בטיפולנט קהילה מקצועית - Betipulnet Professional

02/12/2025

"במאמרו "חוויה של סיום", תיאר הפסיכואנליטיקאי האמריקאי רוי שייפר (1922-2018), את החוויה של סיום טיפול פסיכואנליטי, תוך התבוננות בשינוי אשר חל בעמדה הדיכאונית לאור סיומו הקרב של הטיפול. בתוך כך, הציג שייפר המשגה של שני מצבים של עמדה דיכאונית אשר עשויים לבוא לידי ביטוי בתגובה לסיום הטיפול - העמדה הדיכאונית האותנטית, אשר מתייחסת להמשגה הקלאסית של מלאני קליין, ולעומתה, את העמדה הדיכאונית הכוזבת, אשר מתוארת כעמדה הגנתית ובלתי אותנטית. המעבר אל עמדה דיכאונית כוזבת, מוסבר על פי שייפר כחלק מהרגרסיה אשר חווה המטופל לקראת סיום הטיפול. במאמר, הוא מציג את ההיבטים השונים של העמדה והתנועה לעברה, תוך שימוש בדוגמאות קליניות אשר ממחישות את טענותיו.

נקודת המוצא ממנה יוצא שייפר במאמר, היא כי במרבית המקרים, הטיפול ככל הנראה יגיע אל סיומו כאשר המטופל בעל אפשרות עקבית לשהות בעמדה הדיכאונית. עם זאת, כאשר סיום הטיפול מתגלה באופק, מסביר שייפר, באופן טבעי המטופל נסוג אל הגנות נמוכות יותר, על מנת להימנע מהחוויה המאיימת והמורכבת של הפרידה. לשם כך, הוא מאמץ את הארגון הנפשי ההגנתי אותו מכנה שייפר עמדה דיכאונית כוזבת. זאת, לצד מגמה כללית של המטופל לנסיגה לעמדות רגשיות רגרסיביות, אשר נדמה היה כי התפתח מהן במהלך הטיפול. למעשה, הטענה במאמר היא כי באמצעות שימוש בעמדה הכוזבת, המטופל נמנע מחוויות של תחושות כואבות הקשורות בפרידה, בהן אבל, אשמה, אכזבה, טינה ופחדים מפני העתיד."

בואו לקרוא את הסקירה המרתקת של הפסיכולוגית ירדן אלעזר:
https://tinyurl.com/4ccn4wsb

01/12/2025

בפינת המלצות הספרים של השבוע - ספר ילדים!

הספר "קיפ והרגשות הצבעוניים", מסדרת ספרי קיפ לפעוטות, מלווה את קיפ במסע להבנת בליל הרגשות מהיום שלו בגן - ובכך יכול לסייע לחשוב יחד עם פעוטות, דרך עולמם שלהם, על הצפה רגשית ועל ויסות רגשי.

הספר נכתב על ידי שני פרידמן, עו"ס, דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת בר אילן.

בואו לקרוא עוד:
https://tinyurl.com/3b4n88sj

27/11/2025

מאמר חדש מאת רועי ברובסקי וד"ר לאה שלף: "במערכת הצבאית הישראלית קיימים מנגנוני חוסן פורמליים, כמו שיחות עיבוד המתבצעות לאחר אירוע יחידתי טראומטי, בעיקר כאשר ישנם הרוגים ומתרחש אובדן, וכן תמיכת עמיתים או אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ביחידה. עם זאת, מנגנונים אלו נוטים להתמקד בהיבטים תפקודיים והישרדותיים, בעוד שההיבטים המורכבים יותר של טראומה (למשל פגיעה מוסרית או קונפליקט ערכי) מקבלים מענה מוגבל ונותרים מחוץ לטווח ההתערבות הישיר. גישת החשיפה האדפטיבית מציעה מענה משלים למנגנונים אלו, באמצעות עיבוד חווייתי ומובנה של אירועי לחימה, המתמקד במשמעויות רגשיות, מוסריות וזהותיות ובקידום תהליכי תיקון פנימי ובנייה מחודשת של משמעות."

במאמר זה מציגים המחברים גישת טיפול ממוקדת טראומה בשם חשיפה אדפטיבית, אשר מבקשת לתת מענה גם להיבטי הטראומה אשר עוסקים בפציעה מוסרית, קונפליקט ערכי ואובדן. זאת, תוך התמקדות במשמעויות רגשיות, מוסריות וזהותיות ובקידום תהליכי תיקון פנימי ובנייה מחודשת של משמעות.

