27/08/2018
רגשות בראי הרפואה הסינית העתיקה
מאת: גדי מרקוס
איש אחד נסע לתומו בדרכים, לפתע עקף אותו נהג אחר, ובכעם החל לגדף אותו, כולל תנועות ידים, עקף אותו זה והרויח מקום לפניו ברמזור. אותו איש, כך יצא הדבר, עמד במקביל לאותו נהג פוחז, ושקל מה בדעתו לעשות. קול קדום עלה מתוכו, להחזיר לנהג זה באותה המטבע ואף יותר מכך, ללמדו לקח, כן כן, ללמד זה הנהג נימוסים וכבוד, ועל הדרך את כל אלו שהעיזו לעלוב באיש משחר ילדותו. האיש זכר איך אביו היה נוהג באותם מצבים של נהיגה, כן כן, לחתוך את הפושע ולהיות גבר גבר. כעת תהיה שעתו הגדולה של האיש, נקמה ובגדול, בפיצוץ אחד שיביא דברים על מקומם.
למזלו של האיש, נזכר זה שאך עתה יצא מביתו כששמש מרוחה על פניו. יתרה מכך, נמלח אותו אדם ששום דבר לא יסיר את זיו זה מפניו. לאחר שכלול המצב עם הנהג הפוחז, החליט האיש לוותר לאותה נשמה כועסת, לחמול לו טובה. ברגע זה, חזרה השמש אל פניו של האיש.
רגשות הם חלק בלתי נפרד מחיינו כאשר אנו חווים אותם ביום יום. למעשה, רגשותינו אינם מהווים כל בעייה כל עוד אנחנו מצליחים לעבור מרגש אחד למשנהו וכאשר הם תואמים את נסיבות חיינו.רגשות בראי הרפואה הסינית, תפקידם לווסת את האנרגיה בגוף (QI). כך לדוגמא, כעס, כל תפקידו הוא לשחרר אנרגיה תקועה. כך לגבי כל שאר הרגשות – תפקידם לווסת את ה-QI ניתן לחלק רגשות ל-2 או 5.
שניים
מייצגים את ה- yin-yangכאשר זאת חלוקה של דיכוטומיה, של הפכים מנוגדים בתכלית. במקרה של רגשות, ניתן לומר שרגשות מתחלקים לפנימיים או חיצוניים, אלו שקשורים לחיי היום יום שלנו או אלו שקשורים לעברינו. אפשר לומר שרגשות מחולקים להפכים של חיוביים ושליליים, כאשר למעשה הם שזורים אחד בשני. האם הרגשות החיובים הם סוג של מצפן נפשינו לפעולה?
חמש
מייצג בפילוסופיה הסינית חלוקה נוספת של 2 (4) פלוס מרכז. ביחד, ה-5 וה-2 מהווים את הבסיס לתורת ה"גזעים והענפים", שמשמשת לדיאגנוזה לטיפול וריפוי. באופן כללי, כל הרגשות מחולקות לחמש והם: כעס, הסטריה / חרדה, דאגה, עצב, ופחד. כאמור, כשמדברים על רגשות, הם נחשבים כפתולוגים רק אם רגש אחד (או יותר) מתקבע או אינו תואם את נסיבות החיים. בנוסף, נשאלת השאלה האם רגשות הם גורם מחלה פנימיים או חיצוניים?
ישנם שסוברים שרגשות "פולשים" אלינו מבחוץ, בדומה לפתוגנים פיסיים אחרים (למשל וירוס או חיידק). או אז, היכולת שלנו לעמוד מול רגשות פולשניים, תלויה ביכולת של המערכת החיסונית שלנו (האספקט הלא פיסית שלה). אפשר גם להרחיק לכת ולומר, שרגשות שעוברים במשפחה, "פולשים" אלינו דרך הדורות.
