CBT מכון פסגות - הבית לטיפולי

CBT מכון פסגות - הבית לטיפולי מכון פסגות מסייע משנת 1989 לאלפי לקוחות לשפר את חייהם דרך CBT. המכון הוא בית למומחים עם נסיון עשיר

⬅ אם פרנץ קפקא סבל ממיזופוניה? כולנו שמענו על המונח "מציאות קפקאית" שמתאר חוסר אונים מול בירוקרטיה או מצב לא מוסבר כלשהו...
18/11/2025

⬅ אם פרנץ קפקא סבל ממיזופוניה?
כולנו שמענו על המונח "מציאות קפקאית" שמתאר חוסר אונים מול בירוקרטיה או מצב לא מוסבר כלשהו מול מערכת החוק למשל.

פרנץ קפקא (Franz Kafka) - הסופר היהודי-צ'כי המבריק, שהיצירות שלו הפכו לשם נרדף לתחושת ניכור, בירוקרטיה מעיקה וחרדה קיומית השפיעו רבות על היצירות המאוחרות יותר.
חייו של קפקא היו קצרים (1883–1924) אבל מלאי סבל פיזי ונפשי, מה שהשפיע עמוקות על כתיבתו.

אבל האם ידעתם שייתכן והוא התמודד עם אתגר נוסף, מיוחד במינו?

כמו בפוסט הקודם על דרווין, גם במקרה של קפקא המכתבים שהשאירו מתארים השערה מרתקת: ייתכן שקפקא סבל ממיזופוניה.

🧐 מהי מיזופוניה? זוהי רגישות נוירולוגית-עצבית גבוהה וקיצונית רעשים-צלילים ספציפיים (טריגרים) וחזרתיים, שברוב המקרים, אנשים אלו מתפקדים ונראים 'רגילים' או סתם חסרי סבלנות. אבל, עבור מי שסובלים, צלילים אלו יכולים לעורר תגובה גופנית עזה ורגשות עזים של כעס, מה שנקרא "Fight or Flight" .

במכתבים וביומנים שכתב, במיוחד בתקופה שבה עבר לגור עם משפחתו או שכר דירות סמוך לשכנים רועשים, קפקא מרבה לתאר את סבלו מרעשים. הוא כתב על הקושי הבלתי נסבל שלו להתרכז בכתיבה בגללם.

אילו רעשים הטרידו אותו?

קולות אכילה ודיבור: קולות של לעיסה, בליעה, ואנשים שמדברים בקול רם בסביבתו הקרובה.

רעשים מהשכנים: צעדים, שיעול, נקישות, וכל רעש "טכני" המגיע דרך קיר דק.

רעשי פעולות הקשורות בעבודה: רעשי בית המלאכה של אביו, שהיה במפלס שמתחתיו, הפריעו לו שוב ושוב.

כמו דרווין, וגם קפקא, המסר שלנו הוא שגם עם רגישות לרעשים ספציפיים חזרתיים כמו מיזופוניה, ניתן לחיות חיים מלאים ואיכותיים ועם מינימום מגבלה.
בתקופה ההיא לא היו טיפולי CBT, אבל אנחנו שמחים לספר לכם שבמכון פסגות קיימת שיטה ייחודית ויעילה להקלה לבעיית רגישות לרעשים בשל מיזופוניה.

לפרטים, השאירו פרטים באתר שלנו או התקשרו למוקד המקצועי שלנו במספר 035288171 📞
#קפקא #מיזופוניה

⬅ מיזופוניה והכרה ב-DSM: האם אבחנה רשמית תעזור?או אולי הכרה ב-DSM תיצור בעיה שלא קיימת כיום?מיזופוניה היא רגישות עזה לצל...
14/11/2025

⬅ מיזופוניה והכרה ב-DSM: האם אבחנה רשמית תעזור?
או אולי הכרה ב-DSM תיצור בעיה שלא קיימת כיום?

