אפרת הראל-היימן, פסיכולוגית קלינית

אפרת הראל-היימן, פסיכולוגית קלינית פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בנפגעי פוסט טראומה מורכבת ובנפגעי התעללות נפשית ומינית.

אפרת הראל היימן, פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בנפגעי פוסט טראומה מורכבת ובנפגעי התעללות נפשית ומינית. מלמדת באוניברסיטת בר אילן במחלקה לעבודה סוציאלית קלינית, מעבירה הכשרות והרצאות לצוותים, לאנשי טיפול ולקהל הרחב בנושא התעללות נרקיסיסטית ופסיכופתית. מייסדת ומנהלת מקצועית של "מכון מרווה" לטיפול בנפגעי התעללות נפשית.

12/11/2025

“ההיפך מגזלייטינג” – כל האמת על יחסים רעילים " יחסים רעילים מותירים אחריהם שובל של הרס ובלבול. נפגעים רבים שבים וממשיכים לחפש תשובות- מה בעצם קרה שם? מדוע כל כך קשה ל...

הערב!!
10/11/2025

הערב!!

שריינו מקום עכשיו

04/11/2025

עמותת רוח נשית שמחה ונרגשת לבשר על שיתוף פעולה משמעותי עם אתר "כל זכות" - המאגר המקיף ביותר בישראל למידע על זכויות והדרך למימושן.
במסגרת שיתוף הפעולה, ניתן לצפות בדף המידע הייעודי בנושא זכויות לנשים נפגעות אלימות באתר כל זכות. בנוסף, אנשי כל זכות יעבירו הדרכה מקצועית לעובדות ולמתנדבות רוח נשית בנושא מיצוי זכויות, במטרה להעמיק את הידע ולהנגיש כלים יישומיים בתהליך הליווי.

הקניית ידע ונגישות לזכויות לכל אזרח ובוודאי לנשים שנאבקות לצאת ממעגל האלימות והאלימות כלכלית, הם בסיס לבניית עתיד בטוח ועצמאי.
לצפייה בדף המידע הייעודי, לחצו על הקישור בתגובה הראשונה.

כל זכות - אתר הזכויות של ישראל

כרטיסים אחרונים!!
16/10/2025

כרטיסים אחרונים!!

שריינו מקום עכשיו

16/09/2025

הרצח המזעזע של הודיה פדידה ז"ל, אישה צעירה בהיריון, הוא תוצאה ישירה של כשל מערכתי ומדיניות קלוקלת. כשהרוצח הוא מאבטח שקיבל מהמדינה נשק ברישיון, לא מדובר בטרגדיה פרטית כי אם בכתב אישום חריף נגד מדיניות שהופכת בתים למלכודות מוות.

ב'רוח נשית' אנו מתמקדות מזה שנים בפירוק של דינמיקות שליטה, שכולאות ומגבילות נשים, במערכות יחסים בעיתיות. כבר בשנת 2018, עוד לפני שהמדינה החלה במדיניות ההקלות האגרסיבית, התריעה מנכ"לית העמותה, תמר שוורץ, כנציגה היחידה של ארגוני הנשים ב"ועדת רונן" שמונתה ע"י המשרד לביטחון פנים דאז, (היום המשרד לביטחון לאומי), על הסכנות הכרוכות במנגנון מתן רישיונות הנשק. הבנו כבר אז את מה שהמדיניות הממשלתית לא השכילה לראות: נשק שנכנס הביתה הופך מעצם קיומו לכלי שליטה , המטיל אימה ופחד קיומי על נשים - הרבה לפני שהאצבע לוחצת על ההדק.

עצם נוכחותו של אקדח במגירה משנה את מאזן הכוחות. הוא מצטרף לארסנל שלם של כלי שליטה שחלקם גלויים, רבים מהם סמויים וערמומיים ושנועדו לשתק אישה, לצמצם את צעדיה ולשלול ממנה את האפשרות לבחור בחופש ובביטחון.

