פרופסור איתי גת Itai Gat MD מומחה לפוריות

06/11/2025

פונדקאות הינה טיפול IVF ייחודי, במהלכו נוצרים עוברים (ביציות מופרות) מהזרע והביצית של בני הזוג (ההורים המיועדים) ולאחר מכן מוחזרים לרחם של אישה אחרת.
הפונדקאית נושאת את ההריון החל מהחזרת העובר וההשרשה ברחם, המשך בכל הבדיקות של מעקב ההריון וכלה בלידה. מייד לאחר הלידה, הילוד נמסר להורים ונרשם כילדם החוקי.

הפונדקאות מהווה קו אחרון להשגת לידת חי עבור זוגות שהאישה אינה מסוגלת לשאת את ההריון בעצמה.

ככלל ניתן לסווג את המצבים המחייבים פונדקאות ל-2 קבוצות: הפרעה במבנה ו\או תפקוד הרחם למול מחלה כרונית חמורה הפוגעת בבריאות המטופלת באופן כזה שאינה יכולה להיות הריון.

דוגמאות למחלות מהקבוצה הראשונה הינן חסר מולד של הרחם או כריתה של הרחם בעקבות מצבים רפואיים שונים (כגון סרטן) לצד הפרעה תפקודית חמורה של הרחם (כגון הפלות חוזרות ונשנות, רירית דקה).
דוגמאות למחלות מהקבוצה השנייה הינן אי ספיקת לב, מחלת ריאה כרוניות ואי ספיקת כליות - מצבים שכניסה להריון עלולה להביא לסיכון חייה של המטופלת.

מה עוד חשוב לדעת?
היבט רפואי - לאחר מציאת פונדקאית מתאימה, היא עוברת סדרת בדיקות רפואיות מקיפות כדי לוודא שבריאותה תקינה ושהיא כשירה לשאת הריון. בשלב הבא, מתחיל הליך רפואי מבוקר של הכנת הרחם, ובסופו מושתל בו עובר שנוצר מביצית וזרע של ההורים המיועדים. הצלחת ההשתלה וההריון כולו תלויה בניהול רפואי קפדני ובתכנית טיפול מותאמת אישית.

היבט משפטי - במדינות רבות, כולל ישראל, נדרש הסכם פונדקאות מפורט המאושר על ידי ועדה ייעודית. ההסכם מבטיח את הזכויות והמחויבויות של כל הצדדים לאורך כל הדרך, עד ללידה וקבלת התינוק.

לדעתי, פונדקאות היא אחת הדרכים הנעלות ביותר לתרום ולעשות למען נשים וזוגות הכמהים לילד אך סובלים ממצבים רפואיים מורכבים ביותר. הליך הפונדקאות מהווה מסע רגשי ומאתגר, אשר מספק פתרון מלא תקווה ומאפשר להגשים את חלום ההורות.

אם אתם שוקלים את האפשרות, הצעד הראשון הוא ייעוץ עם רופא מומחה שיוכל להסביר את כל שלבי התהליך וללוות אתכם בצורה מקצועית ורגישה.
חייגו לקביעת תור ייעוץ עם פרופ' איתי גת 📞 073-3869104
📍 הברזל 9 א', תל אביב יפו

פרופ' איתי גת – מומחה לפוריות האישה והגבר
מנהל בנק הזרע ופריון הגבר, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

30/10/2025

חסימת חצוצרות, הקרויה גם "פקטור מכני", היא בין הגורמים השכיחים לאי פוריות נשית.
תפקיד החצוצרות חיוני לתהליך ההפריה: הן קולטות את הביצית לאחר הביוץ ומהוות את מקום המפגש וההפריה של הביצית והזרע. לאחר ההפריה, הביצית המופרית עוברת דרך החצוצרה לכיוון הרחם, שם היא אמורה להשתרש.

חצוצרות חסומות יכולה להתרחש באחת או שתי החצוצרות, ובמרבית המקרים מיקום החסימה מצוי בקצה החצוצרה - במקום ההשקה עם הרחם (חסימה פרוקסימלית) או במוצא החצוצרה לאגן בקרה לשחלה (חסימה דסטאלית).
לכאורה ניתן לומר שאין משמעות למיקום החסימה של החצוצרה, מכיון שבכל מקרה החסימה מונעת את הפרית הביצית ע"י הזרע. אולם למעשה, חסימה פרוקסימלית או חסימה דסטאלית אלו מחלות שונות בתכלית זו מזו.

