01/06/2024
כשהחוץ פוגש את הפנים
סוגיית אי-בטחון בזוגיות, הקרקע לקשר מייטיב
החודשים האחרונים מאז 7.10 מביאים מורכבויות בטיפולים הזוגיים ונשאלת השאלה מה מהווה את המורכבות מעבר לטיפולים הרגילים שהורגלנו להתמודד עימם בקליניקות בטיפול זוגי.
זוגות בתקופה זו של ימי המלחמה המדשדשת חיים עם לא מעט חוסר וודאות. חוסר וודאות שאינה רק על בסיס העתיד ובטחון המדינה ולאן אנו צודעים, אלא נוכחת חוויה גופנית ורגשית שמעלה שאלות לא פשוטות על מהות המשפחה, יחסים לאן? מגורים פה או מחוץ למדינה? חרדות והבעת צרכים, בליווי פחדים מובנים בחברה הישראלית עם חרדות אישיות וקיומיות. לא מעט מהמשפחות והזוגות שואלים מה אני רוצה עבורי ועבור משפחתי, מה אני זקוק/ה מבן/בת הזוג שלי. להביא ילדים או לא? כל סוגיית הבטחון במדינה משתקפת גם כסוגיית בטחון בקשר. אם זוג מתמודד עם אי- בטחון בקשר או מורכבות הקשרותית, עתה העוצמות והתכנים פוגשים את החוץ והחוץ פוגש את הפנים... אכן זה מורכב.
בטחון בקשר זוגי- מה גורם לקושי זה?
ביטחון בקשר זוגי הינו המרכיב הבסיסי, הקרקע לזוגיות טובה, למלאות ושלמות בקשר, לחווית חיוניות גבוהה בקשר ולחיבור הדדי.
הסיבות העיקריות מדוע יש קושי בבטחון בזוגיות, נולד מסיבות רבות, שחלקן מובנות ומשולבות זו בזו:
• סוגיות הקשרותיות מהילדות המוקדת של אחד או שני בני הזוג- מה שיושלך על בן/בת הזוג בעיקר בעיתות משבר אך גם בשיגרה היומיומית.
• קושי בדימוי עצמי ותחושת נחיתות או העדר בטחון אישי – שיכול לאפיין את אחד או את שני בני הזוג.
• חוויות של כישלון במערכות יחסים קודמות שערערו את הביטחון בכניסה לקשר מחודש.
• משבר אמון עקב בגידה או 'תנועה החוצה' מהקשר לתחומי עיניין או עיסוק שאינם בחיבור לתוך הקשר.
• פערים כלכליים גבוהים המנציחים חווית אי-שיוויון ויוצרים חוזים סמויים בקשר: 'את תאהבי אני אשלם....'
• תפיסת עצמי עם פערים חוויתיים גדולים מדי ('היפה והחכם'.... 'המושלמת והלא מוצלח')
• שינוי התפתחותי-מהותי שאחד או אחת מבני הזוג עושה ושאינם בהלימה לחוויה ולהתפתחות הזוגית (דוג. אישה עם משקל יתר שיורדת דרסטית במשקל- הגבר עתה עלול לחוות חוסר בטחון.... למה שתרצה אותי שעתה היא כה רזה ומבוקשת?
• חוזים סמויים שלא בהכרח מודעים לזוג. חוזים שנקבעו בתחילת הקשר ולא עברו הגמשה בדרך ועתה יוצרים פער חוויתי, אחריות שונה ושוני תפיסתי ("אני אפרנס, את תדאגי לילדים ולבית".... )
• התמכרויות של אחד מבני הזוג- לעבודה, שימוש בחומרים, לפורנוגרפיה, גיימינג, ספורט וכו. התמכרות במהותה נתפסת כסמפטום לא אדפטיבי לבעייה יותר עמוקה. בהקשר זוגי זה יכול להעיד על קושי בחיבור רגשי ופתרון לא אפקטיבי לבעיה. חווית חוסר משמעות וריק, שממון רגשי בהיעדר חיבור רגשי/זוגי (addiction is the opposite of connection)
• כמובן שיש עוד מגוון רחב של אפשרויות המביאות לחווית חוסר בטחון בקשר זוגי, אך לרוב מרכיבי הקשרות ראשונית והשלכותיה כמו על קומפלקס PTSD או טראומות למינהן יכולות לייצר מערכות יחסים שהבטחון והאמון אינם חלק נוכח ויציב דיו וכשיש טריגרים לחווית חוסר הבטחון, אז הם מפעילים מעגל שלילי בקשר.
• חרדות ודכאון או קשיים רגשיים יחודיים של אחד או שני בני הזוג יכולים לגרום להשלכת החרדה או הדכאון על האחר/ת וזה יוצר פערים בתפיסות, קושי לסמוך זה על זו וחווית בדידות מתמשכת ומורכבת לזוג או לאחד/ת בקשר.
