אילנה מונקה Nlp, קואצ׳ינג, LICBT.

אילנה מונקה Nlp, קואצ׳ינג,  LICBT. Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אילנה מונקה Nlp, קואצ׳ינג, LICBT., Alternative & holistic health service, Tel Aviv.

ליווי אישי עם כלים מעולם ה NLP בשילוב כלים פרקטיים מתחום האימון. מטפלת מוסמכת ב LICBT - טיפול קוגנטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה. מתאים לטיפול בחרדות, אמונות מגבילות, חיזוק הביטחון האישי , תקיעות ועוד.

סיפרו לנו שאהבה היא הבסיס לכל מערכות היחסים.אבל בפועל, הרבה פעמים מה שמחזיק או מפיל קשר לאורך זמן הוא דווקא דבר אחר:  הע...
06/12/2025

סיפרו לנו שאהבה היא הבסיס לכל מערכות היחסים.
אבל בפועל, הרבה פעמים מה שמחזיק או מפיל קשר לאורך זמן הוא דווקא דבר אחר: הערכה.

הערכה היא לא רגש רומנטי.
היא עמדה פנימית כלפי האדם שמולי:
אני מעריכה את מי שהוא, את הדרך שלו, את הבחירות שלו.

וכאן יכול להיוולד הדיסוננס:
אפשר לאהוב מישהו ובמקביל להפסיק להעריך אותו.

אם בן זוג, למשל, מדבר שוב ושוב על יושרה, כנות וערכים אבל בפועל פועל אחרת, מעגל פינות, לא עומד במילה שלו ,
ההערכה שלי כלפיו תתחיל להיסדק.

ואז קורה משהו מסוכן:
גם אם האהבה עוד שם, היא כבר לא מלווה בהערכה.
הקשר מתחיל להישען על זיכרון, על הרגל, על נוסטלגיה ומשהו בפנים נשבר.

זה נכון לזוגיות, וזה נכון גם בעבודה ובחברות:
ברגע שאדם מרגיש שלא מעריכים את התרומה שלו בעבודה או שהוא עצמו מפסיק להעריך את מי שמולו , הוא יתחיל לצבור טינה, כעס או להאטם.

חברה שמשקרת שוב ושוב, גם אם זה לעצמה, ההערכה שלי אליה תפגע ובסוף זה ישפיע על הקשר.

מערכות יחסים לא מתפרקות רק מחוסר אהבה, הרבה פעמים הן מתחילות להתפרק כשההערכה נסדקת.

ולמי שצפה בסדרה ״מקום שמח״ אפשר לראות שם שלמרות השחיקה והכעסים , יש להם עדיין הערכה אחד לשניה שמחזיקה וצולחת את המשבר.

השבוע שמעתי הרצאה מרתקת של ד"ר יוסי חלמיש, רופא וחוקר מח ומי שמוביל בארץ את התפיסה כי המח שלנו הוא גמיש ויש לו יכולת טבע...
22/11/2025