מיזופוניה היא רגישות עזה לצלילים יומיומיים חזרתיים שמייצרת תגובה רגשית של כעס וסלידה. זו לא "סתם רגישות"- ממש מרגישים את זה בגוף, לפעמים באוזניים ובמוח.
🔍 במקרים רבים הרגישות משבשת קשרים עם בני משפחה, הזדמנויות בעבודה או זוגיות. למרות המימד הפסיכולוגי הניכר כחלק מההפרעה, זאת עדיין לא אבחנה רשמית ב-DSM, וזה מעורר שאלה: האם הכרה רשמית תסייע למי שסובלים, או שעלולה ליצור בעיה חדשה שלא קיימת?

ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק מתנהל דיון על ה-DSM ככלל: חלק חוששים שאבחון רשמי עלול ליצור פתולוגיה על נושא של תגובה אנושית, חלק טוענים שעצם העיסוק ההיסטורי באבחנות ובטח שהרחבת מנעד האבחנות היא תופעה הקשורה ביחסי כוחות בחברה, והיא בבסיסה מסוכנת כי מובילה לפתולוגיה של תופעות אנושיות נורמליות,
מצד שני אנשים אחרים מרגישים שללא שם ברור — הקושי שלהם אינו זוכה להכרה אמיתית. הם מרגישים שקופים אם אין שם ברור לבעיה.
מה דעתינו?
🧐 העמדה שלנו מאוזנת די:
מאז שנות ה-90 כשגברו המחקרים בתחום הנוירולוגיה (חקר המוח) היה ברור שיש בסיס מדעי להגדרת בעיות ובדיוק כמו ברפואה, כשמשהו פוגע באיכות חיים ובתפקוד רצוי, כאשר קיים סבל משמעותי, אבחנה שנותנת שם רשמי יכולה לפתוח אפשרויות לפתרון, למחקר, להבנה, וכמובן לתת בטיפול כלים מוסדרים ומוכחים שנועדו להפחתת המצוקה.
מצד שני, חשוב שאבחנה תהיה כמה שניתן זמנית. שהיא לא תגדיר את האדם ולא תהפוך כל רגישות למשהו “פתולוגי”. גם בהפרעות כרוניות כמו רגישות לרעשים חזרתיים כמיזופוניה או בתחום נפשי מובהק כמו הפרעת מאניה-דפרסיה, לא כל רגע ההפרעה משחקת תפקיד, אנשים הם עולם ומלואו.

אז האם יש צורך באבחנה רשמית ב-DM למיזופוניה?
ייתכן שכן — אם היא תוכל לאפשר טיפול נכון, מבלי להפוך את האדם לבעיה.
תוכלו לקרוא על כך בהרחבה במאמר שהכנו בנושא (קישור בתגובה הראשונה)

לדעתנו המטרה של כל הדיון הזה היא אחת:
להרחיב את ההבנה ולוודא שמי שחווים בעיה רגשית בעקבות מיזופוניה יהיה מענה מתוקף מחקרית אמיתי, מקצועי ונגיש — מבלי להכביד או לתייג מבחינת סטיגמה.

#מיזופוניה #סטיגמה #הפרעהכרונית #הכרה

⬅ לא מעט אנשים מתלבטים – להתחיל טיפול עצמי, לבד, או אולי לחכות למטפל/ת דרך טיפול בקופת החולים.האמת? אין תשובה אחת נכונה ...
10/11/2025

⬅ לא מעט אנשים מתלבטים – להתחיל טיפול עצמי, לבד, או אולי לחכות למטפל/ת דרך טיפול בקופת החולים.
האמת? אין תשובה אחת נכונה
🔍 לפעמים ספר טוב יכול להיות צעד ראשון מעולה בדרך לשינוי – במיוחד כשהבעיה קלה יחסית, או כשיש יכולת להתמיד לבד.
ולפעמים – דווקא שיחה עם מטפל מוסמך תעשה את ההבדל 🧐

