13/11/2025
🌵 איך לא להפוך לקקטוס 🌸
יש תקופות שבהן אני מרגישה שאני הופכת לקקטוס.
כן, ממש ככה לא כי אני עוקצת, אלא כי אני לומדת לשרוד.
אני שותה מעט, כמעט לא מבקשת, לא מצפה, לא תולה תקווה.
אני יפה בדרכי עמידה, שקטה, קצת קסנית.
אני יכולה אפילו להוציא פרח נדיר, קצר מועד,
אבל בתוכי משהו מתייבש לאט לאט.
יש בי חלק שיודע הקוצים האלו נולדו מתוך אהבה.
מתוך הרצון לא להיפגע שוב.
לא להזדקק. לא להיות תלויה.
אבל כמה זמן אפשר לחיות ככה בלי רכות, בלי מים, בלי מגע אמיתי.
יש אנשים שלומדים להיות קקטוסים כל חייהם.
הם יגידו לך שהם לא צריכים כלום, שהם סומכים רק על עצמם,
שהם “מסתדרים מצוין”.
אבל אני כבר יודעת מאחורי ה"לא צריך" מסתתר הלב שרוצה
שמישהו יראה שהוא גם רוצה לפרוח.
וזה השלב שבו מתחיל הריפוי.
הריפוי לא אומר להפסיק להיות חזקה
הוא אומר להסכים גם להיות פגיעה.
להוריד קצת מהקוצים,
להתקרב למים,
להתמסר לשמש.
להזכיר לעצמי: אני לא באתי לכאן רק לשרוד.
באתי לכאן להרגיש, לגעת, לפרוח, להיפתח, לאהוב.
ומי שמרגיש גם הוא קצת קקטוס לאחרונה
מוזמן לבוא איתי לנסות דרך אחרת.
דרך רכה יותר, נושמת, מרפאה.
דרך שבה נלמד איך להשקות את האדמה שבתוכנו
ולגלות, לאט לאט
שגם אנחנו יכולים שוב לפרוח. 🌷
054-6126120