השבוע שמעתי הרצאה מרתקת של ד"ר יוסי חלמיש, רופא וחוקר מח ומי שמוביל בארץ את התפיסה כי המח שלנו הוא גמיש ויש לו יכולת טבעית להשתפר ואף לתקן את עצמו.
יהיה קשה לסכם שעה וחצי בפוסט קצר אבל בכל זאת כמה דברים מרתקים שעלו :
• יש כיום הרבה מחקרים שכבר מוכיחים את הקשר ההדוק בין גוף לנפש. המחקרים הוכיחו כי אפשר להפוך אדם בריא ליותר בריא או לתקן באדם שיבוש קיים.
• נפש, להבדיל מנשמה, זה מונח שמוכר ברפואה וכשאומרים נפש מתכוונים לתפקודים שונים בינהם זיכרון, רגש, מוטיבציה, ריכוז וכד .
• כבר לפני 100 שנים הבינו כי המח הוא האיבר החשוב ביותר בגוף והוא זה שמיישם אלפי תפקודים אבל רק בשנת 1985 הגיעה פריצת הדרך הגדולה בחקר המח כשפרופסור ריטה מונטלצ'יני, זוכת פרס נובל לרפואה (וכמובן יהודיה), ביקשה מחוקרי המח להתרכז בקשרים בין התאים ולא לנתח רק את התאים עצמם.
• בזכותה התגלה עולם מופלא – קשרים במח יכולים להיווצר ולהתנתק מחדש וכן- המח שלנו גמיש, ממש כמו פלסטלינה ויכול להשתנות כל הזמן!
• כל פעם כשאנחנו לומדים משהו, מתרגלים הרגל חדש או עוברים חוויה רגשית, המח משנה את החיבורים בין התאים , יוצר חדשים ומחליש ישנים.
• ואיפה נכנס המנגנון של הגוף- נפש? כאן מתחיל הקסם- הגוף והנפש משפיעים על עצמם באותו מנגנון של גמישות מוחית. לחץ למשל מפעיל מערכות פיזיולוגיות (דופק עולה, קורטיזול משתחרר) וכנ"ל פעילות גופנית, נשימה איטית וכד' משנים את פעילות המח לטובה. וכשהמח מרגיש "סינגלים" מסוימים, הוא מתחיל להתעצב בהתאם.
• בנוסף, למח שלנו יש "מנכ"ל"- מערכת ניהול מוחי שנותנת הוראות לכל ערוצי המח. אבל לצערנו, אותו מנכ"ל שנמצא תחת פיקוד של "קוד מוחי קדום", שלא השתנה עשרות אלפי שנים, כל מה שאותו מעניין זה הישרדות.
• כדי להזיז את אותו מנכ"ל צריך להבין מה מדבר אליו- שפה למשל לא מדברת אליו (אנחנו יכולים להגיד לעצמנו עד מחר אני מאחלת לי היום יום קסום.. המח לא זז) . מה כן? שימוש בדימיון וריכוז (ועל זה בדיוק עובדת שיטת ה NLP - שימוש נרחב בדימיון ועבודה עם התת מודע).
• ואיך בכל זאת מייצרים מוטיבציה מוחית? 3 דרכים עיקריות:
1.מקל וגזר- אם משהו מאיים עליי או מקדם עונג המח מבין שזה סיפור של הישרדות.
2. משמעות- אם משהו משמעותי עבורי.
3.תפקודי אגו , נראה לי מיותר להסביר 😊
לסיכום, אין באמת "גוף" ו"נפש" בנפרד אלא מערכת אחת שמגיבה, לומדת ומשתנה. כיום כבר לא צריך להשלים לחיות עם חרדה, כאב או טראומה. ע"י אימון נכון של המח ניתן לשנות דפוסים, הרגלים ומחשבות ולייצר מציאות חדשה.

13/11/2025

13 בנובמבר – יום החסד הבינלאומי

פעם בשנה העולם עוצר לרגע כדי להזכיר לעצמו משהו שאנחנו שוכחים לא מעט:

לחסד יש כוח אמיתי לשנות חיים.

יום החסד הבינלאומי, שהיום מציינים בכל העולם, נולד מתוך הבנה מחקרית ועמוקה שהפעולות הכי קטנות של נתינה, חיוך, תמיכה או הקשבה יכולות לא רק לשפר את היום של מישהו אחר, אלא גם להעלות את רמת האושר שלנו עצמנו.

הקשר בין נתינה ואושר:
בעשורים האחרונים פסיכולוגים וחוקרי מוח מצאו כי כשאנחנו נותנים , אפילו משהו קטן,
המוח שלנו מפריש דופמין, אוקסיטוצין ואנדורפינים, חומרים שמעלים תחושת שייכות, רוגע ורווחה נפשית.

והנה החלק היפה:
אין צורך במחוות גדולות.
לפעמים מספיקות 30 שניות של תשומת לב אמיתית כדי לייצר “גל של חסד” בתוכנו ולסביבה שלנו.

אז הנה 2 שאלות שאפשר לאמץ ביום הזה:

1. איזה מעשה חסד אחד קטן אני יכולה לעשות לעצמי היום?
(לנוח בלי רגשות אשם, לפרגן לעצמי על משהו, לשחרר ביקורת…)

2.איזה מעשה חסד אחד קטן אני יכולה לעשות למישהו אחר היום?
(הודעה, חיוך, עזרה קטנה, הקשבה…)

חסדים קטנים. מתנות גדולות.

