מרכז אורה גולן - פותרים את זה עם אורה

14/10/2025

ד״ר מרים אדלסון אחת הנשים המשפיעות בעולם. האישה שחיברה את טראמפ לאסון שלנו.
האישה שהובילה מאחורי הקלעים את הסיפור הכואב והאנושי של החטופים.
כרופאה, כאישה וכמנהיגה היא לא הפסיקה לפעול כדי שהנושא לא יירד מסדר היום העולמי.
היא השתמשה בקולה, בקשריה ובעוצמתה כדי להזכיר לעולם כולו שהמאבק על חיי החטופים הוא מאבק על אנושיות.
האישה החזקה והאמיצה שנמצאת מאחורי הסיבה להסכם.
האישה שמזכירה לנו מהי מנהיגות נשית אמיתית כזו שפועלת לשינוי מציאות.
היא לא רק אישה עשירה. היא עשירה בערכים, באומץ ובאהבה לעם שלה.

תודה, מרים.
על הלב, על הכוח, על התקווה.
על זה שאת מזכירה לכולנו שנשים מסוגלות לשנות היסטוריה.
ו… מזל טוב ליום הולדתך 🤍

Wepower - עמותת כ"ן - כוח נשים

13/03/2025

חרדה היא איום קיומי. והיא מגיעה תמיד בלי לתאם מראש. היא יוצרת חוויה של איום וכנגד איום אנחנו מגייסים אוטומטית את כל היכולות, הכישורים והכשרונות שלנו, כדי להתנגד לאיום. כשאנחנו מגייסים אותם, הם לא זמינים לנו בחיים עצמם כדי לקדם את עצמנו. כשאנחנו מחסלים את החרדה, צומחות בו זמנית כנפיים קטנות בצבע לבן והמטופל מתחיל לעוף. זה לא קורה בגללנו. זה קורה בגללו. אנחנו לא יודעים לתת כשרונות ויכולת וכנפיים קטנות אבל אנחנו מאד מאד טובים בלאפשר ליכולות האלה לצאת ולפרוח. התוצאה המיידית היא שהמטופל יהיה יותר יעיל, יותר יצירתי, עם הרבה יותר אופציות ביצוע בכל תחומי החיים ובלי רעשי הרקע.

08/03/2025

חרדה, לדעתנו, היא בכלל לא הבעיה.
היא רק מעידה שיש בעיה אבל מעולם לא מספרת מה יצר אותה, מתי ובאיזה נסיבות.
זאת היתה אחת ה"תגליות" הראשונות שיצרו את התחלת המסע שלנו לחיסולה של החרדה לא מצורת הביטוי שלה אלא מהמקום שבו היא נוצרה.

07/10/2024

אנחנו שייכים לארגון רופאים אמריקאי בשם IFM שנוסד משני פרסי הנובל של ד"ר ליינס פאולינג וחברים בו מעל ל 100,000 רופאים, 70 אחוזים מהרפואה הקונבנציונאלית. מה שמייחד את הארגון הוא חקר ברמה גבוהה מאד ותפיסה ולפיה חשוב הרבה יותר לתקן את הקושי או הבעיה, מאשר לאפיין ולהגדיר אותו בכל מיני שמות או הגדרות. אני אתן דוגמה אחת מתוך עולמות התוכן שלנו: הרבה פעמים אנשים שבאים אלינו מתלוננים שיש להם גם OCD וגם חרדות שונות וגם דכאון. במהלך השנים, אנחנו מוצאים שוב ושוב שהשלישייה הזאת נולדה בדיוק באותו מקום ושהטיפול שלנו, שעוקר מהשורש את מחולל הבעיה במקום לעסוק בצורות הביטוי שלה, מחסל את שלושתם ביחד באותו הזמן. אני יודע שזה קצת לא נתפס מה שאני כותב כאן. לכל אחד מהשלושה יש עולם שלם של אבחונים, תרופות, מתודות טיפול ותיאוריות וצורות ביטוי. אנחנו לא מבינים ולא מתעניינים בהם. השמות וצורות הביטוי לא מקדמים אותנו לשום מקום. אבל למצוא מה השתבש, מתי ובאיזה נסיבות, ושגורם ל OCD או לחרדות שונות או לדכאון, זה מאד מעניין אותנו. ואפילו יותר מעניין אותנו מזה, הוא התהליך הקצר שאנחנו עושים ושבסיומו, ברמת הצלחה מאד גבוהה, שלושתם הופכים להסטוריה ונהיים לא רלבנטים יותר בחיינו.