היעדר ביטחון בזוגיות עשוי להתגבש לסוגי תקשורת שונים בקשר הזוגי- דפוסי תקשורת המתבטאים בריצוי, אכזבה תמידית, ריחוק, כעסים לא מווסתים, האשמות ותלונות ולרוב חווית ביקורתיות וחוסר מרוצות רגשית ומינית.
המאפיינים הרגשיים וההתנהגותיים של חוסר בטחון זוגי: אשמה, בושה, התפרצויות זעם לא מווסתים, כעס רב, קשיי אינטימיות וירידה בתפקוד המיני. לעיתים הביטוי של הריצוי והביטחון העצמי הירוד מתבטאים עם תחושת תלותיות ואי דאגה עצמית בקשר. לעיתים המנגנון בוחר בניתוק וחוסר תקשורת. לעיתים נצפה בקושי בשימת גבולות והבעת צרכים, תקשורת מאשימה תחושות אשמה ובושה שאינם אדפטיבים או מועילים לקשר או לתחושת קירבה.
מאחר ורוב מערכות יחסים זוגיות שנוצרים פערים בחווית הבטחון, מאופיינות בשימוש בדרכי הגנה ותקיפה שאינם מועלים ולרוב אינם חושפים את הפגיעות האישית ולכן אינן מאפשרות קירבה. מצבי הגנה אלו באמת באמת נועדו להגן אך כדאי שנהיה מודעים שהם מכסים על חווית כאב, דאגה, חרדה ותסכול. לרוב התוצאה ההתנהגותית היא פגיעה, זה בזו. לעיתים יש חסך פיזי ורגשי המתבטאים בתחושת בדידות וכאב גדולים. כל אחד מבני הזוג מרגיש לא בטוח בקשר ומאוים. ישנה חוויה של סכנה ל'אני', לקיום הרגשי שלי ואולי גם הפיזי (אם יש ביטויי אלימות) בעיקר יש חשש הישאר לבד ונטוש. כתוצאה מזה בני הזוג מתקשים להביא את עצמם באופן אותנטי ומלא לקשר. יש חשש להביא פגיעות באופן חופשי ובטוח. נוצר מלכוד ומעגל סגור שעלול להתבטא בריחוק או במאבקי כוחות על סיפוק צרכים, ע"י רצון לשנות את בן הזוג ולהתאימו לצרכים האישיים שלי מבלי להבין את חלקי בתהליך שנוצר. מאבק זה בא לידי ביטוי בסכסוכים ומאבקים, וויכוחים ובמריבות מתישים הגורמים לשחזור טראומות ילדות בלתי נסבלות שאינן בהכרח במודעות הזוג. זו חווית קונפליקט תמידי ומתמשך בו הם חשים תסכול, מרירות וכעס מתמיד, דבר הגורם לריחוק וניכור רב בין בני הזוג ולעיתים תסכול רב.
כדי להגביר את תחושת הביטחון במרחב היחסים הזוגיים ולעודד תקשורת זוגית מייטיבה, חפה מביקורת, האשמות ושיפוטיות, הקשר צריך להיות יציב, קבוע, עם מחויבות ונאמנות לקשר וכן אחזקה עצמית טובה (כמו אמא שמחזיקה את תינוקה). על בני הזוג להבין, הן את הרגישויות שלהם עצמם (מהילדות) ושל בני זוגם (בהקשר הסטורי ורגשי), על מנת לאפשר חווית תיקון למצוקות שלא קיבלו תוקף ו/או מענה. כשיש שיתוף בפגיעות, ניתן להתקדם לחיזוק הבטחון והיציבות הרגשית בקשר (ממעגל שלילי ניתן להפוך את התקשורת למעדל חיובי).
בניית בטחון בקשר הזוגי- כמו תינוק בן יומו, הזקוק לאחזקה בטוחה ועמוקה של האם, על מנת לחוש בטחון פיסי ורגשי, וכן על מנת להתפתח ולחקור את הסביבה ואת עצמו, כך גם אנחנו הבוגרים בתוך קשר זוגי. זוגיות מייטיבה מחייבת בטחון ואחזקה. הכלים הינם בתחום התקשורת, בתחום האחריות וערכים, בתחום ההכרה בצרכים (שלי ושל האחר/ת) ובתחום הביטוי הרגשי והתיקוף ההדדי. לכן זה כה מורכב, כי לא למדנו לעשות כן, לא בילדות ולא בבגרות. פערים קיימים בין בני זוג ואף חשוב שיהיו פערים, אך כמו שאמא מתאימה עצמה לתינוק, לטמפרמנט שלו, לרגישות שלו וכמובן אט אט מנכיחה את צרכיה ושמה גבולות בקשר כדי שצרכיו של התינוק ימולאו ואז ילמד לראות את האחר דרכה.... זו אומנות האהבה ההורית, כך גם אומנות האהבה הזוגית. אין פה ניסיון להציג מתכון או לבוא עם פתרון קסם. בשלב ראשון חשוב להתעניין לדרך שהזוג מתקשר, לשים לב לאופן התקשורתי יותר מאשר לתכנים עצמם שעימם מגיעים לחדר הטיפול. חשוב להבין את הרקע האישי והזוגי של בני הזוג. זו אינפורמציה חיונית להבין סוגיות הקשרותיות וטראומות ילדות או בבגרות, אם היו כאלו, על מנת להבין את השלכותיהם לקשר העכשווי. לדוגמא- אם בן זוג מבקש מבת הזוג להפסיק לצרוך חומרים או סמים, אם האישה מבקשת מבן הזוג להפסיק לשחק גיימינג, חשוב להקשיב איפה זה פוגש את האחר/ת, ברמה הקשרותית. שאלות שישאלו- האם היא או הוא אומרים זאת למעני, לטובת המשפחה, או נגדי, נגד צרכיי האישיים... האם זה מתחבר לאותם ערכים משותפים או עולה חווית איום ובושה ואז יבקעו אותם מנגנוני הגנה מוכרים- של המנעות, דחיינות, ביקורת, כעס וכו. השיח המייטיב חייב לפגוש פגיעות מוקדמת ורק בהקשבה לה, השיח יכול לעודד שינוי וקבלה. אחרת חווית הילד/ה שבתוכנו 'תצוץ' ותשליך בעת מצוקה ולעיתים אנחנו פועלים מתוך החוויה הזו.