אגורפוביה, קלסטרופוביה, ארכנופוביה, אקופוביה, תנטופוביה…חלק מהשמות האלה אולי מוכרים (פחד ממקומות פתוחים / סגורים /עכבישי...
01/11/2025

אגורפוביה, קלסטרופוביה, ארכנופוביה, אקופוביה, תנטופוביה…
חלק מהשמות האלה אולי מוכרים (פחד ממקומות פתוחים / סגורים /עכבישים /מקומות רועשים או פחד מהמוות).
אבל יש פוביה אחת, חדשה יותר, שכמעט כולנו חווים כל יום וכל שעה- נומופוביה.
נומופוביה (No-mobile-phone-phobia) היא הפחד להיות בלי הטלפון הנייד שלנו.
התחושה הזו כשקמים בבוקר ורואים שהבטרייה על 3%, כששוכחים את הנייד בבית, או כשהקליטה נעלמת לכמה דקות והלחץ עולה.
מה זה בעצם פוביה?
פוביה היא פחד לא רציונלי מגורם מסוים, שגורם לתחושת סכנה או חרדה קיצונית גם כשהמצב עצמו אינו באמת מאיים.
זו לא סתם "רגישות" או "אי נוחות" אלא תגובה רגשית חזקה שמשפיעה על הגוף, המחשבות וההתנהגות.
ויש מאות סוגי פוביות!
על פי ה־DSM (המדריך האבחוני של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), הפוביות שייכות לקבוצת הפרעות החרדה, ומתחלקות לחמישה סוגים עיקריים:
פוביה ספציפית (כמו פחד מחיות, גבהים או טיסות), פוביה חברתית (חרדה ממפגשים חברתיים או שיפוט של אחרים), אגורפוביה (פחד ממקומות שקשה להימלט מהם), הפרעת פאניקה (התקפי חרדה פתאומיים) והפרעת חרדה כללית (דאגה כרונית ומוגזמת ממגוון נושאים).
בתוך הקטגוריה של פוביות ספציפיות נכנסת גם הנומופוביה – הפחד להיות בלי טלפון נייד, בלי קליטה או בלי חיבור.
איך נוצרת פוביה ?
היא יכולה להיווצר בעקבות חוויה טראומטית, למידה לא מודעת (כשאנחנו רואים אחרים מפחדים) או תגובה רגשית שהתחזקה עם הזמן.
המוח "מתייג" את הגורם המסוים בטעות כסכנה אמיתית ומאותו רגע מגיב אליו כאילו מדובר באיום ממשי.
אז בעידן שבו הכל קורה דרך המסך הקטן שלנו, כולנו "נומופובים" אבל אם היד נשלחת לטלפון שוב ושוב בלי סיבה אמיתית או ללא הטלפון מרגישים חוסר שליטה או אם כשאין קליטה מרגישים לחץ או חוסר שקט או אפילו שליטה הפוכה- הרגשה שהטלפון הוא זה שמנהל אותנו ולא ההיפך, כדאי לעצור ולבדוק .
בעזרת כמה מפגשים בודדים ובעזרת כלים מעולים מתחום ה NLP וה CBT אפשר להפטר מהנומופוביה ולמצוא חופש אמיתי גם אם אין WIFI 😊

פוסט טראומה .היא אינה בחירה ואינה חולשה.אלא הדרך של הגוף להזכיר שיש כאן סכנה גם כשהיא כבר חלפה .המערכת לא מוכנה להרגע וב...
03/10/2025

פוסט טראומה .
היא אינה בחירה ואינה חולשה.
אלא הדרך של הגוף להזכיר שיש כאן סכנה גם כשהיא כבר חלפה .
המערכת לא מוכנה להרגע ובלי טיפול מתאים היא תמשיך להתריע שוב ושוב שיש כאן סכנה .
הבשורות הטובות - אפשר לטפל . יש מגוון שיטות טיפול ואחת המומלצות לטיפול בפוסט טראומה היא CBT.
להרחבה על פוסט טראומה , השלכותיה ותסמיניה בכתבה המצורפת .

פוסט טראומה. הכרה והבנה של פוסט טראומה (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) היא מפתח לחילוץ נפשות. במאמר זה נבין את השלכותיה, ודרכי ההתמודדות איתה.

לא תמיד קל לבקש סליחה. לפעמים אנחנו באמת רוצים אבל לא יודעים איך להתחיל. וגם כשמתחילים המילים נתקעות, האם להסביר? האם לה...
01/10/2025

לא תמיד קל לבקש סליחה.
לפעמים אנחנו באמת רוצים אבל לא יודעים איך להתחיל. וגם כשמתחילים המילים נתקעות,
האם להסביר?
האם להתנצל בקצרה ולברוח?
או אולי הכי טוב להוסיף חצי תירוץ ולסגור עניין?

