרגיה, הגברת הרצון למתוק והובלה לפיצוי יתר באכילה עקב המודעות ל'חסכון בקלוריות".
זאת בין היתר ע"י יצירת שינויים בשחרור הורמוני מערכת העיכול, בתנועתיות הקיבה ובהרכב החיידקים במעי.
על פי ניסויים אקראיים מבוקרים, ממתיקים עשויים דווקא לתמוך בירידה במשקל, בעיקר אם משולבים בטיפול התנהגותי:
-אנשים בעודף משקל חולקו לשתי קבוצות- האחת קיבלה משקאות דיאט, והשניה קיבלה משקאות דומים אך מומתקים בסוכר. קבוצת משקאות הדיאט לא הראתה שינוי בצריכת הקלוריות, בהרכב אבות המזון בארוחות, או במשקל הגוף.
בניגוד לכך- בקבוצה שצרכה סוכר נצפתה עליה בצריכת הקלוריות ב-10%, עליה במשקל ובאחוז השומן.
-באנשים בהשמנת יתר, השוותה הצריכה של שני משקאות ללא קלוריות (דיאט קולה מול מים) ושני משקאות עם אותו ערך קלורי , אך עם הרכב שונה של אבות המזון (קולה רגילה, מול חלב רזה) על התאבון, רמות ההורמונים המווסתים תאבון, וצריכת הקלוריות.
בהשוואה למשקאות המכילים קלוריות, צריכת הקלוריות הכוללת לאחר שתיית מים או קולה דיאט הייתה נמוכה משמעותית, ולשניהם היו השפעות דומות על וויסות הרעב והשובע.
-מחקרים שנמשכו יותר משישה חודשים לירידה במשקל, שהשוו מזון\ משקאות עם ממתיקים לעומת סוכרים, לרוב הראו יתרונות בהפחתת המשקל לטובת הממתיקים.
-במחקר ב-163 נשים הנמצאות בהשמנה שנערך 3 שנים, הוערך שילוב ממתיקים עם תכנית לירידה במשקל ולשימורו.
בסוף תקופת "שימור המשקל" נשים שצרכו אספרטיים הראו עליה במשקל של 2.5 ק"ג, לעומת הנשים שצרכו סוכרים שהעלו 5.4 ק"ג.
בסוף השנה השנייה, קבוצת הסוכר העלתה את כל המשקל בחזרה, בעוד שקבוצת הממתיקים עלתה בממוצע 5.1 ק"ג.
ניתן לראות כי ממתיקים לבדם לא מונעים השמנת יתר או גורמים לירידה במשקל, אך כאשר מחליפים בהם את הסוכר, הם יכולים לתרום לירידה בצריכת הקלוריות ובעקבות זאת לירידה במשקל ולסיוע בשימור עליה.
היו גם מחקרים תצפיתיים שהראו תוצאות סותרות:
-במעקב אחר המשתתפים במשך 8 שנים, נראתה עליה במשקל בקבוצה שצרכה משקאות דיאט לעומת הקבוצה שלא צרכה, ובעקבות זאת דווח על קשר חיובי בין צריכת משקאות דיאט לבין עליה בשכיחות עודף משקל והשמנת יתר.
-במחקר נוסף, צריכת ממתיקים נקשרה לעליה בסיכון לפתח תסמונת מטבולית(מגבירה את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם) ב-36% ועליה בסיכון לפתח סוכרת ב-67%.
עם זאת, לא ניתן לומר מה השפיע על מה: משתתפים שכבר נמצאים בהשמנת יתר, או עם גורמי סיכון ונטייה גנטית להשמנת יתר או לסוכרת, צורכים יותר מזון ומשקאות עם ממתיקים בניסיון להוריד במשקל. כלומר- לא הממתיקים הם אלו הגורמים להשמנה.
🔵תגובה פזיולוגית בעקבות חשיפה לטעם מתוק
סוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק, וגורם לתגובה מתאימה בגופינו (לדוגמה-הפרשת רוק, הפרשת אינסולין ועוד).