במכון פסגות אנחנו מאמינים שכל דרך לשיפור עצמי היא התחלה ראויה.
מי שכבר החליטו לפנות לטיפול פרטי מסיבותיהם המגוונות- אנחנו הכי מבינים אתכם.
💡 מי ששיקול כלכלי מכריע במציאות יוקר המחיה כיום
או אולי השיקול הוא שאינכם בטוחים אם הבעיה מספיק דחופה,
ורוצים להבין מה באמת מתאים לכם-
ספר לעזרה עצמית או טיפול דרך קופות החולים?
(במכון פסגות הוצאנו כמה ספרים רבי מכר לעזרה עצמית, ואנחנו שמחים לספר לכם שהרבה פעמים ספר זה מה שעוזר להחליט מה השיטה שיכולה לעזור לכם)
🫶 אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את המאמר החדש שלנו ולהבין מעט יותר איך לבחור נכון – בין ספר, טיפול ציבורי או גם אפשרות של טיפול פרטי אצל מומחים לבעיה שלכם.

🔗 קישור למאמר בתגובה הראשונה

במקרים של צורך במטפלים מומחים באופן פרטי, לשאלות וכל צורך בהתייעצות, התקשרו למוקד הטלפוני המקצועי שלנו במספר 035288171📞
#טיפולנפשי #קופתחולים #טיפולרגשי #שירותמקצועי #להפחידאתהפחד #בוחריםלהרגישטוב

מיזופוניה – האם כדאי שתהיה הכרה רשמית ב-DSM?שמעתם פעם מישהו לועס, נושם חזק או מצקצק בלשון – והרגשתם שהגוף שלכם מתפוצץ מכ...
06/11/2025

מיזופוניה – האם כדאי שתהיה הכרה רשמית ב-DSM?

שמעתם פעם מישהו לועס, נושם חזק או מצקצק בלשון – והרגשתם שהגוף שלכם מתפוצץ מכעס?
זו לא "הגזמה", זו רגישות ידועה ואמיתית, מיזופוניה היא רגישות בחוש השמיעה. שומעים יותר צלילים מאשר אחרים.
זו רגישות שיכולה לגרום למעמסה נפשית משמעותית ולפגיעה בקשרים עם האנשים הכי קרובים.

אבל הנה הקאץ': מיזופוניה עדיין לא מופיעה רשמית בספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM)
ויש דיון ער על הסוגיה.
🤔 אם כן תיכנס – אנשים יזכו להכרה ומימון לטיפולים
😬 אם לא – היא לכאורה תישאר בעיה "שקופה"

האם הכרה רשמית תעזור או דווקא תזיק ותיצור סטיגמה?

במאמר החדש שלנו הסברנו מעט על אופן ההגדרה של אבחנות ב-DSM לאורך השנים, ובדגש על הצגת הדילמה בהיבטים השונים, בסוגיה המרתקת הזו, בנוסף לקפיצה לעבר של ה-DSM הבאנו לכם גם הצצה לעתיד האפשרי של אבחנות פסיכאטריות ושל הגדרת המיזופוניה בפרט.

👉 לקריאה הכנסו לקישור בתגובה הראשונה
צוות מכון פסגות זמין עבורכם לשאלות וצורך במטפלי CBT מומחים למיזופוניה, לתיאום פגישה התקשרו למוקד המקצועי שלנו במספר 03-5288171

#מיזופוניה #מיזופוניהבישראל

⬅ בדידות ותחושת ניכור בפוסט טראומה עלולות להיות מסובכות לפתרון.בדיוק כמו מילים שמתארות בעיה מסוימת, על כך יעידו כל סוגי ...
02/11/2025

⬅ בדידות ותחושת ניכור בפוסט טראומה עלולות להיות מסובכות לפתרון.
בדיוק כמו מילים שמתארות בעיה מסוימת, על כך יעידו כל סוגי החרדות והפוביות 😅
ככה חשוב גם לתת שם לפתרונות או לפעולות הקטנות שמובילות לפתרון.

דוגמה אחת שלדעתנו מאוד רלוונטית כיום
היא בהקשר לאחת מהבעיות הכי מרכזיות בפוסט טראומה, שהיא (בעיה מסובכת יחסית)
היא הבעיה של תחושת הבדידות והניכור.
לא תמיד אפשר להיות פיזית עם האנשים האהובים והקרובים,
מבחינה גאוגרפית זה קשה.
הפתרון הרבה פעמים הוא שימוש בתקשורת במדיה הדיגיטלית.
אבל יש הרבה סוגי פעולות ברשתתות השונות.