פה נכנס לעזרתנו מודל שפיתח הפסיכולוג מרשל רוזנברג.
הוא נותן מבנה פשוט וברור לבקשת סליחה שמכבדת את שני הצדדים.

המודל מורכב מ־4 שלבים:
1️⃣ תצפית
להגיד מה קרה בפועל, בלי שיפוט.
2️⃣ רגש
לשתף מה אני מרגיש.ה.
3️⃣ צורך
להסביר מה עמד מאחורי ההתנהגות (לא כהצדקה, אלא כהבנה).
4️⃣ בקשה
סליחה כנה ופתיחת דלת לשיח.

לדוגמא - נניח שאמרתי בפגישה משהו ציני שפגע בחברה:
• תצפית: בפגישה אתמול אמרתי את המשפט ״נו ברור שרונית שוב שכחה…״ מול כולם.
• רגש: כשאני נזכרת בזה, אני מרגישה שאני מצטערת ואפילו מובכת.
• צורך: ניסיתי להצחיק את החבר’ה, אבל אני מבינה שזה פגע בך. זה לא היה שווה את זה.
• בקשה: אני רוצה לבקש ממך סליחה. חשוב לי לדעת איך זה הרגיש לך ואני מתחייבת להיות יותר רגישה ולא לדבר ככה שוב.

גמר חתימה טובה ובשורות טובות .

כשהגעתי לחופשה באוסטרליה, אחד הדברים שהכי הפחידו אותי היה לנהוג בצד ימין. הכל הפוך: ההגה, הכביש, הככרות. אפילו המגבים נכ...
25/09/2025

כשהגעתי לחופשה באוסטרליה, אחד הדברים שהכי הפחידו אותי היה לנהוג בצד ימין. הכל הפוך: ההגה, הכביש, הככרות. אפילו המגבים נכנסו לפעולה בכל פעם שניסיתי לאותת.
שבוע שלם התחמקתי מזה עד שבוקר אחד הייתי חייבת להגיע לאן שהוא והבנתי שאין ברירה.. אני חייבת פשוט להתיישב על ההגה ולעשות את זה.

בהתחלה זה היה מבלבל. המוח שלי כל הזמן “משך” אותי להרגל הישן. נכנסתי לצומת מהכיוון הלא נכון , יישרתי את הרכב לשוליים השמאליים וכמעט נפלתי לתהום 🤣
אבל אחרי כמה ימים קרה משהו מדהים: המוח הסתגל, יצר מסלול חדש, והנהיגה בצד ימין הפכה טבעית הרבה יותר.

🚗 ומה זה לימד אותי על הרגלים?
בדיוק כמו בנהיגה, רוב הפעולות היומיומיות שלנו מתבצעות באוטומט, בלי לחשוב בכלל. זה נוח, אבל לפעמים האוטומט הזה גם מחזיק אותנו בהרגלים שכבר לא משרתים אותנו.

החדשות הטובות הן שהמוח שלנו גמיש. הוא מסוגל ללמוד, לשנות וליצור הרגלים חדשים, גם אם בהתחלה זה מרגיש מוזר, לא נוח או קשה.
עם חזרתיות והתמדה, גם הדבר שהכי זר לנו יכול להפוך לטבע שני.

ברוב המקרים אנחנו עושים שינוי רק כשאנחנו עם הגב לקיר. זו אומנם מוטיבציה לא רעה אבל זה לא חייב להיות ככה.
אפשר לבחור אחרת ולאמן את המוח שלנו לייצר אוטומטים חדשים שמקדמים אותנו לכיוון הנכון.

מוזמנים.ות לתהליך ממוקד של מספר מפגשים לשינוי הרגל אחד שכבר לא מקדם אתכם !

שנה חדשה מביאה איתה אנרגיה של התחלות חדשות.רובנו נוטים ישר לרוץ לכתוב מטרות, רשימות ותוכניות…השנה בחרתי לאמץ גישה קצת שו...
12/09/2025

שנה חדשה מביאה איתה אנרגיה של התחלות חדשות.

רובנו נוטים ישר לרוץ לכתוב מטרות, רשימות ותוכניות…

השנה בחרתי לאמץ גישה קצת שונה, כזו שדווקא עוצרת ורק בסוף ממשיכה.

ולגישה יש 5 שלבים:
1. סיכום – מה הכי עבד לי בשנה שחלפה, מה פחות ומה למדתי הכי הרבה ?