גם הממתיקים מעוררים את קולטני הטעם המתוק, לכן הועלתה ההשערה כי גורמים לתגובה דומה.
כאשר בוצע גירוי של קולטני הטעם המתוק בעזרת אספרטיים וסוכרלוז, לא היה שינוי בהפרשת אינסולין.
בשימוש בסכרין, כן הייתה הפרשה גבוהה יותר של אינסולין, אך למרבה הפלא- זה לא גרם לירידה ברמות הסוכר בדם.
כאשר נבדקה צריכת ממתיק יחד עם הארוחה (לדוגמה: מאפה מומתק בסוכרלוז), או לפני הארוחה- השינוי שנראה בהפרשת האינסולין היה בעקבות כמות הפחמימות המופחתת שבממתיק.
מניסויים קליניים המבוקרים היטב, ממתיקים(ללא קלוריות) לבדם לא משפיעים לטובה או לרעה על רמות האינסולין והגלוקוז לאחר הארוחה.
החלפת הסוכר בתזונה בממתיקים כחלק מתוכנית תזונתית עשויה לתרום לרמות סוכר נמוכות יותר בדם.
הסיבה: ממתיקים מכילים פחות פחמימות, ולא משום שהם מפעילים את קולטני הטעם המתוק, וכביכול גורמים להפרשת אינסולין.
לכן, השימוש בממתיקים כחלק מתוכנית תזונתית לשליטה גליקמית עשוי לסייע בניהול סוכרת מסוג 2.
🔵השפעה על חיידקי המעי
להרכב החיידקים תפקיד חשוב בוויסות המטבוליזם שלנו, ושינויים בו קשורים לנטייה לתסמונת מטבולית.
אמנם הממתיקים לא מתעכלים, ומופרשים החוצה מגופינו, אך האם בדרך החוצה הם משנים את הרכב חיידקי המעי שלנו?
זאת הייתה השערתם של חוקרים ממכון ויצמן. הם בדקו זאת במחקר שנעשה בשני חלקים:
חלק הראשון- בוצע על עכברים: הם קיבלו סכרין, סוכרלוז או אספרטיים במינון המירבי המומלץ ליום (ADI) מהולים במים, שהושוו למים בלבד או גלוקוז\ סוכרוז מהולים במים. העכברים שצרכו את הממתיקים פיתחו אי סבילות גדולה יותר לגלוקוז.
נמצא כי סכרין שינה במידה הרבה ביותר את הרכב החיידקים. החיידקים ששגשגו ככל הנראה מגבירים את הפקת הקלוריות מהמזון.
לאחר מכן, נתנו לעכברים שפיתחו אי סבילות לגלוקוז אנטיביוטיקה כדי להשמיד את חיידקי המעי "הרעים" ששגשגו בקבוצה זו. הטיפול הפחית את אי הסבילות לגלוקוז.
בנוסף, בוצעה העברת צואה עם חיידקים "מזיקים" לעכברים ללא חיידקים אלו. העכברים פיתחו אי סבילות לגלוקוז.
בחלק השני- נאספו נתונים על הרגלי צריכת הממתיקים מאנשים שונים, ללא סוכרת. נמצא קשר בין צריכת ממתיקים לבין מדדי תסמונת מטבולית.
בנוסף, נתנו בכל יום במהלך שבוע, סכרין ברמה המקסימלית המותרת ל- 7 אנשים בריאים, שבדרך כלל לא צורכים ממתיקים. ב-4 מהם, החמירו מדדים של אי סבילות לגלוקוז, ונצפה שינוי בהרכב חיידקי המעי שלהם.
למרות זאת, ישנן ביקורות על המחקר: עיקר המחקר נעשה בעכברים, ולא ניתן להשליך את התוצאות האלו על בני אדם.
בנוסף, העכברים קיבלו בכל יום ממתיק ברמה המקסימלית, מבלי לתת להם תזונה "רגילה" כמו שבני האדם צורכים ביום יום (בחלק נוסף ניתנה תזונה המבוססת בעיקר על שומן). כמעט שלא ניתן למצוא אנשים שצורכים כל יום ממתיק ברמה המקסימלית בלבד, או ממתיקים בצירוף דיאטה המבוססת על שומן.
