Renata Yoga Space

23/12/2025

עונג כתרגול של מוות

אלו לא שאלות על מין.
אלו שאלות על חיים.

למה בצרפתית קוראים לאורגזמה
La petite mort — “המוות הקטן”?

כי באורגזמה עמוקה קורה משהו נדיר:
לרגע — ה־“אני” נעלם.

לא הגוף מת —
אלא הזהות.

המחשבה שותקת.
הרצון נמס.
השליטה מרפה.
והזמן — מפסיק להיות רלוונטי.

זה רגע של ריק מוחלט.
כמו מדיטציה עמוקה.
כמו רגע לפני הירדמות.
כמו מוות — בלי למות.

ולכן זה מפחיד.
ולכן זה גם כל כך נכסף.

החיים דורשים מאיתנו כל הזמן:
להחזיק.
לתפקד.
לדעת מי אנחנו.
לשלוט.

האורגזמה אומרת משהו אחר לגמרי:
עכשיו תפסיקי.

תפסיקי להחזיק.
תפסיקי לדעת.
תפסיקי להיות “מישהי”.

זו לא בריחה —
זו חניכה.

בתרבויות עתיקות הבינו את זה היטב.
יוגה, טנטרה, מדיטציה, ריקוד אקסטטי —
כולם אימנו את האדם
לאבד את העצמי לרגע
ולגלות שהוא לא נעלם — הוא מתרחב.

מי שיודע “למות” רגעית
פחות מפחד מהמוות האמיתי.
ומי שיודע להרפות —
חי עמוק יותר.

והעונג?
העונג הוא הפיתוי של החיים.

החיים לוחשים לנו:
תסכימי לאבד שליטה —
ותקבלי אקסטזה.

לא במקרה זה חזק במיוחד אצל נשים.
העונג הנשי לא חייב להיגמר.
אין לו נקודת שיא אחת.
הוא יכול לעלות, להתפשט, להימשך.

זו לא פריבילגיה.
זו אחריות.

כי העונג לא נועד רק “לשחרר מתח”.
הוא נועד להזכיר לנו
מי אנחנו
כשאנחנו מפסיקות להחזיק.

🤍

#עונג
#עונגנשי

#עונגכתרגולשלמוות
#הרפיה
שחרורשליטה
תודעה
גוףונפש
נשיותמודעת
נשיותרוחנית
מיניותמודעת
עומקנשי
חכמהנשית
נוכחות
טרנספורמציה
דרךהגוף
עונגעמוק
ריפויבעונג

21/12/2025

למה בעצם בני אדם שואלים שאלות
ומחפשים תשובות?

כי אנחנו היצור היחיד שיודע שהוא חי.
ויודע שזה ייגמר.

וברגע שהידיעה הזו נכנסת —
החיים כבר לא יכולים להיות רק רצף של ימים.
הם מבקשים הקשר.

אנחנו שואלים
לא כי אנחנו חלשים,
אלא כי חוויה בלי משמעות כואבת יותר מכאב עצמו.

השאלות לא תמיד רוצות תשובה.
לפעמים הן רק רוצות מקום לנשום בו.

כשמשהו נתקע בגוף,
כשהלב לא מבין,
כשהתשוקה מתבלבלת,
כשהשקט מפחיד —
השאלה עולה מעצמה.

לא כדי לשלוט.
לא כדי לדעת הכול.
אלא כדי להחזיר תנועה.

יש רגעים בחיים —
אהבה גדולה, לידה, מוזיקה, ריקוד, אובדן —
שבהם העולם מרגיש גדול יותר מהשפה שיש לנו.
וברגעים האלה
אנחנו שואלים
כי משהו בנו מבין שיש עוד.

אולי זו כל האנושיות שלנו:
לחיות, להרגיש, לשאול,
ולהמשיך לנוע גם בלי תשובה סופית.