מאמר זה נכלל גם הוא בגיליון הנוכחי של כתב העת המקצועי של השבוע, שמוקדש לאחת הסוגיות הבולטות והפחות מוכרות בתחום הטיפול בטראומה – פציעה מוסרית.

התכנים אשר מובאים לפניכם בגיליון מבקשים לבחון מחדש את האופן בו אנו רגילים לחשוב על הטיפול בטראומה, ולהפנות את הזרקור לאתגר הקליני שסוגיה זו מציבה בפני הקהילה הטיפולית.

למאמר המלא:
https://tinyurl.com/y8vj5b2m

לגיליון המלא:
https://tinyurl.com/4zfpez93

עוד משתתפים ומשתתפות בגיליון: פרופ' יוסי לוי בלז, איה רוט, פרופ' גדי זרח.

25/11/2025

ד"ר מרית גורן: "לשיטתו של ויניקוט, סובייקט כזה [בעל סביבה מטיבה] יכול ליהנות מתוקפנותו, לחיות בהתאמה לעצמי האמיתי שלו ולהיות בעל אומץ ותעוזה, להיות ספקן, מערער ואפילו משנה ומתקן עולם. כוח הנייעות, הקודם לכול, מוביל, אם כן, לחוות הרסנות ראשונית, להרגיש רגשות תוקפניים וליכולת לחיות בחיבור לשורש החיים המרכזי שממנו ינבעו תחושות של ממשות, חיות וחיוביות. כך נוצרת תחושת 'הנני'."

הפרק "דונלד ויניקוט" מתוך הספר "פסיכואנליזה של הרוע" זמין לקריאה באתר ללא עלות. בפרק מתרכזת המחברת בתרומתו של דונלד וינקוט לדיון על שאלת הרוע. הפרק כולל התייחסות מעמיקה אודות גישתו והגותו של ויניקוט בנוגע להתפתחות נפש האדם, התפתחות התוקפנות וההשלכות על האישיות והעצמי הנובעות מתהליכים אלו.

בימים בהם ההרהור בשאלת הרוע רלוונטי וכואב, מזמינים אתכם לקרוא בספר המרתק הזה, כאן:
https://tinyurl.com/4ymt8cjr

הפרק מובא לפניכם באדיבות הוצאת רסלינג והמחברת מרית גורן.

24/11/2025

על המשימה שמתגלה בתום הקרבות

בכתבה ב-7 ימים של ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth, קואליציית ארגוני בריאות הנפש מזהירה מפני "צונאמי נפשי" חסר תקדים בהיקפו, הצפוי להכות בחברה הישראלית. הנתונים מראים על זינוק צפוי במספר הישראלים שיזדקקו לסיוע ציבורי ממיליון לשני מיליון בני אדם לפחות. המומחים מדגישים כי ההשפעות הנפשיות המחריפות צצות במלוא עוצמתן דווקא "עם תום הקרבות".

הכתבה חושפת את המחסור החמור במטפלים ואת הכשל המערכתי בשירותי בריאות הנפש, ומתארת עדויות מצמררות על עלייה חדה בחרדה, דיכאון, התמכרויות והתפרקות של משפחות וקהילות שלמות.

יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, יורם שליאר, מציב בפני המדינה מראה כואבת וקורא לפעולה מיידית: “אחת הבעיות היא שלא נקבעו מפתחות תקינה לפסיכולוגים במערכת הבריאות". הפתרון העוקף של משרד הבריאות לבעיית תורי ההמתנה האדירים לטיפול נפשי, בו הוכשרו במהירות סטודנטים לעבודה סוציאלית ולפסיכולוגיה כ"תומכי בריאות נפש", הינו "פתרון שקצת משחרר את הלחץ, אבל אנחנו לא שלמים איתו... אין ספק שטיפול נפשי צריך להינתן על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך שמונה שנים, ולא שלושה חודשים".
שליאר מזהיר כי הביקוש צפוי להמשיך ולעלות. "לא יהיה פסק זמן ממצב החירום הנפשי". על מנת לספק טיפול ראוי יש לקלוט אנשי טיפול מיומנים ומורשים.

