שיא הבריאות - נטורופתיה • רפלקסולוגיה • צמחי מרפא

25/02/2025

18/10/2024

כשחושבים על חיידק, וירוס או פטריה, הם לרוב יעלו בהקשר של מחלות ובעיות.
אבל למעשה על הגוף שלנו ובתוכנו קיימים מיליוני יצורים קטנים הקרויים מיקרואורגניזמים או בשמם המדעי יותר "מיקרוביום".

המיקרוביום מצוי על העור שלנו, חלל הפה, בנרתיק ובמערכת העיכול, הוא קיים מאז שנולדנו ולכל אדם יש הרכב מיקרוביום המיוחד לו.

בשנים האחרונות יש אין ספור מחקרים המגלים עד כמה היצורים הקטנים הללו משפיעים על כל כך הרבה דברים הקשורים לגופנו ובריאותנו, כמו השמנה, רמות סוכר, היכולת לפתח או להתמודד עם מחלות, מצב הרוח שלנו, היכולת לקבל החלטות ואפילו מוטיבציה לפעולה.

לחיידקים הנמצאים במערכת העיכול יש כבוד מיוחד במחקרים, כי להם השפעה עצומה על בריאותנו הכללית ובריאות המוח בפרט. הם קשורים להתפתחות מחלות ניווניות כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון וגם לתפקוד כללי ובריא של המוח.

בין הדרכים בהן החיידקים משפיעים על המוח ניתן למצוא את המנגנונים הבאים:

☑️החיידקים מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), להן תפקידים סופר חשובים. חומצות שומן אלו עוזרות לשמור על שלמות המחסום המצוי בתוך מערכת העיכול המפריד בינה לבין מערכת הדם וגם על שלמות המחסום בין הדם למוח (B.B.B). זליגה של חומרים ממערכת העיכול לדם יכולה ליצור תגובה קשה היוצרת דלקתיות כללית שיכולה להשפיע גם על תפקוד תקין של המוח.

☑חיידקי מערכת העיכול, עוזרים לעכל את המזון וליצר ויטמינים חשובים כדוגמת ויטמינן K ו- B

☑☑המיקרוביום במעי משתתף בייצור שליחים עצביים (נוירו-טרנסמיטורים) כדוגמת דופמין, סרוטונין וגאבא. הללו משפיעים על מצב הרוח, דכאון, חרדה, זיכרון ותפקודים מוחיים וקוגניטיביים שונים.

☑עצם המצאות חיידקים "טובים" במעי בכמות מספקת, מהווה מחסום או תחרות להתיישבות של חיידקים בעיתיים (פתוגניים), דבר התומך בתפקוד מערכת החיסון ומונע התפתחות מחלות או חדירה לגוף ולמוח של רעלנים המיוצרים על חיידקים אלו.

☑זני החיידקים הטובים, הרכבם וכמותם מהווה מרכיב חשוב- כל אחד מהחיידקים בעל תפקיד שונה בהגנה על מערכת העיכול והיכולת ליצר חומרים החשובים לתפקוד של הגוף, מערכות ההגנה והמוח.

☑חיידקי מערכת העיכול משפיעים על תפקוד מערכת החיסון הכללית שבגוף ועל תאי מערכת החיסון המצויים במוח שלנו, בדגש מיוחד על היכולת להתמודד עם מצבי דלקת.
כיום אנחנו יודעים שרמות דלקת גבוהות הן בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על המוח ועל התפתחות מחלות ניווניות כדוגמת אלצהיימר.

תזונה מתועשת דלה בסיבים, תרופות מסוימות, סטרס כרוני, חוסר שינה, חוסר פעילות גופנית וחשיפה לרעלים הם בין הגורמים המובילים הפוגעים בהרכב ותפקוד המיקרוביום.

שינוי באורחות החיים וצריכה של פרוביוטיקה (חיידקים טובים) ופרה -ביוטיקה (המזון של החיידקים), בתזונה או כתוסף יכול לעזור לשפר ולאזן את אוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול, כדי שהם יישמרו בחזרה על הדברים שיקרים לנו באמת 😊🧠
מוזמנים לשתף עם אנשים שבריאותם חשובה להם

27/09/2024

בשנים האחרונות הלהיט הגדול בשוק ההרזיה הוא זריקות כדוגמת "אוזמפיק" ו"ויגובי". הזריקות הללו ותרופות להרזיה, מאותה משפחה, אינן חדשות בשוק. הן ניתנו תחילה להורדת רמות סוכר בדם ולטיפול בסוכרת טייפ 2.