המדיניות הנוכחית רואה בנשק פתרון ביטחוני, ומתעלמת מהטרור שהוא מחולל בתוך הבתים והפוטנציאל ההרסני שלו. הטיפול הנקודתי מעניש את הרוצח, אבל לא מתקן את הבעיה במערכת שמאפשרת זאת. רצח נשים הוא תסמין לחוליה של המערכת וכשלונה.

אנו דורשות מהממשלה להתעורר. חובה להחמיר לאלתר את הקריטריונים למתן רישיון נשק ולהעלות את רף הבדיקות. הגיע הזמן להבין שנשק בידיים הלא נכונות הוא סכנה לסובבים ואיום אמיתי על החיים בבית.

02/09/2025

"כשאתה אוהב ומעריך מישהו (הורה, בן זוג), והוא תוקף אותך פיזית או מילולית, אתה נעשה מבולבל, חצוי, מתקשה להתקרב, רוצה להתרחק. איך מתגברים על הפגיעה והבלבול? בדרך כלל לא ממש מתגברים, בוודאי כשהם מתרחשים בגיל הרך, אבל מנסים לעשות מניפולציה לנפש שלנו: מאשימים את עצמנו שאנחנו גרמנו לזה וגם שאנחנו אחראים על הרוע, מנסים להתגונן ולהדוף, אולי מנסים להתרחק וזה לא עוזר, מתנתקים מהקשר ואז סובלים בפנים מרגשות אשמה וזוכים להתקפות מהפוגע. בעיקרון, אנחנו מזדהים עם מי שאנחנו אוהבים ומעריכים, גם אם לא במודע. ואם מדובר בילד או בילדה צעירים, הפגיעה הנפשית קשה ביותר. היא משאירה חותם בל יימחה בנפשם הרכה. את התופעה הזו תיאר שנדור פרנצי (Ferenczi), והוא זה שטבע את המושג הזדהות עם התוקפן."

המונח שטבע פרנצי במחצית הראשונה של המאה ה-20, נשאר אחד המושגים המרתקים והכואבים ביותר בפסיכואנליזה – ולצערנו, גם כיום הוא מהדהד בחייהם של רבים. סוגיה זו עומדת במרכזו של הפרק השלישי בספרו של מנשה כהן, בהוצאת רסלינג, "זהות חבולה: על הזדהות עם התוקפן והשלכותיה", הנושא את הכותרת "השלכות ההזדהות הטראומטית על חיי הנפש".

בפרק הנוכחי, שמובא לפניכם כאן, עוסק מנשה כהן בהזדהות כביטוי מוקדם המתאר את תהליך ההתקשרות לדמות המטפלת. הוא מתייחס לאופן שבו נפגעי נרקסיזם אינם זוכים למילוי צרכיהם הראשוניים ומתקשים לראות בהורה זולתעצמי עמו הם יכולים להזדהות מבחירה. מנגד, הם נוטים לחוות הזדהות טראומטית עם ההורה-התוקפן.

הפרק מובא לכם כאן באדיבות המחבר וההוצאה.

