09/11/2020
שגרה של ניהול מתחים 💫
הסטודנטים שלי ואני נמצאים בימים הראשונים של שנת הלימודים החדשה שלנו. ההתרגשות גדולה מאוד - קודם במובן החיובי, כמו בכל שנה - של להכיר את הכיתה והסטודנטים, התחלה חדשה עם פוטנציאל אדיר של כל הלמידה, תהליך השינוי והחוויות שנעבור יחד.
מהצד השני - במיוחד השנה, שנפתחת בלמידה מקוונת - עם כל ההכנות (הרבות!), בשלב הזה תמיד יש עוד שינויים, שיפורים, דיוקים, הודעות, שיחות, מיילים, מנהלות ועניינים שגוררים משימות שלא תוכננו מראש ושובצו בלו״ז.
במקום לפנות את הלו״ז שלי מראש לטובת הלא נודע, אני שומרת על אשליית שליטה ובין הטיפולים, הפגישות, ההדרכות, הכתיבה ושאר המטלות והעיסוקים שתוכננו מראש - אני משבצת את הבלת״מים שנכנסים כל הזמן. ככל שהדברים מצטברים והדד-ליינים מתקרבים, אפשר ממש להרגיש את המתח בגוף. העומס מבורך ומהנה, אבל הגוף שלנו לא תמיד מבדיל בין סטרס חיובי לשלילי.
במקום לתת לעצמי לטבוע באי הוודאות, אני נושמת עמוק ושומרת על הסדר שלי, על השגרה שלי - כדי לשמור על השפיות, להכיל את כל זה ולהמשיך לגדול ולהתפתח, במקום להשאב למקום נמוך ומבולבל. מסתכלת מלמעלה על התמונה הגדולה ומסדרת את הפאזל.
שינה מספקת, אימון בוקר, מקלחת (עם חפיפה ועם לסרק את השביל בשיער), מתארגנת ומתלבשת יפה (אפילו שלא רואים את זה בוידאו), מתכננת את סדר הארוחות והתוכן המזין שלהם (חבל שאני אתחיל לגמגם באמצע שיעור בגלל נפילת סוכר 😂), רושמת לעצמי ומפרקת את כל המשימות למשימות קטנות יותר, ברורות וישימות, מתעדפת אותן כל הזמן, נושמת עמוק, משתדלת להניח לדברים שלא בתחום השליטה שלי ומזכירה לעצמי שהכל בסדר - אני בוחרת ועושה את מה שאני יודעת ומה שאני טובה בו.
לדלג, לקצץ ולוותר על עצמי ועל הדברים שמזינים אותי באנרגיה לא באמת יקנה לי זמן, לא יוריד מהסטרס הכללי ולא יהפוך אותי ליעילה יותר - להיפך. זה יגרע מהיכולות שלי להתמודד ולהכיל, יגביר את הסטרס ויהפוך אותי למתוסכלת (בדקתי ומצאתי 😉).
נפש בריאה בגוף בריא. אישה מוזנת שמזינה הלאה. מקבלת ונותנת. זו ההרמוניה שאני מאמינה בה, שאני משתדלת לחיות לפיה, שאני עוזרת למטופלות שלי ליישם ומלמדת את הסטודנטים שלי להפיץ הלאה.
והתמונה? לא כי אני חושבת שהאוכל הוא העיקר פה, ולא (רק) כדי להשוויץ בארוחה יפה, לא רק כי היא הכי פוטוגנית מכל הפעולות שדיברתי עליהן, אלא כדי להזכיר את הרוגע, את השלווה, את תשומת הלב לפרטים הקטנים, את הנחת של לעצור ולהשקיע בעצמי, במה שמסביב לפעולות שלי ובמה שנכנס אליי לגוף.
נשימה עמוקה ומתחילה. 💗
Jessica Elinor Barzilay Land
קמפוס ברושים