לא כל שאלה נפתרת.
אבל כל שאלה אמיתית
פותחת מרווח קטן
שבו החיים יכולים להיכנס.

בקרוב - בפעם ה3
אני מוציאה קבוצה של אנשים יפים ועמוקים
לקייפ טאון ולאפריקה ברן .
12 ימים של מסע גוף נפש ורוח .
של צבע יופי ותשוקה .
השנה - זכיתי ליותר .
אם יש בכם קריאה להצטרף תפנו אליי .

08/12/2025

למה אני, כמורה ליוגה, נמשכת לאנשים שיש בהם מקומות אפלים

ככל שאני מתקדמת בדרך שלי, אני מגלה משהו עדין ועמוק:
שהלב שלי נמשך לאנשים שיש בהם לא רק אור — אלא גם צל.
לא רק יופי וחכמה — אלא גם שבר, סדק, כאב ישן שהם עדיין נושאים איתם.

פעם חשבתי שמשהו “לא בסדר” בי.
היום אני מבינה: זו לא חולשה. זו יכולת.

מורה ליוגה, אישה שעושה דרך, לומדת לזהות עולמות פנימיים.
ואנשים עם עומק — עם פצע, עם אמת שלא התיישרה — מרגישים את זה.
הם מרגישים שאפשר לנשום לידה, שאפשר להיראות בלי מסכות,
שאפשר להביא את המקומות שהם מסתירים מהעולם.

זו לא משיכה לחושך.
זו משיכה לאנושיות.

אנשים עם צל הם אנשים שהחיים נגעו בהם.
שמכירים את האדמה, את הרעידות, את המקומות שבהם הלב נסגר ונפתח מחדש.
ואני — כמו כל אחת שמחזיקה מרחב — יודעת לזהות את הילד הפנימי שמבקש ריפוי,
גם כשהוא עטוף בדממה, בכעס, בברק בעיניים.

בתוך התרגול היוגי אנחנו מדברים על טהרתה — היכולת לראות את המהות שמעבר לצורה.
כשאני מביטה במישהו, אני לא רואה רק את מי שהוא היום.
אני רואה את מי שהוא יכול להיות.
את האור שמחכה לצאת דרך הסדקים.

אבל זה גם שיעור.
לזכור שהלב שלי לא נועד להציל אף אחד.
שהאור שלי לא צריך להאיר מקומות של אחרים על חשבון עצמי.
שהתשוקה להבין, לעטוף, לרפא — צריכה להיות מלווה בגבול, בנשימה, בהבחנה.

כי המשיכה אל צל יכולה להיות הזמנה —
אבל גם מבחן:
האם אני רואה את האחר באמת,
או שאני נשאבת אל משהו שהוא לא שלי.

אני לומדת להקשיב.
לזהות מתי זו משיכה שמזינה אותי, ומתי זו משיכה שמרוקנת.
לזכור שהצל של מישהו אחר לא אמור לכבות את האור שלי.

ובכל זאת — אני לא מתביישת בזה.
אני לא מפחדת מהאפלוליות שבאדם.
היא לא מרתיעה אותי.
דווקא שם, לפעמים, מתחילה הרכות הגדולה, האמת, האנרגיה החיה.

ואולי בגלל זה אני בדרך הזאת.
כדי לפגוש אנשים בשלמות שלהם — באור ובצל —
ועדיין לזכור את שלי.

02/12/2025

חיפוש האמצע ביוגה — והאמצע שבחיים

ביוגה אנחנו כל הזמן מחפשות את האמצע.
לא היצמדות ולא דחייה, לא מאמץ יתר ולא רפיון.
המרחב הזה שבין להחזיק לבין לשחרר הוא המקום שבו הגוף מתחיל לדבר אמת,
והנשימה מספרת לנו את הסיפור האמיתי של מה שקורה בפנים.