בחסימה הפרוקסימלית (בחיבור בין החצוצרה לרחם) אכן מדובר בחסימת האפשרות למפגש והפריה ותו לא. לעומת זאת, בחסימה הדסטאלית (במוצא החצוצרה לאגן) מתפתחת הפרעה חצוצרתית חמורה - הדרוסלפיקס - מצב בו החצוצרה מתמלאת בנוזל שאמור היה להתנקז לאגן, אך נותר בה בגלל החסימה.

להדרוסלפינקס עלולות להיות 2 השלכות חמורות המחמירות את המשמעות הקלינית של חסימת החצוצרה:
הנוזל מההדרוסלפינקס עלול להתנקז לכיוון הרחם, ובכך להקשות על השתרשות עובר (אשר הגיע מהחצוצרה השניה בהפריה ספונטנית או בהחזרת עובר ב-IVF).

ההדרוסלפינקס עלול להזדהם בחיידקים (למשל בעקבות שאיבת ביציות) ולגרום לדלקת חמורה באגן.

לכן ניתן לומר שחסימה דסטאלית, הגורמת להדרוסלפינקס, היא מחלה קשה בהרבה לעומת החסימה הפרוקסימלית, אשר השלכותיה רחבות יותר מהחסימה הפיזית של מפגש הזרע והביצית.

לפיכך יש מקום לדיון משותף באפשרות לכרות את החצוצרה בניתוח לפרוסקופי פשוט יחסית עוד בטרם טיפול פוריות. לחילופין, ניתן לנסות להשיג הריון במספר מחזורים מוגבל, ורק בהיעדר הריון לבצע את הכריתה.

לסיכום, במצבים של חסימה דסטאלית והדרוסלפינקס (בעיקר בשתי החצוצרות), יש מקום לשקול את כריתת החצוצרות לפני ביצוע טיפולי פוריות בכדי להעלות את אחוזי ההשרשה בטיפולים ולהפחית את הסיכון להתפתחות זיהום אגני.

מלבד ההיבט החצוצרתי, יש להתייחס למכלול נתוני הזוג - גיל האישה, הרזרבה השחלתית, פוריות הגבר וההיסטוריה הרפואית על מנת לתת מענה מיטבי.

לייעוץ אישי עם פרופ' איתי גת 📞 073-3869104
📍 הברזל 9 א', תל אביב יפו

06/10/2025

27/09/2025

בעולם המודרני, נשים רבות בוחרות לדחות את הקמת המשפחה מסיבות שונות – לימודים, קריירה, מציאת בן זוג מתאים, או פשוט הרצון להרגיש מוכנות יותר.
אבל מה עושים כש"השעון הביולוגי" מתחיל לתקתק? הפתרון שנכנס יותר ויותר למודעות הוא הקפאת ביציות, המאפשר לשמור על הפוריות גם כשהגיל מתקדם.

מתי כדאי להקפיא ביציות?
- שימור פוריות אלקטיבי (מבחירה): זהו המקרה השכיח ביותר, בו אישה בוחרת להקפיא ביציות כדי להבטיח לעצמה אפשרות להרות בעתיד, מתוך מודעות לכך שאיכות וכמות הביציות יורדות עם הגיל.

- סיבות רפואיות: נשים עם מדדי רזרבה שחלתית נמוכה או אלו העומדות בפני טיפולים רפואיים שיכולים לפגוע בפוריותן, כמו טיפולי כימותרפיה או הקרנות, או כאלו שאובחנו במחלות שעלולות להשפיע על תפקוד השחלות.

מהי מטרת הטיפול?
מטרת ההליך לספק למטופלת אחוז גבוה ככל הניתן (עד כדי 80-90%) ללידת חי בודדת. מצד אחד, מדובר באחוזי הצלחה גבוהים ביותר! מצד שני, לחשוב להבין שהליך שימור הפוריות אינו מספק בדרך כלל סיכויים גבוהים ללידת שני ילדים ובטח שלא למעלה מזה.

ניתן לשקול הפריה של חלק או כל הביציות עם זרע תורם והקפאתן כ"עוברים" (ביציות מופרות). מחד, הקפאת עוברים מעלה את הסיכוי להשגת הריון ולידה בעתיד. מאידך, כל ביצית אשר מופרית עם זרע תורם יורדת ממנים הביציות הנשמרות לזוגיות עתידית.

מהם סיכויי ההצלחה?
ככל נושא אחר ברבייה האנושית, גם שימור הפוריות מושפע באופן דרמטי מגיל המטופלת. הגיל שבו מקפיאים את הביציות הוא הגורם המשפיע ביותר על סיכויי ההצלחה. ככל שהאישה צעירה יותר בעת ההקפאה (מומלץ לפני גיל 35), כך איכות הביציות טובה יותר וסיכויי ההצלחה גבוהים יותר. מספר הביציות שנשאבות גם הוא גורם משמעותי.
בכדי לעמוד במטרת הטיפול חשוב להגדיר את כמות הביציות הנדרשת להקפאה. ככל שגיל המטופלת עולה לאחר גיל 35, הסיכוי להריון של ביצית בודדת הולך ויורד ולכן כמות הביציות בכללותה הנדרשת להשגת המטרה הנ"ל הולכת ועולה.

לסיכום, הקפאת ביציות היא מהפכה בעולם הפוריות, שמעניקה לנשים את היכולת לשלוט טוב יותר בעתיד הפריון שלהן. עם זאת, חשוב לזכור שזו "פוליסת ביטוח" ולא הבטחה להריון עתידי. לכן, לפני קבלת החלטה, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה כדי להבין את התהליך, המגבלות וסיכויי ההצלחה האישיים, וליצור תוכנית טיפול מותאמת אישית.

לייעוץ אישי עם פרופ' איתי גת 📞 073-3869104
📍 הברזל 9 א', תל אביב יפו
פרופ' איתי גת – מומחה לפוריות האישה והגבר
מנהל בנק הזרע ופריון הגבר, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

25/09/2025

אחת השאלות הנפוצות והמטרידות ביותר לזוגות ויחידים המעוניינים להקים משפחה היא "מתי עלינו לפנות למומחה פוריות?". האם רק כשמתגלה בעיה? האם יש משהו שניתן לעשות מראש?
בואו נעשה סדר 👇🏻

🌸 האם צריך לחכות שנה של ניסיונות לפני שפונים לטיפול פוריות?
באופן כללי, ההמלצה הרווחת היא לפנות לייעוץ פוריות לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים ולא מוגנים (פעמיים-שלוש בשבוע) ללא השגת הריון, במידה והאישה מתחת לגיל 35.

עם זאת, ישנם חריגים חשובים:
- אם האישה מעל גיל 35: מומלץ לפנות לייעוץ כבר לאחר חצי שנה של ניסיונות. הסיבה לכך היא שפוריות האישה יורדת באופן משמעותי יותר עם העלייה בגיל, וכל חודש הוא בעל משמעות.
- אם יש חשד לבעיה ידועה: אין צורך לחכות כלל. אם אחד מבני הזוג סובל ממצב רפואי ידוע העלול להשפיע על הפוריות (לדוגמה: היסטוריה של מחלות מין, אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות חמורות ועוד), מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם ככל האפשר, לעיתים עוד בטרם החלו ניסיונות להרות.

🌸 האם כדאי לבצע בדיקות פוריות עוד לפני שמנסים להיכנס להריון, אולי בגיל צעיר יותר?
עבור נשים וגברים צעירים, שאינם מעוניינים להרות בזמן הקרוב אך רוצים לדעת מה מצב הפוריות שלהם, יש אפשרות לבצע בדיקות סקר בסיסיות. עבור נשים, מדובר לרוב בבדיקת דם הורמונלית (כמו AMH - הורמון המעיד על רזרבה שחלתית) ובדיקת אולטרסאונד שגרתית להערכת מצב השחלות והרחם. עבור גברים, מדובר בבדיקת זרע.

היתרונות בבדיקה מוקדמת היא השקט הנפשי במידה והבדיקות תקינות. אך גם במידה ויש משהו חריג בבדיקות, ניתן לדון באפשרויות כמו הקפאת ביציות (לנשים) או זרע (לגברים) כשימור פוריות, או לתכנן את מועד הכניסה להריון מוקדם יותר.

חשוב לציין שבדיקות סקר אלו אינן הכרחיות לכולם, וההחלטה אם לבצען תלויה במצב האישי, ההיסטוריה המשפחתית והרצון האישי. מומחי פוריות הם בעלי הידע והניסיון הספציפיים לאבחון מקיף של בעיות פוריות והתאמת תוכנית טיפול אישית, החל מטיפולים פשוטים יותר ועד לטיפולי IVF מורכבים.

בכל אופן, ההמלצה הכללית היא לא לחכות זמן רב מדי, במיוחד אם אתם מעל גיל 35 או אם יש לכם חשד לבעיה ידועה.

חייגו לקביעת תור ייעוץ עם פרופ' איתי גת 📞 073-3869104
📍 הברזל 9 א', תל אביב יפו

פרופ' איתי גת – מומחה לפוריות האישה והגבר
מנהל בנק הזרע ופריון הגבר, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

18/09/2025

אחת ההתפתחויות הדרמטיות ביותר בעולם הרפואה בכלל וברפואת הפוריות בכלל היא הקפיצה הנחשונית של הטכנולוגיה לבדיקות גנטיות. בדיקות שנחשבו לפני מספר שנים ליקרות ובלתי זמינות מבוצעות היום באופן רוטיני ובעלות נמוכה וזמינה.

PGT (Preimplantation Genetic Testing) הינו הליך המאפשר לבדוק עוברים הנוצרים בטיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF) בטרם החזרתם לרחם. מבחינה היסטורית, בצעדים המוקדמים לביצוע הבדיקות התרחשו כבר לפני עשרות שנים, אולם בעשור האחרון הבשילו והפכו ליעילים ובטוחים ביותר. אין פלא שאחוז טיפולי IVF שמשלבים את ה-PGT הולך ועולה בקצב מהיר משנה לשנה.
ה-PGT נחלק ל-3 סוגים שונים של בדיקות גנטיות:
בדיקת ה-PGT-M, הקרויה גם PGD - מטרתה לזהות עוברים החולים במחלה גנטית ספציפית המורשת מההורים. בדיקה זו מבוצעת כאשר ההורים מאובחנים כנשאים למחלה גנטית חמורה, ומטרתה מניעת ילודה של צאצאים חולים.

בדיקת ה-PGT-A, הקרויה גם PGS - מטרתה לבחון האם כמות החומר הגנטי בכללותה הינה תקינה, כלומר לשלול מצבים של הכפלות או חוסרים זעירים של חומר גנטי. בשונה מה-PGT-M, בדיקת ה-PGT-A זהה בין הזוגות המטופלים מכיוון שהיא בודקת את מכלול החומר הגנטי ולא נשאות למחלה ספציפית. לבדיקה זו יתרונות וחסרונות אשר נתייחס אליהם בהרחבה בפוסט נפרד.

בדיקת ה-PGT-SR היא בדיקה אשר בודקת מצבים של שחלופי חומר גנטי בין כרומוזומים שונים. בדיקה זו פחות נפוצה ולא נדון בה כעת.
לאחר קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית ניתן לבצע החזרה של עובר תקין לרחם המטופלת. ההחזרה לרחם נעשית בפרוטוקול של החזרת עוברים מוקפאים משמע ללא צורך בשאיבת ביציות. פרוטוקולים מסוג זה הינם קלים יחסית.
חשוב לדעת שבדיקת PGT, למרות אמינותה הגבוהה, אינה מהווה "פטור" מהצורך בביצוע דיקור מי שפיר או סיסי שליה במהלך ההריון.

לסיכום, PGT הוא תהליך מורכב המצריך ייעוץ גנטי מעמיק ושיתוף פעולה עם הרופא.ה המטפל.ת ומעבדת ה-IVF. אם אתם שוקלים PGT, מומלץ להתייעץ עם רופא/ה מומחה/ית לפוריות ועם יועץ/ת גנטי/ת כדי להבין האם זהו הטיפול המתאים ביותר לכם.
לייעוץ אישי 📞 073-3869104
📍 הברזל 9 א', תל אביב יפו

פרופ' איתי גת – מומחה לפוריות האישה והגבר
מנהל בנק הזרע ופריון הגבר, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)