אם אתם עוקבים אחרינו שמעתם כבר על המילה 'תישור' 🥰
הכוונה היא הפעולה 'לתשר': לשלוח מתנות דיגיטליות קטנות למישהו אהוב, למשל תמונה, סרטון מצחיק.
🧐 המילה תישור זו לא מילה רשמית בעברית, אבל נמרוד עישר מצוות הטיפול שלנו חקר ובדק מה אפשר להגדיר עבור מושג באנגלית שהכיר, ולאחר התכתבות במייל עם צוות האקדמיה ללשון עברית, הוצעו חלופות, והמילה הזו הייתה הנועזת יותר, ולדעת נמרוד מאוד מתאימה לפעולה שאותה חיפש להגדיר.

⬅ תייגו חברים שמתשרים וכאלה שלא מתשרים מספיק ואל תגידו להם מי זה מי

פרט משמעותי בחייו של הוגה תאוריית האבולוציהשלא הרבה אנשים יודעים הוא שצ'ארלס דרווין, כך לפי תיעודים רביםסבל מרגישות לרעש...
28/10/2025

פרט משמעותי בחייו של הוגה תאוריית האבולוציה
שלא הרבה אנשים יודעים
הוא שצ'ארלס דרווין, כך לפי תיעודים רבים
סבל מרגישות לרעשים חזרתיים יום-יומיים! -מיזופוניה- 🤫

צ'ארלס דרווין, האיש שהשפיע רבות על האנושות ונתן לנו את תאוריית האבולוציה, ככל הנראה לא היה יכול לסבול את רעשי הנשימות או הלעיסה של אנשים סביבו! 😬

על פי הערכות בין היתר מתוך מכתביו הרבים, ייתכן שלדרווין הייתה מיזופוניה – למי שעוד לא שמע על הבעיה- זו רגישות קיצונית לצלילים יומיומיים מסוימים חזרתיים (כמו נשימה כבדה, לעיסות, תיפוף או הקלדה, נחירות ועוד- אצל כל אדם זה נראה מעט אחרת).
צ'ארלס דרווין נודע כמי שחיפש שקט מוחלט כדי שיוכל להתרכז בעבודתו פורצת הדרך.
והוא הצליח!
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שרעשים חזרתיים מסוימים משגעים אתכם, תחשבו על דרווין... אולי אתם דווקא חלק מקבוצה מוצלחת וטובה מאוד לאנושות! 😉
-קישור למאמר בנושא בתגובה הראשונה-

מה הרעש או הצליל החזרתי שהכי מפריע לכם? ספרו לנו בתגובות 👇
#דרווין #אבולוציה #היסטוריה #מיזופוניה #העלאתמודעות

⬅ מה אתם באמת יודעים על OCD?אם אתם ניזונים מסרטוני טיקטוק על OCD לפי המחקרים אתם כנראה יודעים הרבה פחות ממה שאתם חושבים....
15/10/2025

⬅ מה אתם באמת יודעים על OCD?
אם אתם ניזונים מסרטוני טיקטוק על OCD לפי המחקרים אתם כנראה יודעים הרבה פחות ממה שאתם חושבים.
🔍 מחקר חדש משנת 2025 בחן את הסרטונים הפופולריים ביותר בטיקטוק עם ההאשטג – והתוצאות? לא ממש מעודדות:
רק 18% מהסרטונים הציגו מידע נכון, בעוד ש-29% כללו מידע מטעה.
😅 והגרוע מכל?
הסרטונים שמחזקים סטריאוטיפים שטחיים הם אלו שזוכים ליותר צפיות, לייקים ושיתופים – הרבה יותר מהתוכן שמסביר באמת מהי ההפרעה ואיך מטפלים בה.
מרבית התוכן מגיע בכלל ממקורות לא מקצועיים, בעוד שמטפלים ואנשי מקצוע כמעט ולא מיוצגים.
🎯 התוצאה: עוד ועוד אנשים ניזונים מתוכן שמעמיק את הסטיגמה סביב OCD
ומרחיק אותנו מהבנה אמיתית של ההפרעה.
המסר ברור: חייבים להסתמך הרבה יותר על תוכן אמין
ומבוסס מחקר גם ברשתות החברתיות – כדי להחליף סטריאוטיפים
בהבנה, ומידע שגוי בידע שיוביל לפתרון יעיל באמת.