באסאנות אנחנו לומדות לזהות:
איפה אני דוחפת יותר מדי.
איפה אני נופלת לאדישות.
איפה אני יכולה להתארגן מחדש, לייצב, לנשום – ולמצוא את קו האמצע.

והיופי הגדול הוא שזה בדיוק אותו תרגול גם בחיים.

בכל מערכת יחסים, בכל החלטה, בכל יום שבו הלב קצת רועד –
אנחנו מוזמנות למצוא את האמצע החכם:
לא להישרף במאמץ להוכיח את עצמנו,
ולא להיעלם מתוך ויתור אינסופי.

האמצע הוא המקום שבו את נשארת נוכחת.
מקשיבה.
נושמת.
בוחרת ולא מגיבה.
ברורה אבל רכה.
אחוזה בעצמך בלי להיאחז.

כמו בעמידה, כשאת מחפשת את קו הכובד המדויק –
הרגע שבו הרגליים נטועות, הלב פתוח, והנשימה זורמת בקלילות –
כך גם בחיים:
כשאת פוגשת את האמצע שלך, כל המערכת מתייצבת.

זה לא יעד.
זו מיומנות של חיים.
תנועה מתמדת בין הקצוות, עם הידיעה שתמיד יש בית לחזור אליו – את עצמך. #. :
#יוגה ויניאסה ויוגה_הילינג נשימה יציבות_ורכות מסע_פנימי מודעות תנועה_בחיים יוגה_לנשים רנטהייוגה

01/12/2025

הקבלה בין קומבקה ביוגה… לבין החיים עצמם

החזקת האוויר. והחזקת הריק.

יש רגעים בתרגול שבהם המורה אומרת “קומבקה – להחזיק את האוויר”.
וברגע אחר – “ריקה. החזקת הריק.”
שני רגעים שנשמעים הפוכים, אבל בעצם הם מדייקים שני מצבי חיים שאנחנו עוברים שוב ושוב.

קומבקה מלאה — להחזיק את המלאות:
זה הרגע שבו השאיפה מלאה, החזה פתוח, הבטן מתרחבת, הגוף מחזיק חיים.
כמו תקופות שאנחנו מלאות — בעשייה, בהשראה, באהבה, ברעיונות, בפרויקטים.
אנחנו מחזיקות את הכול רגע אחד, נותנות לו להתקרב אלינו, להתבשל, להתייצב.
זה לא לחץ — זו הסכמה להיות עם כל הטוב שמגיע.
להכיר במלאות של החיים בלי לברוח ממנה.

קומבקה ריקה — להחזיק את הריק:
הנשיפה הסתיימה. אין אוויר.
הגוף רוצה מיד לשאוף, למלא, להחזיר שליטה.
אבל היוגה מזמינה אותנו להישאר שם עוד שנייה אחת, בתוך הריק,
בתוך מה שאין, בתוך הפחד הקטן שמבקש למלא את החלל.

וככה זה גם בחיים:
יש רגעים של חוסר ודאות, של פרידה, של שינוי, של אובדן, של שקט שלא בחרנו בו.
רגעים שבהם הכול מרגיש ריק — ואז האינסטינקט הוא למהר ולמלא:
פרויקט חדש, קשר חדש, רעש חדש.

אבל כשאנחנו לומדות להחזיק את הריק—
ולא לברוח ממנו—
משהו מדויק קורה שם.
הריק מתחיל לדבר.
הוא מספר לנו מה כבר לא נכון, מה כבר לא שלנו, ומה הולך להיוולד מתוכו.

החזקת האוויר והחזקת הריק הן שתי החזקות של אותה נשמה.
האחת מלמדת אמון בשפע.
השנייה מלמדת אמון בריק, שהוא לא חוסר — הוא מרחב.

ואולי…
החיים עצמם הם רצף בלתי נגמר של שאיפה, נשיפה, החזקת המלא והחזקת הריק.
והיוגה רק מזכירה לנו שגם ברגע שבו אין אוויר —
אנחנו יכולות לבחור להיות, לנשום מבפנים,
ולתת לחיים לחזור אלינו בזמן שלהם.