כמו כן- לא ניתן לקבוע כי יש קשר בין צריכת ממתיקים למדדי תסמונת מטבולית כתוצאה מאיסוף נתונים על הרגלי צריכת הממתיקים. ייתכן ומדובר בסיבתיות הפוכה: אנשים עם נטייה לתסמונת מטבולית- יצרכו יותר ממתיקים במטרה לשפר את בריאותם.
זאת ועוד- קבוצת ניסוי של 7 אנשים, שמתוכם רק ב-4 הוחמרו מדדי אי סבילות לגלוקוז, היא קטנה מאוד, ולא ניתן להשליך מכך מסקנות על כלל האוכלוסייה.
🔵בריאות השיניים
השימוש במשחת שיניים עם פלואוריד וקסיליטול, נמצא יעיל יותר במניעת עששת מהשימוש במשחת שיניים עם פלואוריד בלבד. בנוסף, שימוש בממתיקים במקום סוכר, יכול לסייע בשמירה על השיניים.
🔵הריון וילדים
על פי ה-FDA, צריכת ממתיקים לפי ה-ADI בטוחה במהלך ההיריון ובילדים. בדרך כלל ממתיקים אלו נצרכים ברמות שמתחת ל-ADI, מלבד גליקוזידים סטיביילים מצמח הסטיביה (עד 9 מנות ממתיק ליום לאישה במשקל 60 ק"ג).
לעומת זאת, מכונים לרפואה בארה"ב, אינם תומכים בשימוש בממתיקים בילדים, בהיעדר הוכחות על השפעות בריאותיות ארוכות טווח. באיחוד האירופאי, השימוש בממתיקים בפורמולה לתינוקות אסור, אלא אם צוין במפורש.
הוצע כי צריכת ממתיקים בהריון יכולה להיות קשורה בעליה לסיכון ללידה מוקדמת, אסטמה, תסמונת מטבולית וסוכרת אצל הצאצאים, למרות שהראיות לכך מוגבלות.
סכרין חוצה את השיליה, ועלול להצטבר אצל העובר ובחלב האם, אך נכון לעכשיו לא נצפו השפעות על העובר והתינוק.
לכן מומלץ להימנע מסכרין בהריון ובהנקה.
נשים החולות בפנילקטונוריה (בעיה בפירוק חומצת האמינו פנילאלנין , שהיא אחד המרכיבים של הממתיק אספרטיים)
צריכות להימנע מאספרטיים, ונשים המניקות תינוק חולה צריכות לקחת בחשבון את האספרטיים כמקור לפניל אלנין.
🔵לסיכום:
שתיית קולה זירו, הוספת סוכרזית לקפה או לתה, וצריכת ממתיקים לפי רמות ה-ADI, לא צריכה להטריד אתכם. אין לכך השפעה מזיקה או מועילה על הגוף.
במידת האפשר, אני ממליצה לשתות מים, או לנסות לשתות את קפה או התה ללא סוכר, כדי לא להגביר "תלות" בטעם המתוק. בהתחלה זה קצת מוזר אבל מתרגלים במהרה. כמובן שאין שום דבר רע באכילת מתוקים במידה המתאימה, לכן אמליץ "לשמור" את המתוק לדברים הטעימים באמת.
ואם בכל זאת רוצים להמתיק, ויש סיבה בריאותית להפחית בסוכר- שימוש בממתיקים על פני סוכר עשוי לסייע בהפחתת צריכת הסוכר והאנרגיה,ובכך לסייע לירידה במשקל או בשמירה עליו, ובשיפור השליטה הגליקמית. כמובן- בתנאי שזה לא גורם לפיצוי וצריכת יתר של סוכר.בנוסף, ישנה תועלת לבריאות השיניים.
לכן העדיפו ממתיקים אם זה עוזר לכם להשיג הרגלי חיים בריאים יותר.
רפרנסים בתגובות