👈 רוצים להתחיל מהצעד הראשון הנכון?
במכון פסגות יצרנו סדרת סרטונים על OCD שבה נמרוד עישר, מטפל מומחה ל-OCD, מסביר בצורה נגישה ונעימה על סוגיות הקשורות לבעיה – הנושאים מיועדים גם עבור מי שסובל מ-OCD וגם עבור בני משפחה וחברים שרוצים לדעת יותר איך לסייע.
קישורים לסרטונים שלנו בתגובה הראשונה
צפו ושתפו – כי ידע מדויק יכול לשנות חיים.

#מודעות #העלאתמודעות #אובססיה

תודה רבה ל האקדמיה ללשון העבריתקיבלנו תגית של כבוד אצלם ברשת הפייסבוק, נמשיך לספר לכם על שיום בעיות ופתרונות בשפה העברית...
08/10/2025

תודה רבה ל האקדמיה ללשון העברית
קיבלנו תגית של כבוד אצלם ברשת הפייסבוק, נמשיך לספר לכם על שיום בעיות ופתרונות בשפה העברית🙂

⬅️ טיפול דינמי קצר מועד – מה זה אומר?ואיך זה שונה מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT)?💭 טיפול פסיכולוגי קלאסי בגישה הדינמית ...
08/10/2025

⬅️ טיפול דינמי קצר מועד – מה זה אומר?
ואיך זה שונה מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT)?

💭 טיפול פסיכולוגי קלאסי בגישה הדינמית נתפס לרוב כמשהו שנמשך שנים. לעומתו טיפול דינמי קצר מועד מציע אלטרנטיבה: תהליך מוגבל בזמן – חודשים ולא שנים – שנוגע לעומק הנפש, אבל בצורה ממוקדת וברורה. נשמע אידיאלי, נכון?
🧐 אבל המחקר מצייר תמונה מורכבת יותר.
סקירה מדעית רחבה משנת 2014 מצאה מעל 6,800 מחקרים בנושא. אחרי סינון קפדני – נותרו , 17 מתוך אלפי מחקרים. שאלה חשובה היא למה?
📌 השיטות שנבדקו היו שונות ולא עקביות – מה שהקשה על מחקר קליני אמין.
📌 ברבים מהמחקרים לא נערך מעקב מספק אחרי סיום הטיפול
📌 חלק מהמחקרים הוסרו או שונו בעקבות עדכוני מדדים ותקנים
(למשל, פסיכותרפיה בין־אישית שעברה לסיווג של CBT).
🎯 אז מה כן ידוע?
🔍 יש הוכחות שטיפול דינמי קצר מועד יכול להקל על חרדה, דיכאון ומצוקות רגשיות אחרות – בעיקר בהשוואה לאי־טיפול כלל.
🔍 זו גישה שממתאימה למי שמחפשים תהליך עמוק אך מוגבל בזמן, ושלא רוצים משימות בית כמו בטיפולי CBT.
⚠️ הבעיה היא שהבסיס המחקרי מצומצם מאוד. בניגוד ל־CBT, שבו קיימים פרוטוקולים ברורים לכל בעיה, בטיפול דינמי בהרבה מקרים אין סטנדרטים אחידים מדידים – מה שמקשה על בחינה מדעית איכותית.
📄 דוגמה מהשטח:
מחקר עדכני משנת 2025 בדק טיפול CBT לעומת טיפול פסיכודינמי קצר מועד עבור דיכאון.
ההשוואה: 16 פגישות CBT (ועוד 3 מפגשי מעקב חודשיים) מול 28 פגישות פסיכודינמיות. התוצאה? שתי השיטות נמצאו יעילות במידה דומה. כשמסתכלים על מספר המפגשים – מדובר בפער משמעותי בין שתי הגישות, במיוחד כשצריך לממן את עלויות הטיפול.
השוני לדעתנו נובע מהעובדה שאין שיעורי בית בטיפול דינמי, לכן נדרשים עוד מפגשים והטיפול מתארך. החדשות הטובות: לא קיימת "גישה יחידה נכונה" לטיפול בדיכאון. החדשות הפחות טובות: אנחנו עדיין זקוקים לעוד מחקרים, ובעיקר עבור בעיות נוספות
🧐 בשורה התחתונה:
טיפול דינמי קצר מועד מציע שילוב מעניין של עומק ומיקוד, עם פוטנציאל אמיתי.
אבל בלי סטנדרטים ברורים לכל בעיה ובלי מחקר נרחב – הוא למעשה לא טיפול מבוסס ראיות, ולכן אנחנו מציעים לכם לבדוק מה מתאים עבורכם.

במכון פסגות תוכלו למצוא מגוון טיפולי CBT לבעיות שונות.
למידע נוסף התקשרו למוקד הטלפוני המקצועי שלנו במספר 03-5288171 📞
#טיפולנפשי #טיפולקצרמועד #טיפולדינמי #טיפולסיביטי #טיפולסיביטיבתלאביב

⬅ האם אתם מחשיבים את עצמכם כאנשים מתושרים? זו לא שגיאת כתיב, 'תישור' זו מילה שמתארת פעולה שכולנו עושים הרבה פעמים בשבוע ...
28/09/2025

⬅ האם אתם מחשיבים את עצמכם כאנשים מתושרים?
זו לא שגיאת כתיב, 'תישור' זו מילה שמתארת פעולה שכולנו עושים הרבה פעמים בשבוע ואפילו הרבה בכל יום!
זו פעולה משמעותית ליצירה וחיזוק קשרים חברתיים בעידן הדיגיטלי 📲🤳

😅 אמנם לא מדובר בהצעה רשמית מטעם האקדמיה ללשון העברית אבל
אנחנו שמחים לספר שבסוף חודש יוני נמרוד עישר, מטפל מהצוות שלנו,
החזיר מילה לחיים, בהקשר מעניין ורלוונטי לכולנו.

🧐 נמרוד הכיר מונח בלועזית שנחשב יחסית חדש,
ותהה מה המילה העברית שתתאים בישראל.
הוא פנה לצוות אקדמיה הנהדרים כדי להבין 💭 האם יש מילה בעברית לתיאור הפעולה של שליחת הודעות של תמונות, סרטונים וגיפים לחברים ובעיקר בהקשר לזוגיות?
ה- הציעו 2 חלופות. הראשונה הייתה "חיזור במתנות".
אנחנו החלטנו ללכת עם האופציה השניה:
'תישור'.

👈 אם הגעתם עד לכאן, תייגו חברים או בני משפחה שמתשרים וכאלה שלא!

לסיום,
🔍 למה זה חשוב לנו? פעולות שונות נחשבות בטיפולי CBT כאסטרטגיות חיוניות לחיים מאושרים. אם נדע לתת שם לבעיות ולפתרונות, סביר להניח שיהיה קל יותר לשפר את איכות החיים בישראל. תשתפו ועזרו להפיץ הלאה!

למידע נוסף ותיאום פגישה עם מומחי טיפול CBT ניתן להתקשר למוקד המקצועי שלנו במספר הטלפון📞 035288171 או להשאיר הודעה באתר.
#חברים #סרטונים #הודעות #זוגיות #עברית #יחסים

גז צחוק הולך ונהיה נפוץ יותר בשימוש מסוכן ולא חוקי🧐 זה אותו הגז שמשמש במפעלים להכנת קצפת למאכל ולכן נקרא גם גז קצפות, אב...
18/09/2025

גז צחוק הולך ונהיה נפוץ יותר בשימוש מסוכן ולא חוקי

🧐 זה אותו הגז שמשמש במפעלים להכנת קצפת למאכל ולכן נקרא גם גז קצפות, אבל השימוש המוכר יותר שלו הוא כמשכך כאבים בתחום הרפואי.