בימים אלו כשהפנים הזוגי והמורכב (חוסר בטחון בקשר, בעיות כלכליות, פערים בצרכים וביטויים מיניים, סוגיות טראומה וסוגיות הקשרותיות), כשכל זה פוגש את המלחמה החיצונית בארץ ובאזור, לעיתים יש תחושה שימי החסד לזוגות אוזל. קרי, זוגות עתה מביאים לחדר הטיפולים לא מעט מהפחדים של מה יהיה בעתידם? יש דוגמאות רבות שדווקא בעקבות המלחמה נוצר זיקוק של צרכים ורגשות והמלחמה או עודדה להישאר בקשר הזוגי או עודדה לחקור צרכים אישיים ולהיפרד כי לא טוב. זוגות רבים ניסו את מזלם בבריחה מהארץ לחו"ל על מנת לחפש רגע של שקט ותקווה. לפחות מהמעט שנוכח מסתבר שכשהקשר אינו בטוח דיו מבפנים, המעבר לחו"ל העלה והציף חרדות, המרחק מהבית, הדאגה לנשארים מאחור, החשש הכלכלי במקום החדש וחוסר היציבות במגורים לילדים ולזוגות הולידו ומולידות עדיין לא מעט חרדות ותהיות מה לעשות ומה נכון? במקביל נשאלות שאלות על איפה ניתן ורצוי לגדל משפחה וילדים. הפערים בימים אלו מתרחבים, זוגות רבים תמהים לגבי העתיד וחוסר היציבות באזור וזה מחדד את הרצון לחפש אלטרנטיבות. אחד המשפטים החשובים ששמעתי הוא- שימו לב- ממה בורחים? או לאן בורחים? והאם בריחה היא פתרון מייטיב למשפחות. להערכתי ומהנסיון בתחום יש פער גדול כשהניסיון לברוח מ.... ללכת אל... או לשאוף ל... אם אנו בורחים מפה, מהבית זה פוגש אותנו בתוך עולם החרדות וזה אינו בונה חוסן בהכרח. אך בוודאי שיש לא מעט זוגות שמאמינים שיותר נכון להם לגדל ילדים במקום שקט, בלי רמת דחק גבוהה ואז השיקול של מעבר יכול להיבחן באופן מייטיב ומקדם בריאות משפחתית. לכן מרכיב הביטחון הזוגי שוב נוכח בתהליך זה של איפה אנחנו מתמקמים ביחס למה שקורה בארץ ולהיות מודעים לחפזון וקבלת ההחלטה ומניעייה. כל זה בהקשר של משפחות ישראלויות רגילות שלא עברו טראומה ראשונית. בקרב אלו שחוו טראומות נוראיות קרי רצח, מוות, פציעות קשות, שכול וכאב, כולל משפחות חטופים, בוודאי בקירבן של משפחות אלו ההתמודדות היא ברמת דחק גבוהה במיוחד והן משפחות הזקוקות לבניית קרקע ויציבות מחדש (הקרקע נשמטה מתחתן) ולכן חובה עלינו לחזק ליווי ותמיכה משמעותיים עברון, על מנת לבנות חוסן ותקווה.
לסיכום- סוגיות הבטחון הזוגי קשורה למרכיבי זוגיות הכוללים לא מעט מורכבויות ורבדים שונים, אך כשנוסף למורכבויות אוניברסליות אלו, נוספים פחדים מבחוץ, שבימים אלו הם בתחום הנורמה והשגרה, אלו מצבים מאתגרים עקב המלחמה, נדרשים זוגות להיתמך זה בזו, על מנת לבנות חוסן תקשורתי וזוגי מייטיב ויציב, ללא מקום ראשוני לתחושת הבטחון בקשר, יהיה מאתגר לנוע בעולם הצרכים בסולם לשלבים גבוהים יותר של תקווה, משמעות וחיוניות
