09/11/2025
לפעמים יש רגע בטיפול שהמטופלת מתחילה לדבר על משהו שמפריע לנו או נוגע בנו.
המון שנים הייתי מרגישה פתאום מועקה בגוף, הרגשה של סלע ענק על החזה שיושב לי על הלב, הגרון נחנק ונסגר.
יצא לך להרגיש משהו דומה?
מודרכת שלי סיפרה לי שכשהמטופלת שלה מתחילה לדבר על מיניות הנשימה שלה משתנה ומשהו בבטן מתכווץ לה. הראש שלה היה מתחיל לעבוד מהר מדי והיא כבר לא הייתה מרוכזת בה. היא הייתה עסוקה בלהחזיר לעצמה את הסנטר.
התחושה הזו יכולה לקרות לכולנו, בכל מיני נושאים ובוודאי כשעולה השיח על מיניות.
הנושא מעורר את הגוף שלנו להגיב, זה קורה לנו ללא שליטה.
אני פוגשת את זה שוב ושוב בהדרכות שלי -
מטפלות מקצועיות, מדהימות, רגישות, עם שנים של ניסיון,
שמרגישות שהמיניות "זורקת" אותן מהמרחב הטיפולי,
ושכל פעם שהנושא עולה הן בעצם צריכות רגע לעבוד על עצמן כדי להישאר.
יכולות להיות כל כך הרבה סיבות - החל ממבוכה, סקרנות, חוסר ביטחון ועד פגיעה מינית בעבר שמשפיעה עד היום.
הנה טיפ קטן -
בפעם הבאה שמטופלת שלך מדברת על מיניות ואת יוצאת מפוקוס, אל תמהרי להחזיר את הכדור אליה.
רק שימי לב מה קורה אצלך.
הפילוסוף מרלו פונטי אמר שהגוף שומר זכרונות גם כאלה שלא נאמרו. הוא ראה בגוף שלנו את המקום שבו הלא מודע מדבר - בתנועה, בהימנעות ובקצב הנשימה.
הרבה פעמים הגוף זוכר את מה שהמילים שכחו.
לכן, שימי לב מתי הגוף שלך מתכווץ. הקשיבי לו.
ההקשבה לעצמך היא חלק מהטיפול.
כי ככל שתכירי טוב יותר את הגוף שלך ואת התגובות שלך,
כך תוכלי להישאר נוכחת, גם כשהשיחה נוגעת באזורים רגישים.
מזמינה אותך לעקוב אחריי ולהציץ באקדמיה הדיגיטלית שלי לכלים נוספים כדי שתוכלי להפוך את השיח המיני לחלק טבעי, בטוח ומקצועי בחדר הטיפולים שלך.
שלך,
נלי