👈 גז צחוק הפך לחומר משנה מצב רוח נפוץ בעיקר בגילאים צעירים (עד גיל 25) ובקרב בני נוער, גם במסיבות בטבע וגם בפסטיבלים,
אבל גם בצריכה בבילוי בבית (במיוחד בתקופה של חופש גדול, חגים, שביתה או בעבר בקורונה למשל)
🔍 הדרך שבה הוא מגיע למשתמשים נראית תמימה, לרוב הוא נמכר בחבילה עם הרבה מכלים קטנים, שמהם הגז מועבר לבלונים (כן כאלה של יום-הולדת).
👈 ההשפעה המיידית היא תחושת אופוריה, צחוק בלתי נשלט,
וזה גם חולף יחסית מהר.
זו אחת הסיבות שהשימוש בו נעשה נפוץ יותר ויותר ולכן עולות שאלות לגבי מניעה של סיכונים הכרוכים בצריכה שלו וגם לגבי הטיפול היעיל בשימוש בו.
🔍 חשוב לציין שהשלכות השימוש בגז צחוק לא נראות מייד,
אלא כמו במקרה של חשיפה לשמש ללא קרם הגנה, הסיכון לנזק הוא חמור,
הסיכוי לפגיעה במערכת העצבים והמוח קיים
והנזק מתגלה כעבור שנים והוא בלתי הפיך.

⬅ לקריאת מאמר דעה של נמרוד עישר, מטפל CBT במכון פסגות שמתמחה בטיפול בשימוש בחומרים משני מצב רוח, היכנסו לקישור שבתגובה הראשונה.

למידע נוסף על הטיפולי CBT יעילים לבעיה
התקשרו למוקד המקצועי שלנו במספר הטלפון 📞 035288171
#חומריםממכרים #גזצחוק #גזקצפות #גז #מסיבותטבע #פסטיבלים #טיפולנפשי #פגיעהנוירולוגית

16/09/2025

האקדמיה ללשון העברית #שיום #רגש

Address

שאול המלך 8 בנין אמות משפט
Tel Aviv
52000

Opening Hours

Monday 08:00 - 20:00
Tuesday 08:00 - 20:00
Wednesday 08:00 - 20:00
Thursday 08:00 - 20:00
Sunday 08:00 - 20:00

Telephone

03-5288171

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when CBT מכון פסגות - הבית לטיפולי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to CBT מכון פסגות - הבית לטיפולי:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

מכון פסגות - טיפול קצר מועד וממוקד בשיטת CBT

מרגישים שהכל קצת גדול עליכם? חווים הצפה רגשית שקשה להחזיק בה? אתם לא לבד

במכון פסגות אנו מאמינים שגם אם כרגע קשה ונראה שאין פתרון, בעזרת התבוננות פנימה וליווי צמוד ופרסונלי, ניתן למצוא מזור לכאב של הנפש, ולקבל כלים להתמודדות ולשינוי ושיפור אורך החיים. שיטת הטיפול הייחודית שלנו נותנת מענה המותאם בצורה אישית וממוקדת לכל מטופל לפי צרכיו.

קצת עלינו.. מכון פסגות לטיפול והכשרה החל את דרכו בשנת 1989 ונחשב לחלוץ בתחום הפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית CBT בישראל. המכון כולל מעל 15 אנשי מקצוע, ביניהם רופאים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים ומטפלים מומחים, המאפשרים להתמודד עם שורה של בעיות רגשיות, דוגמת דיכאון, חרדה, מתח נפשי, הערכה עצמית נמוכה, בדידות, עצבות, דחיינות, קשיים חברתיים ורגשיים ועוד.

צוות המכון זמין לשירותכם בקליניקה בשדרות שאול מלך 8 בתל אביב, לצד אפשרות לטיפול בבית המטופל או הפנייה לרשת המטפלים הארצית של המכון בפריסה ארצית. לפרטים התקשרו למוקד: 03-528-8171 או הקליקו לאתר: http://psagot.enm.co.il/