01/09/2025
בעשרט
"בעשרט" זו מילה ביידיש שמשמעותה "המיועד/ת" או "הזיווג המושלם". על פי התלמוד, כארבעים יום לפני שאנחנו נולדים יוצאת בת קול מהשמים ומכריזה מי יהיה הזיווג שלנו.
בסוף המאה ה 19, בעיירה קטנה בגליציה שבפולין, נערה צעירה ויפה בת למשפחה דתית אדוקה, התאהבה בנער שחור תלתלים, בן העיירה, גם הוא ממשפחה דתית אדוקה. כמנהג הימים ההם, נישואים היו מוסדרים באמצעות שידוך; וכך, למרות אהבתם כל אחד שודך לבן / בת זוג אחרת ונישא.
שיינה-חיה, יפת התואר נישאה לנער שלום, נולדו להם שלוש בנות ובן, וביחד חלמו לעלות לארץ ישראל. באופן מפתיע, מתוך בריאות שלמה, נפל שלום למשכב וכעבור מספר ימים נפטר מן העולם.
האלמנה הצעירה החליטה להגשים את החלום המשותף לה ולבעלה. היא ארזה את מטלטליה, נפרדה מהוריה ומבני משפחתה וביחד עם ילדיה חצתה את אירופה ברכבת ומשם שטה בספינה עד הגיעה לנמל יפו ב 1920. היא קבעה את ביתה בצריף בפאתי העיר.
הבדידות והקושי הכלכלי לא הרתיעו אותה והיא עמלה כדי לפרנס את ילדיה. באחד הימים, בהיותה בשוק, ראתה גבר שנראה לה מוכר. משיחה קצרה התברר שהוא הנער אהוב ליבה משכבר הימים. כזכור, גם הוא נישא בשידוך. לימים התאלמן ועלה ארצה עם חמשת ילדיו.
האהבה ניצתה במהרה. כנראה שאף פעם לא ממש כבתה. השניים נישאו וגידלו יחדיו את הילדים, זכו לנכדים ולנינים וחיו באהבה עד העשור התשיעי לחייהם.
ללמדנו, ה"בעשרט" יגיע, גם אם יחלפו שנים רבות, גם אם יחצה יבשות וימים ולבסוף ייפגשו ביום בהיר אחד בשוק.
* הסיפור אמיתי. שיינה-חיה היא הסבתא רבתא של בעלי.
ד"ר מרים מילר – פסיכותרפיסטית