כשאנו ערים ביום יום, המערכת החיסונית ממוקדת יותר בחיצוני. בשעות הלילה, כשאנו ישנים, מתרחש תהליך של ניקוי ותיקון, והמערכת החיסונית ממוקדת פנימה. חלומות, אומרים, הוא תוצר של התהליך הזה של הניקיון מרגשות, עיבוד של היום יום, או עיבוד של רגשות קיימים. לדוגמא, כאשר אדם אינו ישן מספיק, או בשעות לא נכונות, תהייה הצטברות של רגשות שלא עובדו כהלכה.
בכל מקרה של עודף גירויים מבחוץ בחיי היום יום, חיים בלתי סדירים (אוכל, שינה, סדר יום) או אירועיים קיצוניים כגון אובדן עבודה, גירושים, מוות, שימוש מופרז באלכוהול, סמים, מחלה, יווצר עודף שהמערכת החיסונית (הלא פיסית) צריכה להתמודד עימה, לעבד ולנקות.
אך אלו לרוב הרגשות שיחסית קל להתמודד איתם, אם על ידי שינוי באורח החיים, אם על ידי שינוי בסביבה. הרגשות הפתולוגים שקשים לכאורה להתמודדות, הם הרגשות שהועברו בדורות. בין אם נקרא להם "גנטים" ובין אם מקרא להם "עוברים במשפחה", אלו הרגשות שמושרשים בנו מילדות מוקדמת. כשאנו גדלים, הם נהפכים להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו, ואינם נעלמים מעצמם. אנו מתיחסים אלהם כאמיתות. כך, תגובות רגשיות של הורינו (אשר קיבלו בירושה בדורות), "פולשים" אלינו, וללא התבוננות ותהליך מודע, נשארים ומועברים הלאה לדורות הבאים.
תהליכים מודעים נושקים בסוגי תראפיות שונות, אולי הנפוץ כיום בעולמינו הוא הפסיכולוגיה, אך בודאי ישנם עוד דרכים.תהליכים מודעים נושקים בסוגי תראפיות שונות, אולי הנפוץ כיום בעולמינו הוא הפסיכולוגיה, אך בודאי ישנם עוד דרכים.
חשוב לציין בנוסף, שבראי הרפואה הסינית, לא קיימת בפועל הפרדה בין גופינו לנפשינו. זוהי יחידה אחת, וההפרדה היא לצורכי הגדרה ובהירות. כמובן שיש תהליכים פתולוגיים שמקורם יותר בפיסי, ואלו שמקורם בנפש. במקרה של רגשות עודפים, אנו רואים פעמים רבות השפעות על התיאבון, על העור, אלרגיות, שינה, ועוד השפעות נוספות.
כך לדומא, רגש הכעס על כל גוניו קשור לאיבר הכבד. הכבד gan מייצג את כל המערכת האנרגטית והפיסית של האיבר. הכבד של הרפואה הסינית מאחסן את האספקט של הנפש hun, כמו גם את הרגשות בכללותן, אך לכל איבר אנרגטי יש רגש ספציפי אשר קשור אליו.אקופונקטורה (דיקור) ברמתה העמוקה ביותר מנסה להתייחס לרגשות, אלו שקשורות ליום יום, ואלו שמועברות בדורות.
ישנן רמות שונות של דיקור, וישנה אפשרות להגיע גם לרגשות מושרשים שעברו אלינו בדורות. הדיקור הוא הכלי המשמעותי ביותר ברפואה סינית, מכיוון שביכולתו להשפיעה על התהליכים הפנימיים של האדם, דווקא בשל העובדה שזהו תהליך אנרגטי, כזה שמשפיע על הגוף והנפש.
גדי מרקוס מטפל ברפואה סינית מאז 1993 כאשר החל את לימודיו במכללה לרפואה משלימה. בהמשך עבד עם רות לוי (תלמידה של Miriam lee), ובמקביל למד אצל peter van kervel ועבד איתו רבות בקליניקה וערך חלק גדול מספריו. גדי לימד שנים רבות בפינלנד, ובארץ לימד בקולג לרפואה משלימה, ברידמן, ובשנים האחרונות בפקולטה לחקלאות ברחובות.