הארגונים קוראים לראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו להכריז על "מצב חירום לאומי" ולהקצות משאבים לשיקום, מחשש שהדורות הבאים ישלמו "מחיר כבד" בהיעדר מענה מיידי ויסודי.
*קישור לכתבה המלאה בתגובות*

23/11/2025

"שנתיים לפני שעזב את הבית אמר אבי לאמי שאני מכוערת מאוד" – במשפט הבועט הזה נפתח הרומן של אלנה פרנטה, "חיי השקר של המבוגרים", בהוצאת הקיבוץ המאוחד וסימן קריאה. אבל מה זה בכלל להיות מכוערת מאוד, לראייתה של פרנטה? דרך ספרה, עולה כיצד עולמנו הפנימי עלול לצבוע גם את המשתקף במראה.

פרנטה, מחברת הרומנים הנפוליטניים, מצטיינת בתיאור חד של הנפש המתבגרת. בספרה הנוכחי אנחנו מלווים את ג'ובנה לאורך כמה שנים סוערות של פרידת הוריה והתחברות עם דודתה – דמות שסימלה פעם תוקפנות ורוע, והופכת בהדרגה למקור הערצה, וכן לסמל של שחרור ופחד. בכתיבתה הנוגעת והמטלטלת לעיתים, פרנטה מצליחה לגעת בשכבות הנסתרות של הנפש המתבגרת: בחוויות של בושה ופגיעות, בבלבול בין אמת לשקר, בתוקפנות, ובקונפליקט משפחתי שמעצב את נפשה של ג'ובנה מחדש.

ממליצים לקרוא ולהיסחף יחד איתה.

20/11/2025

השבוע, הגיליון של כתב העת המקצועי מוקדש לציון שנה לפטירתה של הפסיכואנליטיקאית והפילוסופית פרופ' דונה אורנג' ז"ל, אחת הדמויות המכוננות בזרם האינטר-סובייקטיבי בפסיכותרפיה.

דרך עיסוקה בנושאים כמו אתיקה, הרמנויטיקה ואפיסטמולוגיה, הציעה אורנג' גישה קלינית ייחודית שמציבה במרכז את הצורך בפסיכואנליזה הומניסטית. לשיטתה, זו דורשת התמקמות טיפולית המכירה בסבלו של המטופל מתוך עמדה שאינה סמכותנית, אלא כזו המאופיינת בעמידה לצידו ומתוך מוכנות לחוות יחד איתו את שמתחולל בנפשו.

התכנים שבגיליון הנוכחי מציעים טעימה מתוך מורשתה העשירה של פרופ' אורנג', החל מגישתה לפסיכואנליזה ככלי הומניסטי, דרך מחשבתה על הרמנויטיקה של אמון, ועד הפרקטיקה הקלינית של גישתה בעתות משבר.

מזמינים אתכם לקרוא ולצפות בתכנים של הגיליון:
https://tinyurl.com/re6ppfe4

משתתפות בגיליון: ד"ר קלאודיה קוגן, נוגה אריאל-גנור, פרופ' דונה אורנג'.

18/11/2025

הסדרה החדשה "מקום שמח" (כאן) נתנה לנו השראה, אז הכנו אוסף מימז טיפוליים – כי אם כבר טיפול, אז עם חיוך. מקווים שתאהבו 😂

16/11/2025

בטיפול, כמו בניסים, הדברים הגדולים לא תמיד מתגלים בזמן אמת. לפעמים בתוך התהליך רואים רק את המאמץ, את החזרתיות ואת הצעדים הקטנים, ורק מרחוק אפשר להביט אחורה ולראות שהים באמת נבקע, שמשהו זז 💙

13/11/2025

עולמם הפנימי של מטופלים המתמודדים עם הפרעות אישיות או ארגוני אישיות רעועים מאופיין לא פעם בריבוי זהויות, שסעים פנימיים עמוקים וקושי משמעותי לחוות את העצמי באופן רציף ואחיד.

התנועה בין פרגמנטציה לאינטגרציה מהווה אתגר טיפולי מרכזי בעבודה הקלינית עם מטופלים אלה, וכוללת מפגש תדיר עם מצבים של דיסוציאציה, אובדנות והעברות עוצמתיות ומשתנות בתוך הקשר הטיפולי. פעמים רבות, מפגשים אלה דורשים מהמטפל גמישות תיאורטית וטכנית שתאפשר להכיל ולחבר אט-אט את כל חלקי האישיות המפוצלים.

הגיליון הנוכחי של כתב העת המקצועי מציע מבט רחב על סוגיות אלו – ומכיל ידע תיאורטי מגוון על העצמי המרובה והפרעות אישיות, גישות טיפוליות שונות בתחום, הצגת טכניקות טיפוליות תוך שימוש בדוגמאות קליניות ועוד.

מזמינים אתכם להיכנס, לקרוא ולצפות כאן:
https://tinyurl.com/26fcvvjn

משתתפים ומשתתפות בגיליון: יהודה ניניו, ד"ר איירה ברנר, נעה הלוי, נעה ביימן.

11/11/2025

"טראומה אינה רק מנת חלקם של יחידים. כלומר, היא קודם כל מנת חלקם הכואבת של יחידים, אבל היא גם שזורה בתוך הקשרים, התהליכים, האינטראקציות והתרבות ממנה מגיע האדם. כזו היא טראומה ובמיוחד כזו היא טראומה קולקטיבית. השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל פגשו את כולנו מביטים בחמלה ובהלה באלו שספגו את הפגיעות הישירות: תושבי העוטף, מילואימניקים, אנשים שחוו אובדן של בן משפחה, מפונים. אבל, וזה אבל חשוב, השבעה באוקטובר והמלחמה פגשו גם את כולנו כפרטים ואת כולנו כקהילה וכחברה הישראלית. בצל טראומה קולקטיבית זו עולה באופן חוזר שאלה על תפקידם של אנשי הטיפול: האם עליהם להצטמצם למרחב הקליני, או שמא אחריותם חורגת ממנו אל עבר הקהילה והחברה כולה? מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים שכתבנו על מנהיגות פסיכולוגית. הוא נכתב על ידי ארבעת המטפלים של ריטריט ייחודי שהנחינו לצעירים ישראלים בדרמסאלה, הודו, בספטמבר 2025, והוא נכתב עם חזרתנו לארץ. במאמר אנו מבקשים לבחון את התפקיד של מנהיגות פסיכולוגית בשדה החשוב של ריפוי קהילתי. נציג תחילה את תפיסת ה"מנהיגות הפסיכולוגית", ובהמשך נציע את סיפור המקרה של "ריטריט דרמסאלה" תוך הדגמה וחשיבה כיצד יצירת מרחבים לריפוי קהילתי יכולה להוות מענה למצבי משבר, להשבת האמון ולסלילת דרך לצמיחה ותקווה."

בואו לקרוא את מאמרם המרתק של פרופ' יוסי לוי בלז, ד"ר רונית שלו, טלי הלמן מור ונדב פרידמן:
https://tinyurl.com/3purax4j

המאמר פורסם באוקטובר 2025, באתר בטיפולנט.

09/11/2025

זהבה סולומון: "כשמלחמה מסתיימת, והחיילים חוזרים לביתם, המכרים, החברים ובני המשפחה מצפים לפגוש את האדם הקרוב להם, המוכר. אך יש והוא שב אדם שונה, שטראומת המלחמה שינתה אותו. חייל שב הביתה והוא לעיתים איננו אותו אדם שעזב את הבית. חייל פוסט טראומטי שרוי עכשיו במלחמה שאחרי המלחמה, ולדבר השפעות קשות ומגבילות על תפקידו במשפחה, בעבודה ובחברה."

הפרק "השיבה הביתה" מתוך הספר "שקופים על מגש הכסף" מובא כאן לפניכם במלואו. בפרק זה מתמקדת המחברת בסיטואציה של שיבת החיילים הביתה לאחר המלחמה והתמודדות בני המשפחה עם תסמינים של פוסט טראומה.

הפרק כולל התייחסות למאפיינים בולטים אצל חיילים פוסט טראומטיים: קושי עם אינטימיות, הימנעות וקהות רגשית, בדידות וריחוק, קשיים בתפקוד המיני, פרצי אלימות ועוד.

בתוך כך, המחברת בוחנת כיצד כל אחד ממאפיינים אלו משפיע על חיי המשפחה באמצעות הדגמה מתוך מקרים קליניים.

מזמינים אתכם לקרוא את הפרק כאן:
https://tinyurl.com/msetnz9k

הפרק זמין לקריאה באתר באדיבות הוצאת כנרת זמורה דביר והמחברת זהבה סולומון.