19/10/2025

🕯️ על הדרך, על מורים, ועל מה שלא נלמד בשום קורס

יש דברים שאי אפשר ללמד.
אפשר להעביר ידע, תנוחות, פילוסופיה,
אבל לא אפשר להניח בלב של אדם ענווה.
לא ניתן לשתול נאמנות או הכרת תודה.

ביוגה, היחסים בין מורה לתלמידה הם קדושים.
המורה פותח שער.
התלמידה צועדת דרכו,
ואם היא בוחרת לבנות לעצמה שער משלה – זה טבעי, אפילו מבורך,
אבל כשזה נעשה בלי יושר פנימי, כשהשורש הוא אגו ולא אמת –
העץ אולי יצמח לרגע, אבל ייבולו מר מאוד.

ראיתי תלמידים שהפכו למורים לפני שהפנימו את השיעור.
ראיתי אנשים מדברים על אור, בזמן שבליבם תחרות.
וזה בסדר – כל אחד בדרכו.
אבל חשוב לזכור:
היקום לא מתבלבל.
האמת תמיד חוזרת הביתה,
והיוגה – היא לא עסק, היא לא מותג,
היא דרך חיים.
ומי שעוזב אותה – בעצם, היא זו שעזבה אותו מזמן.

🕊️

#יוגהאמתית #דרךולאמותג #מורהותלמידה #יוגהלב #האמתחוזרת

01/10/2025

🌿 צום אחר

אני בוחרת לקחת על עצמי צום מהרשתות החברתיות.
זה לא צום של אוכל, אלא צום של תשומת הלב שלי.
התנקות מהצורך לצלם, להופיע, לשתף בכל רגע – ולחזור פשוט להיות.

ביוגה אנחנו מדברים על שאוּצ’ה – טהרה. ניקיון פנימי וחיצוני.
כמו שהגוף מתנקה בתרגול, גם הנפש צריכה להתנקות מהרעש, מהשוואות ומהעולם הווירטואלי.
הצום הזה הוא הדרך שלי להזכיר לעצמי שהקיום שלי שלם גם בשקט, גם באי־נראות.

אני לוקחת לעצמי זמן של התבודדות ושקט נפשי, להקשיב לנשימה שלי, ללב שלי, לזרם החיים בתוכי.
זה מסע של טיהור – חזרה לפשטות, למהות, למה שמתקיים גם בלי עין מתבוננת מבחוץ.

אני לא נעלמת – אני מתקרבת.
אל עצמי. אל השקט. אל הטהור.

#התנקות #טהרה #יוגה #יוגהישראל #שקטפנימי #התבודדות

20/09/2025

הויניאסה שלי – שפה של תנועה, נשמה ומוסיקה .

הרצפים שאני יוצרת נולדים מעולם האסאנות של היוגה,
אבל הם אף פעם לא נשארים רק שם.
הם מוגשים דרך תנועה זורמת – flow – שמחברת את האהבה הגדולה שלי לריקוד אקסטטי.

כשהגוף נע, הנפש מתחילה לרקוד,
והריקוד הזה הוא לא טכניקה – הוא סיפור.
הנשמה אומרת את דבריה דרך כל תנוחה,
דרך כל נשימה, דרך כל מעבר.

כל שיעור הוא מסע –
פרוזה בדיבור ותנועה,
אסאנות אנרגטיות ששזורות בחוט עדין של משמעות,
ומתמזגות עם אהבה גדולה נוספת שלי – המוסיקה.

🎶 לכל שיעור אני יוצרת פלייליסט ייחודי,
צלילים שנולדים לרגע הזה בדיוק,
בחלל אקוסטי מיוחד שבו הסאונד לא רק נשמע – הוא נחווה.
הוא חודר לעצמות, נכנס לתוך התאים,
ומזמין חוויה רוחנית, פראית, מעוררת תשוקה.