בואו לקרוא:
https://tinyurl.com/ywcs4568

03/08/2025

בשבוע שעבר שודר הפרק החשוב של התוכנית "טאבו" בכאן 11, שעסק בנפגעי כתות בישראל והעלה למודעות הציבורית עדויות קשות של אנשים אמיצים שחוו על בשרם את הפגיעה והשליטה של מנהיגים כריזמטיים. לקראת סיום הפרק, המנחה חנוך דאום התבדח על כך שכל מנהיגי הכתות "נראים אותו הדבר", אמירה שזכתה לצחוק גדול מצד הקהל.
אנחנו במרכז הישראלי לנפגעי כתות מבינים את הרצון להפיג מתח באמצעות הומור, אבל דווקא כאן חשוב לנו לחדד ולהעמיק את השיח הציבורי: מנהיגי כתות ממש לא נראים כולם אותו דבר, והסכנה האמיתית טמונה בדיוק בכך.
הדעה הרווחת בציבור היא שכתות פועלות בשוליים ומונהגות על ידי דמויות שקל לזהות אותן כחריגות אך המציאות מורכבת הרבה יותר. הכתות שהמרכז מטפל בהן נמצאות בכל מקום ובכל קהילה: דתיות וחילוניות, יהודיות ואחרות, עסקיות ורוחניות, מוכרות או נסתרות מן העין. המנהיגים שלהן אינם דומים זה לזה במראה, בלבוש או אפילו באופן ההתבטאות. הם יכולים להיראות כאנשי עסקים רציניים, מטפלים רוחניים נעימים, רבנים מכובדים או מנהיגים חברתיים בעלי קסם אישי.
דווקא מגוון זה הוא שהופך את הכתות למסוכנות כל כך. קל להישבות בקסם של אנשים שנראים בדיוק כמונו, כשהמסרים שלהם נשמעים בתחילה לגיטימיים ואפילו מעוררי השראה. הם יכולים להבטיח לכם חופש, אהבה, העצמה, הצלחה בחיים או הגשמה עצמית, הכול במעטפת של שפה נעימה, משכנעת, ומאוד מוכרת. בדיוק כפי שגואל רצון ענה ליהודית, כשכתבה לו מכתב אישי ורגשי: "מכתב כזה עלול להיות מסוכן עבורך כי אחרים עלולים לנצל אותך, אבל בי את יכולה לבטוח." כך בדיוק פועלת המניפולציה, לנצל את האמון והקירבה שנוצרו כדי להשתלט על עולמו של הקורבן.
בפרק של "טאבו", למשל, נחשפנו למנהיגים שונים מאוד זה מזה: נתן אמבש סיפר על אביו, דניאל אמבש, שהיה מנהיג כריזמטי של כת פוליגמית אלימה בירושלים. יהודית סיפרה על גואל רצון, שפעל בתוך קהילה תל-אביבית ומשך נשים צעירות ממגוון רקעים. חיים רבי תיאר את האלימות הנפשית והפיזית שעבר בתוך מוסד דתי לכאורה מכובד, ורות חשפה כיצד נפתלי שיינמן (לשעבר יוסי ישי), אדם בעל חזות חרדית, ניהל כת סגורה באשדוד תוך ניצול והתעללות קשה בחסידיו.
גם בפרסומים קודמים שלנו עסקנו במגוון גדול של קבוצות שהציגו מאפיינים כתתיים: מקבוצות ניו-אייג'יות כמו ISTA ו-OneTaste, דרך כתות חרדיות כמו "לב טהור" וכתות פוליגמיות כמו של אמבש ורצון, ועד ארגונים כמו Axon שהדגימו פעילות המדמה כת בתוך תרבות ארגונית תאגידית. אפילו אם נדמה שיש דמיון פיזי או חיצוני בין חלק מהמקרים, אנחנו ממשיכים להביא דוגמאות חדשות כדי להדגיש עד כמה העולם הזה מגוון ורחב.
המשותף לכולם הוא השימוש במניפולציות רגשיות, בידוד חברתי ושעבוד נפשי של אנשים תמימים, שמחפשים משמעות, קהילה או דרך חדשה בחיים.
אנחנו במרכז הישראלי לנפגעי כתות מדגישים שוב ושוב: אין דפוס אחד לזיהוי מנהיג כת. ההגנה האמיתית מפני כתות היא להבין את המנגנונים של שליטה נפשית, ללמוד לזהות סימני אזהרה של ניצול, להקשיב לתחושות הבטן, ולזכור שתמיד אפשר וצריך לשאול שאלות במיוחד כשהמציאות נראית ורודה מדי או טובה מדי מכדי להיות אמיתית.
המרכז הישראלי לנפגעי כתות ימשיך לפעול ללא הפסקה להגברת המודעות ולהענקת כלים לזיהוי מוקדם של סכנות אלו.
אם אתם או מישהו מהקרובים אליכם נמצאים בסביבה שנראית לכם חשודה, או אם אתם מרגישים שמשהו בקשרים החברתיים או הרוחניים שלכם לא תקין אל תהססו לפנות אלינו לעזרה.
זכרו, ידע הוא ההגנה הטובה ביותר.
📞 המרכז הישראלי לנפגעי כתות: 03-6708811
אתם לא לבד.
חנוך דאום - Hanoch Daum

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אפרת הראל-היימן, פסיכולוגית קלינית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram