11/02/2020
אג'נה – צ'אקרת העין השלישית
פירוש המילה אג'נה בסנסקריט –מרכז בקרה. יש המכנים אותה "צ'אקרת הגורו", שכן היא מרכז עוצמתי ביותר ללימוד פנימי-רוחני. העין השלישית ממוקמת בין הגבות, פנימה בקו מרכז הגוף, בין החלק הקדמי והאחורי של הראש, ממש במרכז המוח שלנו (מרכז הבקרה). בעוד זוג העינים שלנו מתבוננות החוצה אל העולם, אג'נה מתוארת כמתבוננת פנימה אל עומק התודעה, שם שוכן הנשגב, האלוהי, המשוחרר מכל אחיזה, האינסופי, הנצחי. פתיחת העין השלישית פירושה יציאה מגבולות ה"אני" הנפרד, הרחבת התודעה והפרספקטיבה לכדי מימד של אחדות כל הדברים והיקום כולו, אל-על מעבר לעולם התופעות שבחומר.
אנו בני ובנות האדם ניחנו כולנו בידיעת הנצח וביכולת להשתחרר מהסבל, כלומר מהתנאים והנסיבות שאליהם גדלנו והכתיבו את תפישת ה"אני" שלנו. כולנו מחפשות את המקום הזה, בין אם באופן מודע או שלא מודע. לכולנו יש אפשרות לגלות את הקסם המצוי בתוכנו ובכל הדברים. קיימות אינסוף דרכים לעשות זאת, משום שיש אינסוף פרספקטיבות. המשותף לכל הדרכים והתרגולים הוא שעליהם להיעשות ב"התמדה, כראוי ולאורך זמן" (14.1 פטנג'לי, יוגה סוטרה בתרגום אורית סן-גופטה). כנראה שאם אתיישב ליד הפסנתר לא תזרום ממני יצירה מורכבת של מוצארט משום שזו פעולה שמצריכה אימון של שנים. באותו אופן פתיחת העין השלישית היא תוצאה של אימון ארוך, של בחירה בדרך והליכה בה במסירות.
אג'נה היא המקור של נון-דואליות. עולם החומר מורכב מצמדי ניגודים: שחור ולבן, ירח ושמש, נקבה וזכר וכו',כך גם בתפישות שלנו את הקיום ואת עצמנו: כן ולא, טוב ורע, צודק וטועה וכו'. לפי תורות היוגה, הן הקלאסית והן הטנטרית, אנרגיית החיים - פראנה או קונדליני - זורמת דרך אלפי נתיבי זרימה המכונים נאדיז, בדומה לתפישה הסינית של המרידיאנים והצ'י. ישנם שלושה נתיבים מרכזיים: צד ימין של הגוף – פינגלה - שבאופן מסורתי מיוצג ע"י שיווה, שמש, אנרגיה אקטיבית, זכרית, מילולית ורציונאלית. צד שמאל של הגוף –אידה - שמיוצג ע"י שאקטי, ירח, אנרגיה פאסיבית, נקבית, יצירתית, רגשית ורכה. אצל כל אחד ואחת הייצוגים וההבדלים בין ימין ושמאל מתבטאים אחרת, זה מאוד תלוי קונטסט (אולי אצל מישהו צד שמאל יהיה האקטיבי וימין הפאסיבי וכו',). אידה ופינגלה מסתובבים סביב הסושומנה, הציר המרכזי לאורך השדרה שלאורכו ממוקמות הצ'אקרות, ממנו ודרכו מולך כל המידע העצבי והאנרגטי. באג'נה, נפגשים צמדי הניגודים פינגלה ואידה, ומתאחדים לכדי ישות אחת שמכילה את הכל.
פרספקטיבה של נון-דואליות היא חיים של שינוי צורה מתמיד ויציאה שוב ושוב מגבולותיהם של דפוסי המחשבה והפעולה הטבועים בנו והמכתיבים את מסלול חיינו. למשל, נולדתי בגוף נקבי, חוברתתי ומוגדרתי סביב אמונות כמו "נשים הן המין היפה". פתיחת העין השלישית שלי בתחום הזה היא יציאה מהפרספקטיבה המגבילה הזו וההבנה שאני חופשיה לטייל בין מגדרים, להיות מכוערת, להראות לפעמים כמו בן ולפעמים כמו בת, לגלח חצי ראש, או את כולו, ללבוש יום אחד שמלה וליפסטיק ויום אחר טרנינג וסניקרס וכו'.
נון-דואליות מתבטאת במערכות יחסים ואל מול המציאות החיצונית בכל רגע ורגע. זו היכולת לצאת מעצמי ולראות את העולם דרך עיניים אחרות. למשל כשבן הזוג שלי אומר שהוא הולך לפגוש היום חבר למרות שהתחשק לי לבלות איתו, אני יכולה להיעלב ואפילו לכעוס כי הוא לא מתחשב בי, ואני יכולה להכנס לנעליים שלו, לראות שזה החשק שלו ולקבל אותו באהבה מתוך הבנה שטובתו שלו היא טובתי שלי והמציאות כנראה מפרגנת לי בערב לעצמי.
אג'נה היא מקור האינטואיציה, היא מקור של ידיעה פנימית שאינה נובעת מהשכל ואינה מונעת מאוטומט. היא מקור הרעיונות היצירתיים והפעולות הנועזות שאין להן בהכרח הסבר לוגי. כל סוג של יצירה אמנותית מעודדת את פתיחת האג'נה משום שהיא מייצרת נתיבים חדשים שהתודעה יכולה להתרחב אליהם.
המנטרה הידועה מכל, אוֹם מסמלת את הצ'אקרה הזו והיא מורכבת בסנקסריט מההברה אָה – שמייצגת את הגדול, הרחב, הפתוח, החיצוני, ההברה אוּ , שמייצגת את הקטן, הצר, הסגור, הפנימי ואת האות ממ, שמאחדת את שתיהן יחד, בדומה לפגישת האידה והפינגלה בנקודת האג'נה. לפי המסורת היוגית אום הוא הצליל של בריאת העולם, של אדון הכל, ועל כן שינון של המנטרה מקרב אותנו אל התדר הנשגב של אלוהים – כל עוד הוא נעשה בריכוז ובכוונה מלאה.
יש עוד מיני תרגילים יוגיים ספציפיים להערת האג'נה, אך זה נושא מאוד אישי לטעמי. העולם הרוחני מציע כיום שפע רב של תרגולים שלכולם מטרה זהה. זרמים שונים של יוגה, מדיטציה, תרגולים טנטריים, צ'יקונג, ריקוד, שירה, כתיבה, ריצה, בישול... כל דבר יכול להוות תרגול רוחני אם הוא נעשה בכוונה הנכונה. מתוך עולם היוגה יש שני תרגילים החביבים עליי במיוחד להערת האג'נה. הראשון הוא נדי-שודהנה (נשימה משמאל לימין לסירוגין), משום שכפי שצוין קודם, שני הצירים אידה ופינגלה מתחברים בנקודת האג'נה, לתחושתי, תשומת הלב לכל אחד מהם בנפרד, ממוססת את הדואליות אל תוך האיחוד. התרגיל השני הוא אוג'האי לאורך השדרה, תרגיל שמטהר את הציר המרכזי כולו ומאפשר את זרימת הפראנה מהאדמה ישירות אל העין השלישית. את התרגילים האלה כדאי ללמוד ולבצע בליווי מורה מוסמכת ליוגה.
ישנן דרכים שונות לשיוט בין מימדים שתרגול מבוקר שלהן עשוי להביא להתרחבות עצומה של הפרספקטיבה ולפתיחת האג'נה, ביניהם מסעות בחלומות, מסעות פסיכדליים בעזרת צמחי מרפא משני תודעה, היפנוזה, מדיטציה עמוקה מאוד, תקופות של התבודדות, צומות, זמן הוסת אצל נשים, ועוד ועוד ועוד. כל אחד מהנושאים הללו ראוי לחקירה מעמיקה ולדיון נרחב משל עצמו.
לסיכום חשוב לציין, פתיחת האג'נה בפרט והערת הצ'אקרות ככלל, היא תהליך חיים. ישנן ניצוצות בדרך ולפעמים מופיעה תחושה של הישג בסגנון "הנה הגעתי, אני כבר שם על גג היקום מאוחד עם הכל". זה באמת קורה ואלה רגעים נהדרים שככל שנתרגל יותר, נגע בהם עוד. אולי לאורך זמן רב יותר, חיינו ואורחות חיינו ישתנו לטובה ויהיו בנו את הכוחות להאיר את הדרך גם עבור אחרים. עם זאת, הדרך ארוכה ומפותלת וכדאי לזכור זאת ולכבד את הנפילות שלנו, משום שראייה רחבה יודעת בתוך-תוכה שאין דבר כזה נפילה, רק שיעורים מהגורו הפנימי השוכן בתוכנו.