בין יוגה לריקוד, בין נשימה לצליל –
נפתח שער של ריפוי.
רגעים של חסד, של חיבור, של התמסרות.

זה לא עוד שיעור יוגה.
זה שפה שלמה של אהבה, תנועה ומוסיקה.
זה הסגנון שלי – וזה הלב שלי.

#יוגה #ויניאסה #יוגהנשית #יוגהותנועה #ריקודאקסטטי #יוגהתרפיה #ריפוינתנועה #סדנאותיוגה #יוגהבתלאביב

14/09/2025

🔥 טפס – אש היוגה 🔥

ביוגה, טפס (Tapas) פירושו האש הפנימית – כוח ההתמדה, המשמעת והלהט שמניעים אותנו לניקוי, התמרה וריפוי.
זו אינה אש ששורפת מבחוץ, אלא להבה פנימית שמטהרת מבפנים.

בתרגול היוגה – האסאנות (התנוחות) והויניאסות (הרצפים הזורמים) – הן הכלים שמבעירים את האש הזאת.
כל נשימה, כל מעבר, כל שהייה בתנוחה יוצרים חיכוך עדין שמדליק את האור הפנימי.
האש הזו שורפת את הרעלים (פיזיים, רגשיים ומנטליים), מנקה את המערכת, ומחזירה אותנו למרכז.

כאשר אנחנו מתמסרים לתרגול עם טפס – אנחנו לא רק מזיעים פיזית.
אנחנו מניעים תהליך עמוק של ניקוי פנימי,
משחררים דפוסים ישנים, ומזקקים את עצמנו לקראת גרסה צלולה ובהירה יותר של מי שאנחנו באמת.

✨ האש של היוגה היא לא סתם חום בגוף – היא אש של טרנספורמציה.
אש שמחברת אותנו אל הלב, אל הכוונה, אל הדרך.

#יוגה #טפס #ויניאסה #אסאנות #טרנספורמציה

08/09/2025

✨ חמשת הגופים ביוגה – חכמה עתיקה לחיים שלמים ✨

ביוגה העתיקה מתוארת הוויית האדם כעשויה חמש מעטפות (פאנצ’ה קושה) – חמש שכבות של קיום, שכל אחת מהן זקוקה להזנה ייחודית:

1️⃣ הגוף הפיזי (אנמיה קושה) – ניזון ממזון בריא, תנועה, נשימה, מנוחה.
2️⃣ גוף האנרגיה (פרנאיה קושה) – ניזון מנשימה מודעת, פראניאמה, שהייה בטבע, תנועה זורמת.
3️⃣ גוף המחשבה (מאנומיה קושה) – ניזון ממילים טובות, למידה, מחשבות מיטיבות ותפיסות מעצימות.
4️⃣ גוף התבונה (ויג’נאנמיה קושה) – ניזון מהתבוננות פנימית, מדיטציה, שקט, חקירה והבנה עמוקה של עצמנו.
5️⃣ גוף האושר (אננדהמיה קושה) – ניזון מהיכולת פשוט להיות, אהבה, חיבור, התמסרות לרגע.

🌀 כשאנחנו מזינים רק את השכבה הפיזית – תמיד משהו מרגיש חסר.
אבל כשאנחנו לומדים להזין את כל חמשת הגופים – אנחנו מתעוררים לחיים מלאים, בריאים והרמוניים.

🌸 בקורסי העומק שלי ובקורסי המורים אנחנו צוללים בדיוק לנושאים האלה: איך לטפח את כל הרבדים – כדי להיות לא רק מתרגלים טובים יותר, אלא בני אדם שלמים יותר.

📩 מוזמנים להצטרף למסע עומק ביוגה – לא רק תנוחות, אלא חכמה לחיים.

31/07/2025