2. ויתור – איזה הרגל, אמונה או קשר הגיע הזמן לשחרר כדי לפנות מקום לחדש?

3. תודה – על מה אני עוצר.ת להגיד תודה? אנשים, חוויות, רגעים או אפילו תכונות שגיליתי בעצמי .

4. בחירה – בתוך כל הרעש לעצור ולבדוק מה באמת חשוב לי? במה אני בוחר.ת להתמקד בשנה הקרובה?

5. תנועה – ורק עכשיו, אחרי כל העצירות, איזו מטרה אחת אני בוחר/ת לקחת קדימה?

חמשת השלבים הללו בונים לנו מצפן פנימי שמדייק את הדרך ומאפשרים להתחיל את השנה לא מתוך לחץ “לרוץ קדימה”, אלא מתוך בהירות, דיוק והבנה מה חשוב באמת.

מאחלת שנה טובה שתביא איתה מטרות ובשורות טובות ❤️

חגית (שם בדוי), הגיעה אליי לתהליך אימון במטרה למצוא זוגיות.היא ישבה מולי מתוסכלת אחרי שיצאה לדייט וסיפרה "הוא היה נחמד, ...
06/09/2025

חגית (שם בדוי), הגיעה אליי לתהליך אימון במטרה למצוא זוגיות.
היא ישבה מולי מתוסכלת אחרי שיצאה לדייט וסיפרה "הוא היה נחמד, דיברנו בכיף, אבל לא הרגשתי שום ניצוץ! אז מה הטעם להמשיך?"

ופה מגיע נתון שמפתיע כמעט את כל מי שמחפש.ת זוגיות:
רק 11% מהזוגות שביחד, מדווחים שהיה להם ניצוץ בדייט הראשון.
כל השאר, כמעט 90%!! לא הרגישו קסם מיידי והחיבור בינהם נבנה בהדרגה.

אז איך בכל זאת נבנה חיבור אמיתי בדייט ראשון? ולא יושבים ומתייבשים בשאלות שלא מעניינות אף אחד (כמו מה ההורים שלך עושים או כמה אחים יש לך???? )

כאן נכנס לתמונה המחקר המפורסם של הפסיכולוג ארתור ארון, שהראה שאינטימיות לא תלויה רק בכימיה מיידית, ב"ניצוץ הנכסף", אלא נוצרת דרך שאלות נכונות, כאלה שמעמיקות את השיחה מהרגע הראשון, יוצרות עניין ומובילות לתחושת קרבה אמיתית.

במחקר שלו הוא הוכיח באמצעות סדרה של 36 שאלות איך שני זרים הצליחו לייצר אינטימיות כמו זוג ותיק וחלקם הגדול אפילו התאהבו.
אז בפעם הבאה כשאתם בדייט, במקום לחפש את ה"ניצוץ", אפשר לשאול:
💬 "מה הזיכרון הכי מצחיק שלך מהילדות?"
💬 "איזה חלום קטן עוד לא הגשמת?"
💬 "אם היית יכול לארגן ארוחת ערב עם כל אדם בעולם, את מי היית מזמין?"
✨ הניצוץ אולי לא מגיע מיד אבל קשר אמיתי כן מתחיל מסקרנות אמיתית ומהאומץ להיחשף, דווקא על ההתחלה.

ואם אתם מכירים מישהו.י שניפוץ המיתוס הזה יעזור להם, מוזמנים.ות לשתף (צרפתי בתגובה הראשונה גם את כל 36 השאלות ממחקרו של ארתור ארון)

למה מחשבה שלילית אחת תופסת אצלנו כל־כך הרבה מקום?!המוח שלנו מתוכנת לשרוד ולכן הוא מתמקד קודם כל במה שמאיים או מסוכן.זה נ...
29/08/2025

למה מחשבה שלילית אחת תופסת אצלנו כל־כך הרבה מקום?!

המוח שלנו מתוכנת לשרוד ולכן הוא מתמקד קודם כל במה שמאיים או מסוכן.
זה נקרא הטיית השליליות והיא זו שגורמת למחשבה אחת שלילית להתקע לנו בראש שעות ואפילו ימים .

מחקרים מראים שכדי לאזן מחשבה שלילית אחת, אנחנו צריכים 3 מחשבות חיוביות.
לא כדי להדחיק את השלילי אלא כדי ליצור משקל נגדי , לאזן ולמלא את הראש ביותר טוב.

