19/04/2019
נשים יקרות,
ערב פסח,
ואני חושבת על כך, שעבור חלקכן שמחת החג מהולה בעצב וכאב שרק מתעצמים סביב שולחן החג החגיגי.
המשפחה מסביבכן מתרחבת וגדלה ומצפה....
ובפיכן אין עדיין בשורה.
ומאסתן בציפייה ובמבטיי החמלה והרחמים ובעוד חג עצוב.
כאילו "פסח" עליכן הגורל,
שיעבד אתכן לחיים של עבדות תחת מרותם של טיפוליי פוריות, רופאים, המעקבים, תקוות ואכזבות...
והלוא זהו חג החירות?
ואני שואלת את עצמי ואתכן – איך אפשר למצוא את החירות שלנו בתוך העבדות הזו?
האם אפשר בכלל?
אתן צועדות באומץ לאורך דרך שלא בחרתן, דרך ששוב ושוב מתעתעת, משחקת ברגשותיכם החשופים.
ובכל זאת, אתן בוחרות שוב ושוב להתמיד בה, כי הרצון להגיע לסופה המיוחל הוא הכוח שמושך הלאה.
ובידיכן הבחירה להחליט איך להיות ואיך להמשיך בדרך. כל אחת והקצב הפנימי שלה, הדרך האישית שלה לעמוד מול אלף מכות מצרים המאיימות להפילכן – אבל לא! כי אתן בוחרות כל יום מחדש להמשיך במסע המפרך הזה ולא ליפול.
בזכות הבחירה הזו שלכן, אתן אלו שמובילות את המסע ולא המסע מוביל אתכן.
אינני ממעיטה כלל בקושי שבהפנמה של תפיסה כזו. זהו שינוי לא פשוט בתודעה ובתפיסה של המציאות, אבל אני מזמינה אתכן להיות בדיאלוג עם עצמכן וללמוד את דרך הבחירה. לאט, ברכות, עם המון חמלה כלפי עצמכן, כי לרוב התחושה המנצחת היא שהמסע הוא ששולט בכן ומוביל את חייכן. אז אנא מכן, הזכירו לעצמכן בכל בוקר שיש בידכן בחירה:
"אני בוחרת להוביל את עצמי במסע הזה, הגורל אולי ניתב אותי למסע שאותו לא בחרתי, אבל אני זו שבוחרת איך להוביל אותו, לעמוד בו, להגיע לסופו המיוחל ולהמשיך להביט סביבי על היופי והטוב האחרים שבחיי"
בשיר התפילה "למדני אלוהי" של לאה גולדברג, היא מבקשת ללמוד להיות אדם חופשי, כזה שגם במצבים הכי קשים של החיים ,עדיין יש את חופש הבחירה ,חופש הרצון, החופש להחליט איך להיות, איך להיכשל ואיך לראות ולחוש את מציאות החיים:
"לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל..."
אז, אם לרגע עייפתן הביטו אל האופק ותראו שהשמש זורחת שם וזכרו - מחר היא גם תזרח אליכן, תחייך אליכן את חיוכה המחמם והאוהב. האמינו בדרך שלכן ושמרו מכל משמר על האמונה הזו, זוהי בחירתכן וזוהי התקווה שלכן לימים טובים יותר.
שלא תיפול רוחכן, כי עוד חגים רבים ומלאי צהלות ילדים שלכן מחכים לכן, ואולי אפילו ממש מעבר לפינה.
אני שולחת לכן חיבוק אמיץ ומלא באהבה ובתקווה, כדי שתבואנה אל החג בראש נישא ובלב מלא באמונה - שבשנה הבאה כבר תחגגו את החג בבטן מלאה או ובידיים שכבר חובקות את מה שאנו כל כך מייחלות לו.
חג שמח, חג של אומץ וחוזק, חג של בחירה!
שלכן
גילי