התרופות האלה מחקות את פעולת ההורמון GLP-1 המופרש באופן טבעי במעי. הורמון זה משפיע על הפרשת האינסולין והגלוקגון, הקשורים במטבוליזם של הסוכר, ולכן הן ניתנות לטיפול בסוכרת.

בנוסף להשפעה על רמות הסוכר, הזריקות משפיעות גם על קצב התרוקנות הקיבה ותנועתיות המעי, מייצרות תחושת מלאות וירידה בתאבון ולכן גורמות גם לירידה במשקל.

(במאמר מוסגר- אני רוצה להדגיש שהזריקות אינן אבקת קסמים להרזיה, הן אינן חפות מתופעות לוואי והשפעה מיטבית נצפית כאשר יש שילוב עם תזונה אופטימלית, פעילות גופנית, שיפור השינה והורדת סטרס. שימוש בתרופה בלבד, ללא שינוי באורחות חיים, מחזיר את המטופל לנקודת ההתחלה מיד עם הפסקת השימוש).

לאחרונה מצטברים מחקרים המלמדים שבנוסף לאפקט של הורדת רמות סוכר והרזיה זריקות האוזמפיק וויגובי יכולות להאט ירידה קוגניטיבית, באנשים הנמצאים בשלבים ראשונים של דמנציה.

מחקר שנערך באנגליה בשנה האחרונה, מלמד על האטה של 18% בירידה קוגניטיבית וכן השפעה על נפח המוח, בעקבות השימוש בתרופות הללו.

בין המנגנונים שהוצעו להשפעה המטיבה של סוג תרופות שכזה:
🧠הורדת דלקתיות במוח
🧠מניעת הצטברות חלבונים במוח מסוג בטא עמילואיד, הנמצאים בחולי אלצהיימר
🧠הורדת סיכון לאירועים לבבים ושבץ מוחי
🧠וכמובן הורדת רמות סוכר, שמאוד מקושרת לדמנציה.

חשוב לציין שיש לחכות למחקרים נוספים ורחבים יותר בהקשר של השפעת התרופות הללו על דמנציה, אבל ממש שווה לעקוב ולהיות עם היד על הדופק.

מוזמנים לשתף עם אנשים שבריאותם חשובה להם.

16/08/2024

כשמגיע מטופל חדש אני תמיד שואלת אם יש בדיקות דם מהזמן האחרון. באחוז גבוה מהמקרים התשובה היא "עשיתי, הכל היה בתוך הטווח התקין", וכשאני מבקשת לראות את הבדיקות, ה"תקין" שבבדיקה רחוק מאוד מלהיות אופטימלי לבעיה איתה הגיעו.

אז מה זה אומר?? הבדיקה "נורמלית", אבל עדיין מרגישים, חלשים, חולים, לא חדים, הרגשה שיש משהו... והרופא אומר לכם " אתם בריאים, הכל בסדר"- אין צורך בשום התערבות, לא תרופה ולא ניתוח 😊.

אז בואו נבין קצת כיצד תוצאות הבדיקות בנויות:
טווח הנורמה מבוסס על ממוצע באוכלוסייה, לרוב אין קשר לגילכם, למין שלכם, מחלות רקע תרופות שנוטלים או למצבכם הפיזיולוגי .

הטווח הנורמלי הוא נתון סטטיסטי, מעין עקומת פעמון שאומרת ש 95% מהאנשים "הבריאים" נמצאים בטווח "הנורמלי", 2.5% מעל הנורמה, ו-2.5% הם מתחת לנורמה.

אם נסתכל על מספר מדדים הקשורים בבריאות המוח, כמו למשל רמות ויטמין D, ויטמין בי 12, רמות סוכר בדם, תפקוד בלוטת התריס ועוד, נראה שחלק מהבדיקות יימצאו בטווח התקין אך הן רחוקות מלהיות אופטימליות לתפקוד יום יומי, לזיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות ולכן לא סתם אנשים מתלוננים שהם מרגישים שמשהו לא בסדר.

צריך לזכור שהמטרה בבדיקות הדם שלנו היא גם לבדוק תפקוד תקין ואופטימלי, לא רק קיום או אי קיום מחלה (פתולוגיה). בבדיקת הדם יש גם אלמנט של מניעה והוא מפוספס רק אם מסתכלים על נקודה אחת בציר הזמן.
יש לעקוב אחר השינויים לאורך זמן, על מנת לזהות האם הם מצביעים על התפתחות של בעיה, (למרות שעדיין אין סימפטומים ו"חריגות") ואז ניתן מבעוד מועד לנקוט בשלל צעדים לשיפור המצב.

מוזמנים לשתף עם אנשים שבריאותם חשובה להם