מתייחסים גם ל ADD ול ADHA. פונים אלינו המון אנשים עם תלונות בעניין הזה. אנחנו יודעים להתייחס לאלרגיה של המוח, לקצרים בתהליכי חשיבה, לתזונה וכמובן לשלד שריר ויציבה אבל תמיד תמיד אנחנו מתחילים מהאספקט הרגשי. מתחילים מהאספקט הרגשי כי בדרך כלל שם זה גם מסתיים ולא נדרש שום דבר מעבר. המערכת הרגשית היא מערכת ההפעלה שלנו ועל פיה יישק דבר. היא מחליטה למה להתייחס, איך לבטא את זה, מתי ובאיזה נסיבות ומינון. בשום זמן ומקום היא לא שואלת אותנו מה שלומנו או מה דעתנו. זה לא מעניין אותה בכלל. גם כאן אתן דוגמה מעולמות התוכן שלנו: אמא שהתקשרה (התקשרו כבר אלפים עם אותו סיפור) כדי לשאול מה ניתן לעשות עם הילד שמאובחן עם ADHD, לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה, מפריע ולא מרוכז. שאלתי כל מיני שאלות והתברר שמול מסך הטלפון והמחשב הוא דווקא יושב שעות כל יום בלי בעיה. אז יש לו או אין הפרעת קשב? היא סלקטיבית או תוצאה של מניפולציה על ההורים?

20/09/2024

https://four.oragolan.com/

Feeling overwhelmed by stress, anxiety, or emotional barriers? Experience a holistic approach with Dr. Ora Golan’s innovative video therapy. Resolve your emotional challenges in just four short video sessions, all from the comfort of your home.

10/04/2024

"אני לא יכול שלא להשתגע מזה שלא הייתי איתם בממ"ד. תמיד יש לי את התחושה שהייתי מחזיק את הידית הרבה יותר טוב, שהייתי יכול להציל אותם" (English below).
דקל ליפשיץ, נכדו של עודד ליפשיץ שנחטף מניר עוז ועדיין בשבי החמאס, מספר על הגעגועים לסבא שלו:

אחד הזיכרונות החזקים מסבא זה להיות ילד קטן על הכתפיים שלו, כשהוא היה לוקח אותנו לבריכה ולטיול בקיבוץ. או להיות ילד קטן בסל של האופניים מקדימה, בסטייל הכי קיבוצניקי שיש. והכי נצרבו לי הרגעים שהיינו יושבים כל המשפחה והוא היה מנגן בפסנתר. הוא נגן מדהים שיודע לנגן כל שיר בלי למצמץ, מאלה שלא צריכים את התווים - רק שומע שיר פעם אחת וכבר יודע אותו בעל פה. ככה היו נראות הארוחות שלנו, סבא עולה על הפסנתר וכולם שירים ביחד.

סבא תמיד היה בנאדם שאפשר להתווכח איתו, ועכשיו זה משהו שחסר. הוא היה זה שמציע לך קוביית שוקולד בסוף הארוחה, תמיד עוזר, תמיד עקשן. האינטרקציות שהיו לי איתו היו בעיקר בשיחות טלפון – אם הייתי יודע מה הולך לקרות הייתי גם מקליט אותן.

הכי קשה לי זו המחשבה שהוא לא בקו הבריאות. סבא תמיד בתפקוד מלא ומנסה לדאוג לעצמו, אבל הוא צריך תרופות, סובל מבעיות לחץ דם קשות ומתעלף המון - מה שקרה גם בחטיפה. הוא לא יוכל לשרוד שם לנצח, למרות שהוא מאוד עקשן ובטח נושך שם בשיניים. עוד משהו שקשה לי זו עדות שקיבלנו מחטופה שחזרה, על כך שהוא לא יודע שום דבר על סבתא, לא יודע שהיא שוחררה, כל הזמן שאל עליה והיה מאוד מודאג. הוא בטח שואל את עצמו מה עלה בגורלה ומה קרה איתה.

סבא, תדע שלא עצרנו לרגע. אנחנו לא מוותרים עליך וכל המשפחה על הרגליים, ופועלת יום יום ובכל דרך אפשרית להביא אותך הביתה. אנחנו אוהבים אותך ומחכים לראות אותך שוב לצידנו ולצד הפסנתר.

***
מתוך הפודקאסט אספת הורים עם הגר כוכבי, מבית ynet. קישור לפודקאסט המלא בתגובות.

"I can't help but feel the frustration that I wasn't in the safe room with them. I always carry the feeling that I would have gripped the handle much better, that I could have been able to save them" - Dekel Lifsh*tz, the grandson of Oded Lifsh*tz who was abducted from Nir Oz and is still held captive by Hamas, talks about how he misses his grandfather:

One of the strongest memories of Grandpa, being a young child, is riding on his shoulders as he would take us to the pool and for a walk around the kibbutz. Or, in a typical fashion for a kibbutznik, riding inside the bicycle’s front basket. And what burned into my memory the most is the moments when the whole family would sit together, and he would play the piano. He is an amazing player who knows how to play any song effortlessly, one of those who need no notes - can just hear a song once and already play it from memory. This is how our meals used to be, grandpa sits at the piano and everyone sings along.

Grandpa was always a man you could debate with, and now that's something that's missing. He was the person who offered you a piece of chocolate at the end of the meal, always helpful, always determined. The interactions I had with him were mostly phone calls - if I had known what was going to happen, I would have recorded them.

The hardest thing for me is the thought that he is not healthy. Grandpa is always fully functional and tries to take care of himself, but he needs medication, suffers from severe blood pressure problems and faints a lot - which is what happened at the very time of the abduction. He will not be able to survive there forever, even though he is very determined and must be biting his lips. Another thing that is difficult for me is the testimony we received from an abductee who was released, who said that he doesn't know anything about Grandma, doesn't know that she was released, kept asking about her and was very worried. He must be asking himself what happened to her and what was her faith.

Grandpa, know that we didn't stop for a moment. We are not going to give up on you, the whole family is on their feet and works every day and in every possible way to bring you home. We love you and wait to see you again by our side and by the piano.

17/10/2023

הודעה מטעם איגוד הכירופרקטיקה הישראלי:

https://israeldc.com/%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%93/?fbclid=IwAR2olIJHcgyPg2zhI8xI7bpHA8Q5yQAHp4frKCvzLt0hPW66ZAnQp9TvHnU

אנו הכירופרקטורים הרשומים מטה, מציעים טיפול חינם לחיילים בסדיר ובצו 8 וכן לתושבי הדרום שפונו מבתיהם במשך תקופה זו בה מדינת ישראל נמצאת במצב לחימה. שם כתובת המרפאה טל....

08/09/2023

חרדה, דיכאון, חוסר איזון רגשי, פחדים ופוביות שונות.
אין כמעט אדם בעולם שלא יסבול בזמן כזה או אחר מאחת או יותר מהתופעות הללו. לעיתים התופעות ממשיכות שנים ופוגעות באורח החיים שלנו, ביכולת שלנו לממש את הפוטנציאל שלנו, בעבודה, במשפחה, בזוגיות, בלימודים.

זה לא גזרה משמיים ויש דרך להתמודד ואף לפתור את הבעיה בארבעה עד שישה מפגשים בלבד, בהם המטופל סביל לחלוטין.

עד היום הקליניקות של מרכז אורה גולן, בניו יורק ובישראל כבר עזרו ליותר מ-150,000 אנשים! אלפי עדויות הצטברו על הצלחת הטיפול ועשרות אלפי אנשים פתרו את המצוקות שלהם.

במחקר שנערך על ידי פרופסור וויליאם פישר מאוניברסיטת מערב לונדון, קנדה, נמצא שהטיפול שלנו יעיל ב-87.4% מהמקרים.

כל מה עליכם לעשות הוא לצפות בסרטון, להיכנס לאתר שלנו ולהשאיר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ טלפוני.
אל תתנו למאבקים האלה לשלוט בחייכם יותר. קחו איתנו את הצעד הראשון לקראת ריפוי. זה הזמן שלכם.
דברו איתנו עכשיו.

26/04/2022

הפתעה!
לא רק ילדים סובלים מהפרעות קשב,
והופעה של הפרעות קשב וריכוז יכולה להיות אצל כל אחד, בכל גיל.
אצל מבוגרים - ברוב המקרים זו תגובה לתופעת לחץ שעוברת עליהם - אם לחץ רגעי, שתגרום להפרעת קשב קצרת טווח, או סטרס מתמשך - שיגרום להפרעת קשב קבועה.

סטרס מתמשך עשוי להיות תגובה לסביבה רעילה ותוקפנית (אלימות במשפחה, מלחמה ארוכה, לחץ נפשי וכלכלי ועוד)
אנחנו מתרכזים להתמודד עם מצה הסטרס ומגיבים ללחץ ואז איננו פנויים לעסוק בדברים אחרים.

אין סיבה שתמשיכו להתמודד לבד עם הפרעת קשב וריכוז - יש פתרון והוא אפקטיבי לרוב המכריע של המטופלים שעברו אצלנו.

צרו קשר איתנו ותוך מספר שבועות תרגישו שיפור עצום בתפקוד.

#טיפולבחרדות #אורהגולן #התקףחרדה #פוסטטראומה #הפרעתקשב #תלאביב #חרדתבחינות #חרדהחברתית #חרדות #טיפולבחרדה #כירופרקטיקה #חוףכרמל #טיפול #הפרעותקשבוריכוז

25/04/2022

"נכנסתי לתוך שדה תירס ועכשיו אני תקוע" הוא אמר לי בטלפון.
"אדוני", אמרתי לו בנימוס, " זה מרכז אורה גולן, אתה צריך גרר" ?
ככה התחילה אחת השיחות המיוחדות, עם אדם מיוחד, מקרה מיוחד וטיפול רגיל.
ש' (אות בדויה), הוא טייס חיל האויר במילואים וטייס ריסוס במשרה מלאה על מטוס ריסוס מסוג "פייפר פוני".
בדרך כלל, בשגרה, יש הבנה טובה, אפילו הבנה עיוורת, בין ש' לפוני שלו. שנים שהם מבלים בשחקים, בשדות השונים, בכל מרחבי הארץ, מלווים את חילופי העונות, מתפעלים ממרקם הצבעים ומהייחוד הטופוגרפי של כל אזור ואזור. אלא שהבוקר משהו השתבש.
מטוס ריסוס חייב לטוס נמוך, בקרבת מתח גבוה, הוא נכנס ליעפים חדים בזה אחר זה כדי לדייק את ריסוס השדה ויש לשמור בו על עירנות גבוהה בזמן פעולות הריסוס.
לא רק הפוני היה מיודד עם ש'. גם שדה התירס הענק והוא היו כבר מכרים ותיקים. שנה אחר שנה ולפי הצורך וכמות המזיקים (אקרית אדומה וצהובה, הליוטיס, פרודניה), למקרה שהתעניינתם, היו ש', הפוני והשדה נפגשים ותמיד תמיד היו יוצאים שלושתם מרוצים מהמפגשים האלה.
הבוקר, כאמור, חל שיבוש קטן. ביעף השלישי, ממזרח למערב, כשהשמש בגבו ואין ציפורים או השתקפות או סינוור או הפרעה מוגדרת משום סוג, מצאו עצמם ש' והפוני מתרסקים לתוך השדה.
עם קשה עורף הוא העם הקנדי.
מעט אנשים, מרחבים עצומים, מזג אויר קשה לעיתים, קשיי תקשורת בין ריכוזי אוכלוסיה, כל אלה יצרו מסורת של הוגנות, נכונות לעבוד קשה ושאיפה למצויינות.
ממרכיבים אלה בדיוק, למזלם של ש' והפוני, עשוי התירס הקנדי מזן קלגרי 313, אותו פגשו הבוקר בנסיבות לא רצויות, ושבלם את המטוס היטב, לא לפני שקרע את מעביר השמן ההידראולי להגה, פוצץ את גלגל ימין, סדק את כנף שמאל ושרט את גוף המטוס משל יצא הרגע ממכון צביעה שחלק ממתיזי הצבע שלו עובדים וחלק בחרו שלא. גם המדחף, מקדימה, איבד, לראשונה בחייו, את הסימטריה המפורסמת שלו והעדיף, מטעמיו שלו, להפסיק להסתובב והפוני, שמניותיו רבות היו לזכות בכל תחרות יופי שהיה בוחר לטוס אליה, ממש לא נראה משהו כרגע.
באשר לש' (אות בדויה), הסירו דאגה, הכל בסדר. הוא אמנם נכנס למהדורת החדשות שאחרי אבל הפוני שמר עליו שמור היטב. מהירות ההתרסקות היתה נמוכה, תא הטייס במטוסי ריסוס מוגן היטב, הטייס קשור בחגורות בטיחות איכותיות, לראשו קסדה וגם הקלגרי, כפי שציינו כבר, הוא זן תירס עמיד, שואף למצויינות וחברותי.
ש' לא נפצע ולא היתה לו בעיה פיזיולוגית. היתה לו בעיית פרנסה והיא נבעה מזה שפתאום לא ממש בא לו להמריא שוב. ולא חשוב על איזה מטוס ולא חשוב בשם של איזה סוס יקראו לו.
אז אחרי שנבדק בבית חולים, ואחרי שלא נמצא דבר, ואחרי שקיבל כמה גימלים, ליתר בטחון,
מצא עצמו ש' במחסור חמור של מוטיבציה וחשק לחזור ולטוס, אבל גם בדילמה תעסוקתית לא פשוטה כי בסופו של יום, זה מה שהוא יודע ואוהב וזה מה שמביא לו לחם הביתה כבר שנים.
אז מה לעזאלאל עושים?
ש' בא אלינו לארבעה מפגשים. בדרך כלל לא צריך יותר. הוא אהב מאד שאין אצלנו שיחות, הנחיות או חפירות מכל סוג צורה ומין.
לא היה צריך להחביר מילים על זה שבאופן הגיוני יש לו את כל הצידוקים לא לרצות לטוס יותר ועל זה שסטטיסטית, והגיונית, והסטורית, ושהוא לא הראשון וכל החרטוטים האלה.
את כל אלה הוא הבין גם מצויין וגם לבד.
כל מה שצריך היה לעשות זה לנקות את כל רעשי הרקע, להפריד את התפל מהעיקר ולהתייחס רק אליו.
ולהמתין, בלי לחץ, שבועיים.
מקץ שבועיים נפגש ש' שוב עם תשוקתו הגדולה ביותר (ותסלח לי זוגתו) ושב והתאחד עם הפוני המשופץ, כמו חדש. רק את המדחף הסימטרי, למרות כל הנסיונות, לא הצליחו ליישר לגמרי. אם התמזל מזלכם לטייל ברחבי הארץ לתומכם ורעש של מכונת תפירה מקולקלת זמזם סביבכם ולפתע, ללא התראה מוקדמת, הופיע מולכם פייפר ריסוס צהוב, אל לכם להבהל. מדובר בפוני, שעכשיו, בתוקף הנסיבות, כולם קוראים לו "ברדר".

24/04/2022

אחד הביטויים הרגשיים של ADHD אצל אנשים וילדים רבים הוא חרדה.
כמו גם - לחץ, דימוי עצמי נמוך,, ביישנות, הסתגרות או לחלופין - מוחצנות, צורך תמידי להיות "ליצן", התקפות זעם, אלימות, תוקפנות.

הרבה מאנשי הפרעות הקשב פונים לספורט על מנת לשחרר אנרגיה עודפת מהגוף, לפרוק את הרגשות השליליים ולעזור למוח ליצור הקשרים חדשים ואף להעלות את רמות הקשב והריכוז.

פעילות גופנית היא אחת הדרכים לשפר את התפקוד של הסובלים מהפרעות הקשה והריכוז, בשילוב טיפול רגשי ופיזיולוגי מותאם.
#טיפולבחרדות #אורהגולן #התקףחרדה #פוסטטראומה #הפרעתקשב #תלאביב #חרדתבחינות #טיפולרגשי #הפרעותקשבוריכוז #טיפול #כירופרקטיקה #חוףכרמל #טיפולבחרדה

22/04/2022