03/12/2024
דברים שמעצבנים אותי בעיסויים #2:
כאשר המוזיקה חזקה מדי /חלשה מדי, החדר קר מדי / חם מדי, המגע חזק מדי / חלש מדי – ולא נעים לי להגיד שזה לא טוב לי.
בתור מטפלת שהיא גם מטופלת לפעמים, אני מכירה את המצב בו משהו שעשוי להיראות קטן בשביל מישהו אחר, יכול להרוס לי את כל חווית הטיפול. זה נכון בעיקר לאנשים שמתמודדות עם קושי בוויסות חושי (כמוני), אבל לא רק.
לקח לי הרבה זמן ו"אימון" בלהיות מטופלת, כדי ללמוד להגיד כשמשהו לא טוב - גם כשזה נראה לכאורה קטן ולא חשוב, אז לא נעים לבקש מהמטפל.ת לשנות את זה. זה יכול להיות מציק ומפריע להירגעות כשזה משהו כמו מוזיקה בווליום חזק מדי או מסוג שמעורר בי מתח. וזה יכול להיות גרוע עוד יותר כשמדובר באלמנט מהותי עוד יותר, כמו מגע חזק מדי או באופן לא נעים.
האחריות לומר מה לא טוב לי היא קודם כל של המטופלת, אבל היכולת שלה להגיד את זה תלויה באופן ישיר בגישה שהמטפלת מביאה. עיסוי הוא סיטואציה שנוצרים בה יחסי כוח בין מטפלת אקטיבית ומטופלת במצב פאסיבי. במרחב כזה, עלול להיות קשה יותר למטופלת להגיד מה היא רוצה.
אני מציעה טיפול עם דגש מיוחד על כיבוד הצרכים והגבולות של המטופל.ת. את.ה שולטת באופן מוחלט בבחירה אם להישאר בלבוש חלקי או מלא, באילו מקומות בגוף יהיה מגע, ומה תהיה העוצמה שלו. כמו כן, יש לך את כל המקום והעידוד להחליט לגבי התנאים בחדר: עוצמת המוזיקה (או ללא מוזיקה בכלל), סוג השמן או החמאה, הטמפרטורה וכו'.
מבחינתי גישה כזו היא חלק מתפיסת עולם פמיניסטית, שמנסה לפרק עד כמה שניתן את ההיררכיה בין מטפל.ת ולמטופל.ת, ודוגלת בשמירת הכוח והשליטה על הסיטואציה בידיים של המטופלת.