אז איך אפשר לתרגל את זה?
1. כשמחשבה שלילית צצה – לעצור לרגע ולכתוב אותה.
2. ליד כל מחשבה שלילית- לכתוב 3 מחשבות חיוביות או מחזקות.

לדוגמה:
❌ “אני לא אצליח בפרויקט הזה כי הוא ממש מורכב”
✅ “אני מתכוננת ומשקיעה״
✅ “כבר הצלחתי במשימות דומות בעבר”
✅ “אני יכולה לבקש עזרה אם אצטרך”

✨ מה יוצא מזה?

ככל שמתרגלים, המוח לומד לראות גם את הצדדים החיוביים.
המחשבות השליליות לא נעלמות אבל הן מאבדות מהכוח שלהן.
ובמקום זה מגיעים יותר שקט, ביטחון ותחושת מסוגלות.

היום מציינים בעולם את “יום המבוגרים הבינלאומי”.יום שמטרתו להוקיר את המבוגרים וגם להזכיר לנו שחוכמת החיים האמיתית לא נמצא...
21/08/2025

היום מציינים בעולם את “יום המבוגרים הבינלאומי”.
יום שמטרתו להוקיר את המבוגרים וגם להזכיר לנו שחוכמת החיים האמיתית לא נמצאת בספרים אלא יושבת ממש לידנו: אצל סבא או סבתא, אמא או אבא או שכן.ה ותיקים.

ולזכור גם שלפעמים עצה קטנה, זיכרון או משפט חכם שלהם יכול להפוך למגדלור עבורנו, לעזור לנו לבחור אחרת או להבין מה באמת חשוב בחיים.

אז הנה רעיון למחווה קטנה ביום הזה:

כתבו מכתב, הודעה או אפילו כמה משפטים למישהו מבוגר שאתם מאד מעריכים.
ספרו לו מה למדתם ממנו, איך הוא השפיע עליכם, ועד כמה אתם מודים על החוכמה והדרך שסלל עבורכם.

מחווה קטנה כזו יכולה לעשות להם את היום וגם להזכיר לנו כמה זכינו.

בתמונה: המבוגרים המדהימים שלי ושל אחי ואחותי , שהם גם המורים הכי גדולים שלנו לחיים.

כולנו מכירים את המילה סטרס, אבל רוב האנשים לא שמעו על וואגוס.עצב מיוחד שהוא הגשר בין הגוף לנפש שלנו.הוואגוס יוצא ישירות ...
14/08/2025

כולנו מכירים את המילה סטרס, אבל רוב האנשים לא שמעו על וואגוס.
עצב מיוחד שהוא הגשר בין הגוף לנפש שלנו.
הוואגוס יוצא ישירות מהמוח אל הלב, הריאות ומערכת העיכול, בלי לעבור בעמוד השדרה, ומווסת את התקשורת ביניהם.
כשאנחנו בסטרס, הגוף מפריש קורטיזול ואדרנלין. הם טובים להישרדות בטווח הקצר, אבל מזיקים אם הם נשארים איתנו זמן רב.
במתח גבוה מדי, המוח נכנס ל״מצב הישרדות״ וחלק ממערכות הגוף נפגעות.
💡 כאן נכנס לתמונה עצב הוואגוס.
כשהוא מופעל, הוא משדר למוח: ״אפשר להירגע. הכל בסדר".
זה לא עובד רק מלחשוב חיובי או להגיד לעצמנו "תירגע.י". צריך להפעיל את הגוף כדי שהמסר באמת יגיע למוח.
איך מפעילים את עצב הוואגוס?
• נשימות עמוקות: נשימות איטיות ועמוקות מפעילות את העצב ומשפרות את תפקודו.
• מדיטציה ויוגה: תרגולים שמסייעים בהפחתת מתח והפעלת מערכת הפרא-סימפתטית.
• שירה או זמזום: הפקת קול יכולה להשפיע על העצב ולעודד את פעילותו.
• הליכה בטבע, מוסיקה מרגיעה, חיבוק ומגע.
הבשורה הטובה? 🌿
לגוף שלנו יש את היכולת לאזן את עצמו. אנחנו רק צריכים להזכיר לו איך.

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אילנה מונקה Nlp, קואצ׳ינג, LICBT. posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to אילנה מונקה Nlp, קואצ׳ינג, LICBT.:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram