19/03/2018
ולפעמים,
צריך לשים הכל בצד, ופשוט לרקוד.
מגיל 4 ועד 14 למדתי ריקוד. בלט קלאסי, בלט מודרני, ג'אז, פלמנקו, ריקודי בטן, היפ הופ...
למען האמת,
הייתי די גרועה בזה. הייתי ילדה מאד מאופקת וחסרת ביטחון והריקוד לא פרץ ממני. לא הייתי בשורה הראשונה. מתוך ארבע שורות של רקדניות הייתי בשלישית בדרך כלל. כשהפסקתי לרקוד הרגשתי שהשתחררתי מכלא.
אבל כנראה שמשהו בלעשות תנועות שמישהי אחרת הכתיבה לי פשוט לא התאים לי.
בשנים האחרונות אני מגלה לאט לאט את הריקוד מחדש. כשאני שומעת מוזיקה בא לי להתנועע איתה. הגוף שלי (של כולנו, אני מאמינה) רוצה לזוז. לשחרר את האנרגיה הזו. לקח לי זמן להבין שיש בי אנרגיה כזו, ועדיין לפעמים אני לא מבחינה בה (יש סיבות רבות ללמה אנחנו לא מבחינים באנרגיה שלנו), אבל אני כבר יודעת שהיא שם.
רוצה לשתף אתכם בשיר מוכר שמדבר בדיוק על מה קורה כשאנחנו משחררים הכל ומתרכזים בריקוד.
ואם תשאלו אותי,
אז present tense זה בעצם הרעש הזה של העבר והעתיד, שמתבטא במתח בהווה.
This dance
This dance
Is like a weapon
Is like a weapon
Of self-defence
Of self-defence
Against the present
Against the present
The present tense
No I won't get heavy
No don't get heavy
Keep it light and
Keep it moving
I am doing
No harm
As my world
Comes crashing down
I'll be dancing
Freaking out
Deaf, dumb, and blind
In you I'm lost
In you I'm lost
I won't turn around
Or the penny drops
Won't stop now
Won't slack off
Or all this love
Will be in vain
To stop from falling
Down a mine
It's no one's business
But mine
Where all this love
Has been in vain
In you I'm lost
In you I'm lost
In you I'm lost
In you I'm lost
ומה אני הולכת לעשות עם זה?
הולכת לרקוד הרבה הסופש.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2119876358234665&id=100006369642178
Director: Paul Thomas Anderson Recording produced and mixed by Nigel Godrich Producers: Sara Murphy, Albert Chi, Erica Frauman Editors: Leslie Jones, Andy Ju...
